הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח

הלכה א

מצות עשה להפריש ערי מקלט, שנאמר: שלש ערים תבדיל לך. ואין ערי מקלט נוהגת אלא בארץ ישראל.

הלכה ב

ושש ערים היו שלש הבדיל משה רבינו בעבר הירדן, ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען.

הלכה ג

אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיבדלו כולן, שנאמר: שש ערי מקלט תהיינה לכם. והודיענו משה רבינו שאין שלש שבעבר הירדן קולטות עד שיובדלו שלש שבארץ כנען ולמה הבדילן?

אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה.

הלכה ד

בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש, שנאמר: ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה. והיכן מוסיפין אותן?

בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה: ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך.

הלכה ה

וחייבין בית דין לכוין הדרכים לערי מקלט ולתקן אותם ולהרחיבן, ומסירין מהן כל מכשול וכל תקלה. ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, אלא עושין עליו גשר כדי שלא לעכב את הבורח לשם, שנאמר: תכין לך הדרך. ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות משלשים ושתים אמות, ומקלט, מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם.

הלכה ו

בחמשה עשר באדר בכל שנה בית דין מוציאין שלוחים לתקן הדרכים, וכל מקום שמצאוהו שנתקלקל מתקנים אותו. ובית דין שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהן הכתוב כאילו שפכו דמים.

הלכה ז

וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן עד שיהיו משולשות בשווה, שנאמר: תכין לך הדרך.

[השגת הראב”ד]: וכן מושחין בין כל עיר וכו'

אמר אברהם: וכן משוין. עד כאן לשונו.

הלכה ח

ערי מקלט אין עושין אותן לא עיירות גדולות ולא כרכים גדולים ולא קטנים, אלא עיירות בינוניות. ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ובמקום המים, ואם אין שם מים מכניסין לתוכן מים. ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין. נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן. נתמעטו דיוריהן מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים. ואין פורשין בתוכן מצודות ואין מפשילין בתוכן חבלים כדי שלא תהיה רגל גואל הדם מצויה שם.

הלכה ט

כל ערי הלוים קולטות, וכל אחת מהן עיר מקלט היא, שנאמר: ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר, הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט.

הלכה י

ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט ובין שאר ערי הלוים?

שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, הואיל ונכנס בהן נקלט ושאר ערי הלוים אין קולטות אלא לדעת, ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר ביתו, והדר בשאר ערי הלוים נותן שכר לבעל הבית.

הלכה יא

כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה. אילן שהוא עומד בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום משיגיע תחת הנוף נקלט, היה עומד חוץ לתחום ונופו נוטה לתוך התחום, משיגיע לעיקרו נקלט, וההורג שם נהרג עליו. ואע"פ שהתחום קולט אין הרוצח דר בו, שנאמר: וישב בה בה ולא בתחומה.