סימן קכז: שצריך להזכיר הזמן בגט, ודין קדימה ואיחור
סעיף א
צריך לכתוב זמן, בגט. ואם נתגרשה בגט שאין בו זמן, לא תנשא; ואם נשאת, לא תצא, אפילו אין לה בנים.
סעיף ב
אם היה מוקדם, או נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, פסול, אפילו היו עסוקים באותו ענין. ויש אומרים דנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, בשעת הדחק כשר.
הגה: וגט מוקדם, אע"פ שפסול, אם קדשה אחר, צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון. (פסקי מהרא"י סימן י"ג לדעת הרמב"ם וב"י בשם הר"ן והרשב"א).
סעיף ג
נכתב ביום, ולא הספיקו לחתמו עד הלילה, אם כתבו בו קודם חתימה: גיטא דנן איכתוב ביום פלן ולא הספיקו סהדי למחתמיה עד ליליא, וחתמו העדים אחר כך, כשר.
סעיף ד
השולח גט ממקום למקום, אע"פ שמקדים הזמן, שהרי כותבין הזמן מיום הכתיבה ואינו מגיע לידה עד אחר זמן, כשר, משום דאית ליה קלא.
סעיף ה
גט שלא נמסר ביום הכתיבה, אין תקנה להכשירו, אלא שישלחנו לה ע"י שליח.
הגה: מיהו נהגו להחמיר ולכתוב אחר (כן משמע מדברי הרי"ף שהביא הא"ח). וסתם גט שיצא מיד אשה, אמרינן שנמסר ביום שנכתב, ואינה צריכה ראיה, אלא אם כן היה בו רעותא כגון שהיה מושלך (טור והתוספת והרא"ש).
סעיף ו
אמר לשנים לכתוב גט ולחתום וליתנו לאשתו, ונתאחר הדבר ימים או שנים, או שנמצא הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר, כשכותבין הזמן והמקום אין כותבין לא הזמן שאמר להם הבעל לכתוב בו, ולא אותו המקום. כיצד, היה בירושלים כשאמר להם הבעל, והיו עומדים בתשרי, ונתאחר עד ניסן. והרי הם בלוד, כותבין הזמן מניסן ובלוד.
סעיף ז
גט שלא כתב בו שם היום, אלא בשבת ראשונה או שנייה מחדש פלוני, או בחדש פלוני, או בשנה פלונית ולא הזכיר החדש, אפילו כתב בשבוע פלוני, כשר. וכן אם כתב בו: היום גרשתיה, כשר, שמשמעו היום הזה שיצא בו הגט.
סעיף ח
כתב בו זמן, וחתך ממנו הזמן ואחר כך נתנו לה, כשר. ויש פוסלים.
סעיף ט
גט שזמנו מאוחר, כשר לגרש בו. ואפילו נתנו לה מיד, אין הגירושין חלין עד הזמן הכתוב בו. ויש פוסלין גט מאוחר.
סעיף י
אם דילג הסופר: לבריאת עולם, כשר.
סעיף יא
אם דילג האלפים והמאות, רק שכתב: בכך וכך לפרט, כשר, ואפילו אם דילג גם בריאת עולם.
סעיף יב
אם דילג חמשת, ולא כתב אלא: אלפים, כשר.
סעיף יג
אם כתב הכלל והפרט הקטן, ודילג הפרט האמצעי, כגון שכתב: חמשת אלפים וי"ז, ודילג ושלש מאות, פסול; ואם נשאת, לא תצא. ויש מי שאומר שמצריכין לה גט כשר מבעלה הראשון, ותשב תחת השני.