סימן י: איזו גרושה מותרת לחזור לבעלה
סעיף א
המגרש את אשתו, ואח"כ זינתה, מותרת לחזור לבעלה.
הגה: וכן אם זנתה עם הראשון, ונתקדשה לשני, וגירשה, מותרת לחזור לראשון, אפילו היתה מיוחדת לו תחילה. (תשובת הרא"ש כלל נ"ד ומהר"ם פאדווה סימן י"ט). אבל אם נתקדשה לאחר וגירשה, או מת, אסורה לחזור לראשון. ואפילו לא נתגרשה רק מכח קול בעלמא (הרא"ש כלל ה'), (ועיין לעיל סימן מ"ו סעיף ה' וסעיף ו').
סעיף ב
חרש שגירש ברמיזה והלכה ונתקדשה לחרש אחר, ואין צריך לומר לפקח, אסורה לחזור לבעלה החרש. אבל אשתו של פקח שנתגרשה, והלכה ונשאת לחרש, ונתגרשה, מותרת לחזור לבעלה הפקח. (וע"ל סימן קי"ט אם מותר לדור עמה בחצר לאחר שגירשה).
סעיף ג
המוציא את אשתו משום שם רע שיצא עליה, או מפני שהיא נדרנית, או מפני שהיא איילונית, לא יחזור. ויש אומרים דוקא בדאמר לה: מפני כך אני מוציאך, וכפל דבריו לומר: אלמלא כך לא הייתי מוציאך. אבל אם לא כפל דבריו, יכול להחזירה. ויש אומרים שאם אמר לה: מפני כך אני מוציאך, אף ע"פ שלא כפל דבריו, אינו יכול להחזירה. ויש מי שאומר שאפילו לא אמר לה: מפני כך אני מוציאך, לא יחזיר.
סעיף ד
המוציא את אשתו מפני שרואה דם בכל עת תשמיש, לא יחזיר.
סעיף ה
כל אלו שאמרו לא יחזיר, אם עבר והחזיר קודם שנתקדשה לאחר, לא יוציא; ואם הוציא, אם היו לו בנים משהחזירה, מותר להחזירה, כדי שלא להוציא לעז עליהם.
סעיף ו
המוציא את אשתו משום א' מדברים הללו, אומרים לו: הוי יודע שאין אתה מחזירה לעולם.
סעיף ז
המוציא את אשתו משום נדר שנדרה להוציאה, יכול להחזירה.