סימן פא

 חלב בהמה וחיה טמאה או טריפה וצירה ומי רגליה לא שנא מי רגלים של חמור לא שנא של שאר בהמה וחיה הטמאים אסורין כבשרם וגבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצאת טריפה אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בזה מותרת דאמרינן השתא הוא דנטרפה שרוב בהמות בחזקות כשירות הם והשתא הוא שנטרפה אבל אם ידוע שקודם שחלבה (ס"א שחיטה) נטרפה כגון יתרת אבר שנטרפה בו או הוגלד פי המכה שבידוע שג' ימים קודם השחיטה היה כל הגבינות אסורות ואם היא בעדר עם בהמות אחרות ונתערב חלבה באחרות כל הגבינות אסורות.

והרשב"א כתב שהולכים בו אחר שיעור ששים כמו בשאר איסורים.

ואם נטרפה ע"י סירכא כתב הרשב"א כיון שאי אפשר לומר עכשיו ממש נטרפה אסורות וכל שידוע באמת שלא עכשיו ממש נטרפה אם כן כבר יצאה זו מחיים מחזקת הרוב ואין ידוע מכמה ובספק יש לאסור דספיקא דאורייתא לחומרא.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל כתב להתיר בטריפות שע"י סירכא מפני שאם היינו בקיאין לברר אפשר שהיה להן היתר ע"י בדיקה אם כן הוה ליה ספק ספיקא ספק טריפה ספק אינו טריפה. ואם תמצא לומר טריפה אימור אחר כך נטרפה. יאלי דיחמורתא מותרין פירש כמין ביצי זכר דיחמורתא משלכת מרחמה. עור הבא כנגד פניו של חמור מותרין פירוש שליא שהחמור נוצר בו דפרשא בעלמא הוא. חלב בהמה וחיה הטהורין ומי רגליהם מותר ואין בו משום אבר מן החי וכתב ה"ר אליעזר דוקא חלב שהתירה הכתוב אבל מי חלב אסור וה"ר שמחה מתירו וכן נוהגין.

טריפה שינקה מן הכשירה חלב שנמצא בקיבתה מותר וכשירה שינקה מן הטריפה חלב הנמצא בקיבתה אסור. ודוקא הצלול אבל הקרוש מותר ולקמן יתבאר בהלכות בשר בחלב. חלב אדם מותר במה דברים אמורים כשפירש מהאשה שחלבתו בתוך כלי. אבל גדול היונק משדי אשה כיונק שרץ ומכין אותו מכות מרדות ותינוק יונק עד סוף ד' שנים לבריא וה' לחולה במה דברים אמורים כשלא פירש אבל אם פירש שגמלוהו ג' ימים מעת לעת אחר כ"ד חדש לא יחזירוהו והני מילי שהיה בריא ופירש אבל אם פירש מתוך חולי שלא יכול לינק ופירש לא חשיב כפירש ויכולים להחזירו. ואם יש סכנה מחזירין אפילו אחר כמה ימים. ובתוך כ"ד חדש אפילו פירש מתוך בוריו חדש או יותר מחזירין אותו.

דבש דבורים מותר ואין בו משום אבר מן החי.

וכתב בספר המצות אע"פ שגופי הדבורים מעורבין בו וכשמפרישין הדבש מהן מחממין ומרתיחין אותו אפילו הכי מותר שנותן טעם לפגם הוא.

דבש הגזין והצרעין כתב ר"ת שהוא מותר וכן כתב הרמב"ם.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב לאסור בדבש הגזין והצרעין.