הלכות פסולי המוקדשין פרק טז

הלכה א

כבר ביארנו שהמחשב באחת מארבע העבודות מחשבת המקום הקרבן פסול ואינו פגול, ואם חשב מחשבת הזמן הקרבן פגול, במה דברים אמורים?

בשלא עירב עם מחשבת הזמן מחשבה אחרת. אבל אם עירב מחשבת מקום או מחשבת שינוי השם בפסח ובחטאת עם מחשבת הזמן, הקרבן פסול ואינו פגול. כיצד?

שחט וקבל והוליך וזרק ומחשבתו בארבע עבודות אלו מחשבת הזמן, או שהיתה מחשבתו באחת מארבעתן מחשבת הזמן ובשאר העבודות היתה מחשבתו נכונה או לא היתה שם מחשבה כלל בשאר העבודות, הרי זה פגול. אבל אם שחט במחשבת הזמן וקיבל או הוליך או זרק במחשבת המקום, או ששחט במחשבת המקום וקיבל או הוליך או זרק במחשבת הזמן, הרי זה אינו פגול אלא פסול בלבד. וכן הפסח והחטאת ששחטן במחשבת שינוי השם וקיבל והוליך במחשבת הזמן, או ששחטן במחשבת הזמן וקבל או הוליך או זרק במחשבת שינוי השם, אין זה פגול אלא פסול. והוא הדין בעופות ובמנחות. אין שם פגול אלא קרבן שנפסל במחשבת הזמן ולא עירב עמה מחשבת המקום לא בתחלה ולא בסוף, ולא עירב עמה מחשבת שינוי השם בקרבנות שנפסלין במחשבת שינוי השם.

הלכה ב

המחשב באחת מארבע העבודות או בכולם לאכול כזית מדבר הראוי לאכילה בחוץ וכזית למחר, או כזית למחר וכזית בחוץ, או כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, או כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, הרי הקרבן פסול ואינו פגול. וכן אם עירב המחשבה בהקטרה, הרי זה פסול ואינו פגול.

הלכה ג

חשב לאכול או להקטיר כחצי זית במחשבת המקום ולאכול או להקטיר כזית במחשבת הזמן הרי זה פגול בין שהקדים מחשבת כזית בין שאיחר אותה, שאין חצי זית חשוב אצל כזית.

הלכה ד

חשב על חצי זית במחשבת הזמן ועל חצי זית במחשבת המקום, וחזר וחשב על חצי זית אחר במחשבת הזמן, הרי זה פגול. וכן אם חשב על חצי זית במחשבת הזמן וחזר וחשב על כזית חציו במחשבת הזמן וחציו במחשבת המקום, הרי זה פגול.

הלכה ה

חשב על הדמים הניתנין למטה ליתן אותם למעלה, או על הניתנין למעלה לתתם למטה וכיוצא במחשבות אלו שאינן פוסלין כמו שביארנו, ועירב עמהן מחשבת הזמן הרי זה פגול. ואם חשב עמהן מחשבת המקום לבדה, הרי זה פסול ואינו פגול.

הלכה ו

חשב על הדם הניתן למעלה לתתו למחר למטה, או על הדם הניתן למטה לתתו למחר למעלה, או שחשב על הדם הניתן בפנים בהיכל לתתו למחר במזבח החיצון, או שחשב על הדם הניתן במזבח החיצון לתתו למחר בפנים בהיכל, אינו פגול. אע"פ שחשב מחשבת הזמן, הואיל ושינה מקום נתינת הדם במחשבתו, הרי זה פסול ואינו פגול. ומאחר שביארנו בהלכות אלו שהדם שניתן שלא במקומו כאילו ניתן במקומו למה לא יהיה זה פגול במחשבה זו שחשב ליתן הדם שלא במקומו למחר?

מפני שהדם הניתן שלא במקומו אף על פי שהזבח כשר, אינו מתיר הבשר באכילה, כמו שביארנו, וכל זריקה שאינה מתרת הבשר באכילה אם חשב ליתנה חוץ לזמנו לא פיגל. לפיכך אם חזר וחשב בזבח זה מחשבת הזמן, הרי זה פסול ואינו פגול.

[השגת הראב"ד דין]: חשב על הדם

אמר אברהם: כדומה לי שיש כאן שבוש.

הלכה ז

חשב מחשבת זמן בשעת קמיצה אבל לא בשעת ליקוט הלבונה, או שחשב מחשבת הזמן בשעת ליקוט הלבונה אבל לא בשעת קמיצה, הרי זו פסולה ואינה פגול עד שיחשב מחשבת הזמן בכל המתיר שהוא הקומץ עם הלבונה בשעת קביצת הקומץ וליקוט הלבונה, או בשעת נתינת שניהן בכלי, או בשעת הולכתן או בשעת זריקתן.

הלכה ח

חשב בשעת הקטרת הקומץ שיקטיר הלבונה למחר, אינה פגול שאין הקטרת מפלגת הקטרה, וכן אם הקטיר הלבונה לבדה או הקומץ לבדו והוא מחשב לאכול שירים למחר, הרי זו פסולה ואינה פגול, שאין מפגלין בחצי מתיר. אבל אם הקטיר את הקומץ לבדו וחשב שיקטיר לבונה למחר ואח"כ הקטיר הלבונה וחשב שיאכל השירים למחר, הרי זה פגול, שהרי פשטה מחשבת זמן בכל המנחה.

הלכה ט

הקטיר כדי שומשום מן הקומץ עם הלבונה והוא מחשב שיאכל כדי שומשום מן השירים למחר, עד שהשלים כל הקומץ עם הלבונה במחשבת הזמן, הרי זו פסולה ואינה פגול. שאע"פ שדרך אכילה בכך מעט מעט, אין דרך הקטרה בכך אלא הרי זו כמנחה שלא הוקטר קומצה.

הלכה י

מנחת חוטא או מנחת קנאות שהיה עליה לבונה וחשב בה מחשבת הזמן קודם שילקט הלבונה, הרי זו פסולה ואינה פגול. ואם אחר שליקט הלבונה חשב עליה מחשבת הזמן, הרי זה פגול.

הלכה יא

שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, והקטיר הקומץ במחשבת הזמן, הרי זה ספק אם נקבעו לפגול והרי הן פגול, או לא נקבעו ואינו פגול.