סימן רסו: דין אבידת עוברי עבירה
סעיף א
אבידת העכו"ם מותרת, שנאמר (דברים כב, א). אבידת אחיך, והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה. ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל מפני דרכי שלום.
סעיף ב
חייב להחזיר אבידת ישראל אפילו היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון. אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל, והאפיקורסים ועובדי עבודת עכו"ם וישראל מחללי שבת בפרהסיא, אסור להחזיר להם אבידה כעכו"ם.
סעיף ג
דין המודר הנאה מחברו לענין החזרת אבידה, נתבאר בטור יורה דעה סימן רכא.
סעיף ד
חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו.
סעיף ה
אמר לו אביו אל תחזיר את האבידה, הרי זה לא ישמע לו.