סימן קמד: שנים שהחזיקו בשדה אחת זה אכלה וזה אכלה
סעיף א
שני שותפים שהחזיקו בשדה ששה שנים, האחד אכלה אג"ה והשני אכלה בד"ו, לא עלתה חזקה לשום אחד מהם, ואם עשו חלוקה זו בשטר, כיון שעבר שלשה שנים עלתה להם חזקה, וכן אם טוענים שלקחו שדה זו מפלוני, ועשה להם המוכר שטר מכר, כיון שעברו שלשה שנים, עלתה להם חזקה. והוא הדין לעבד שהחזיקו בו בענין זה.
סעיף ב
אכלה האחד שנה, ומכרה לאחר והחזיק גם הוא שנה ומכרה גם הוא לשלישי, אם מכרו זה לזה בשטר, עלתה להם חזקה. ואם היה המכר בלא שטר, לא עלתה להם חזקה.
סעיף ג
אכלה האב שנה ומת, וירשה הבן ואכלה שתים, או שאכלה האב שתים והבן שנה, או שאכלה האב שנה והבן שנה והלוקח שלקחה מהבן שנה, הרי זה חזקה, והוא שלקחה בשטר.
סעיף ד
אכלה בחיי האב שהיה בעל השדה, שנה; ובפני בנו, שתים; או בפני האב שתים ובפני בנו שנה; או בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני הלוקח מהבן שנה, הרי זה חזקה, והוא שמכר הבן שדה זו בכלל שדותיו, שהרי לא הכיר המחזיק שנמכרה ולפיכך לא נזהר בשטרו, אבל אם מכר הבן שדה זו בפני עצמו ושדה זו בפני עצמו, אין לך מחאה גדולה מזו, והוא שמכרה בשטר, ויש אומרים אפילו שלא בשטר.