סימן של: המקבל שדה ליטע כמה אילנות
סעיף א
המקבל שדה מחברו ליטע, מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות (פירוש: עשרה אילנות בורים ושוממים לכל סאה אילנות יפים) לסאה, (ויש אומרים למאה) (טור ס"א וב"י בשם רמב"ם), יתר על זה מגלגלין עליו את הכל.
סעיף ב
מקום שנהגו שיהיה הנוטע אילנות נוטל חצי השבח ובעל הקרקע החצי, ונטע והשביח ונטע והפסיד, מחשבין לו חצי השבח שיש לו, ומנכין לו מה שהפסיד, (ונוטל השאר). ואפילו התנה על עצמו שאם יפסיד לא יטול כלום, הרי זה אסמכתא ואין מנכין לו אלא מה שהפסיד.
סעיף ג
נטע הנוטע והשביח ורצה להסתלק, שנמצא בעל הקרקע צריך להוריד אריס, הרי בעל הקרקע מוריד אריס, (וסתם אריס נוטל שליש מן השבח) (טור), ויטול בעל הקרקע החצי ולא יפסיד כלום, ויטול האריס שליש, והשתות הנשאר של נוטע שהרי סילק עצמו ברצונו, מיהו לא יוכל להסתלק בלא רשות בעל השדה (נ"י פרק המקבל).
סעיף ד
כל שתלן שנוטל החצי בפירות כך נוטל החצי בגפנים שהזקינו, אבל אם שטפן נהר או עקרן הרוח, אין לו בהם אלא רביע.
סעיף ה
טען האריס שהתנה שיטול החצי, ובעל השדה טען שלא התנה אלא ליתן לו השליש, הולכים אחר מנהג המדינה.