סימן קעו: דין יבמה שאינה בת יבום משום ספק זקוקה, ודין נשי תערובות

 סעיף א

מי שקידש אחת משתי אחיות, ואינו יודע איזו קידש, אפילו לא הוכרו מעולם, שלא נתנו לביאה, הוו קדושין וצריך גט לכל אחת ואחת. מת, ולו אח, חולץ לשתיהן. היו לו שני אחים, אחד חולץ ואחד מייבם לשניה. קדמו שני האחים וכנסו את שתיהן, אין מוציאים אותם מידן. ואם נמלכו בבית דין ואמרו להם שיחלוץ האחד וייבם השני, והלכו שניהם וייבמו, יוציאו.

סעיף ב

מי שעבר ויבם ודאי אחות זקוקתו, יוציא.

סעיף ג

שנים שקדשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש וזה אינו יודע איזו קידש, ומתו, ולזה אח ולזה אח, כל אחד חולץ לשתיהן; ואין שום א' מהם יכול לייבם. לזה א' ולזה שנים, היחיד חולץ לשתיהן, והשנים א' חולץ לאחד תחלה, ואח"כ ייבם השני לשנייה. ואם קדמו השנים וכנסו אחר שחלץ היחיד, אין מוציאים מידם, אפילו שניהם כהנים. היו לזה שני אחים ולזה שני אחים, אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת, ואח"כ האח השני של זה מייבם חלוצתו של זה, ואח השני של זה מיבם חלוצה של זה. אם קדמו שני האחים של הא' וחלצו לשתיהן, לא ייבמו השני אחים האחרים של השני לשתיהן, אלא א' חולץ וא' מייבם לשניה. קדמו השנים האחרונים וכנסו, אחר שחלצו השנים הראשונים, אין מוציאין מידם.

סעיף ד

מי שהלך בעלה למדינת הים, ושמעו שמת, ונשאת, ואחר כך בא בעלה, ומתו שניהם, לזה אח ולזה אח, אחיו של זה ושל זה חולצים ולא מייבמים. (ודין צרתה ע"ל סי' קעבודת גילולים סעיף י"א).

סעיף ה

האשה שהיו לה בנים ולכלתה בנים, וילדו היא וכלתה שני זכרים במחבוא, ונתערבו הבנים, וגדלו התערובות ונשאו נשים, ומתו, בני הכלה חולצין לשתיהן תחלה, ולא מייבמין; ובני הזקנה, אחר חליצת בני הכלה, חולצין או מייבמין.

סעיף ו

מתו הבנים הוודאים של הזקנה והכלה, והספקות קיימים, הספקות לנשי בני הזקנה חולצין ולא מייבמין; ולנשי בני הכלה, א' מהספקות חולץ לה תחלה, והשני מייבם.

סעיף ז

מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים, ונשאת וילדה, ואין ידוע אם הוא בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון, והיו לה בנים מהראשון ומהשני, וגדל הספק ונשא אשה ומת, בניה מהראשון ומהשני חולצים ולא מייבמים; וכן הספק לנשותיהם, חולץ ולא מייבם. היו לראשון ולשני, לכל א', בן מאשה אחרת, ומתו, זה הספק חולץ או מיבם לנשותיהם. מת הספק, אחד משני הבנים הוודאים חולץ לה תחלה, והשני מייבם.

סעיף ח

חמשה נשים שהיה לכל אחת בן ידוע, וילדו כלן במחבוא, כל אחת זכר, נתערבו חמשה הוולדות ונשאו נשים, ומתו, ונפלו נשותיהם לפני חמשה הבנים הוודאים, ארבע מהוודאים יחלצו לאחת, ואחר כך ישאנה החמישי. וכן עושים לכל אחת ואחת. ואם מת א' מהבנים הוודאים, ארבעה הספיקות יחלצו לה, ואחת ייבם. היו קצת הוודאים כהנים, הכהנים חולצים ולא מייבמים, ושאינם כהנים מייבמים. היו לקצת הוודאים שיש להם באלו הספקות אחים מהאם שלא מהאב, וגם יש לו בהם אחים מהאב (אחים מן האם חולצין, אחים מן האב מייבמין. מקצתן כהנים ומקצתן אחים מן האם, אלו ואלו) חולצים ולא מייבמים.