כלים, פרק ו

משנה א

הָעוֹשֶֹה שְׁלשָׁה פִּטְפּוּטִים בָּאָרֶץ,

וְחִבְּרָן בְּטִיט לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה -

טְמֵאָה.

קָבַע שְׁלשָׁה מַסְמְרִין בָּאָרֶץ לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה,

אַף עַל פִּי שֶׁעָשָֹה בְּרֹאשָׁן מָקוֹם שֶׁתְּהֵא הַקְּדֵרָה יוֹשֶׁבֶת -

טְהוֹרָה.

הָעוֹשֶֹה שְׁתֵּי אֲבָנִים כִּירָה, וְחִבְּרָן בְּטִיט - טְמֵאָה.

רַבִּי יְהוּדָה - מְטַהֵר,

עַד שֶׁיַּעֲשֶֹה שְׁלִישִׁית, אוֹ עַד שֶׁיִּסְמוֹךְ לְכֹתֶל.

אַחַת בְּטִיט, וְאַחַת שֶׁלֹּא בְּטִיט - טְהוֹרָה.

ברטנורא משנה א

העושה שלושה פטפוטים. שלושה רגלים יושבים בארץ.

וחיברם בטיט. למעלה בראשם, כעין כלי ברזל שקורין טריפי"ד.

קבע שלושה מסמרים. שנעץ אותם בקרקע.

טהורה. דכלי מתכות המחוברים לקרקע כקרקע דמו ואין מקבלים טומאה.

וחיברם בטיט טמאה. ככירה של חרס, שהטיט שבראשן נותן להן תורת חרס.

עד שיעשה שלישית. כעין שלושה פטפוטין.

או עד שיסמוך לכותל. שהכותל יסמוך את הקדירה מצד אחד.

אחת בטיט. אחת חיבר לחבירתה בטיט בראשה.

ואחת שלא בטיט. שהשלישית לא חיבר. ורבי יהודה היא, ואין הלכה כרבי יהודה.

משנה ב

הָאֶבֶן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵת

עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר, עָלֶיהָ וְעַל הַכִּירָה, עָלֶיהָ וְעַל הַכֻּפָּח -

טְמֵאָה.

עָלֶיהָ וְעַל הָאֶבֶן, עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע, עָלֶיהָ וְעַל הַכֹּתֶל -

טְהוֹרָה.

וְזוֹ הָיְתָה כִּירַת הַנְּזִירִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁכְּנֶגֶד הַסֶּלַע.

כִּירַת הַטַּבָּחִים,

בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן,

נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן, לא נִטְמְאוּ כֻּלָּן.

ברטנורא משנה ב

האבן שהיה שופת עליה ועל התנור. והאבן מחוברת בטיט.

עליה ועל האבן. היינו אחת בטיט ואחת שלא בטיט.

ועל הסלע. המחובר מששת ימי בראשית.

טהורה. דכתיב יותץ טמאים הם, את שיש לו נתיצה יש לו טומאה, את שאין לו נתיצה אין לו טומאה.

מכאן אמרו, אבן שהיה שופת עליה ועל התנור, עליה ועל הכירה, עליה ועל הכופח, טמאה, מפני שיש להן נתיצה. עליה ועל האבן, עליה ועל הסלע, עליה ועל הכותל, טהורה, מפני שאין להן נתיצה.

כירת הנזירים. לבשל שלמי נזיר שלוקח מהן הכהן הזרוע בשלה.

כירת טבחים. שמוכרים לרבים, ומסדרים הרבה אבנים זו אחר זו ושופתין עליהן קדירות הרבה, שנמצאת אבן אחת לשתי קדרות, וכשנטמאת האחת האחרות טהורות, מידי דהוה אקלמרין המתואמות דתנן לעיל בפרק ב [משנה ז'] שאם נטמאה אחת מהן לא נטמאו כולן.

משנה ג

שָׁלשׁ אֲבָנִים שֶׁעֲשָֹאָן שְׁתֵּי כִירַיִם,

נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחִיצוֹנָה;

הָאֶמְצָעִית,

הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַטְּמֵאָה - טְמֵאָה;

הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַטְּהוֹרָה - טְהוֹרָה.

נִטְּלָה הַטְּהוֹרָה - הֻחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לְטֻמְאָה.

נִטְּלָה הַטְּמֵאָה - הֻחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לְטַהֲרָה.

נִטְמְאוּ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת,

אִם הָיְתָה הָאֶמְצָעִית גְּדוֹלָה -

נוֹתֵן לָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן, וְלָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן,

וְהַשְּׁאָר טָהוֹר;

וְאִם הָיְתָה קְטַנָּה - הַכֹּל טָמֵא.

נִטְּלָה הָאֶמְצָעִית,

אִם יָכוֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה גְּדוֹלָה - טְמֵאָה.

הֶחֱזִירָהּ - טְהוֹרָה.

מֵרְחָהּ בְּטִיט -

מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ אֶת הַבֵּיצָה.

ברטנורא משנה ג

שלוש אבנים שעשאן שתי כירים. שהאבן האמצעית משמשת לזו ולזו.

האמצעית המשמשת לטמאה. חציה של האמצעית המשמשת לחיצונה שהיא טמאה, טמאה. וחציה המשמשת לחיצונה שהיא טהורה, טהורה.

נחלטה האמצעית לטמאה. וכולה טמאה.

לשפות עליהן. על שתי החיצונות.

החזירה. לאמצעית.

טהורה. שבטלה כירה ראשונה וכאילו נתץ כירת היורה הגדולה.

מקבלת טומאה משיסיקנה. דבעי היסק ככירה חדשה.

משנה ד

שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָֹאָן כִּירָה וְנִטְמְאוּ,

סָמַךְ לָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן -

חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה,

וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה.

נִטְּלוּ טְהוֹרוֹת - חָזְרוּ אֵלּוּ לְטֻמְאָתָן.

ברטנורא משנה ד

סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן. ונמצאו עכשיו שלוש כירות, האמצעית טמאה והחיצונות טהורות. הלכך שתי אבנים אמצעיות חציה של זו וחציה של זו [של צד הטהור] טהור, שמשמש לטהור.

ניטלו החיצונות הטהורות. חזרו אמצעיות לטומאתן כבתחלה, וכולן טמאות, שהרי אין כאן משמש לטהור.