סימן קיא: דין כתובת בנין דכרין

 סעיף א

מתנאי הכתובה שיהיו בניו הזכרים יורשים כתובת אמן ונדוניתא שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל, ויש אומרים שאף התוספת בכלל, ואח"כ חולקים השאר עם אחיהם בשוה. כיצד, נשא אשה, כתובתה ונדוניתה אלף, וילדה בן ומתה בחייו; ואח"כ נשא אשה אחרת, כתובתה ונדוניתה ק"ק וילדה בן ומתה בחייו; ואח"כ מת הוא והניח אלפים, בנו מן הראשונה יורש אלף שבכתובת אמו, ובנו מן השנייה יורש ק"ק שבכתובת אמו, והשאר יורשים אותו בשוה; נמצא ביד בן הראשונה אלף ות', וביד מן השניה ת"ר.

סעיף ב

במה דברים אמורים, שהניח יותר על שתי הכתובות דינר אחד או יותר כדי שיחלקו השאר בשוה. אבל אם לא הניח יותר דינר, חולקים הכל בשוה; שאם ירשו אלו כתובת אמן ולא ישאר דינר א' לחלוק אותו בין היורשים, נמצאת תנאי זה מבטל חלק ירושה בין הבנים בשוה שהוא מן התורה.

סעיף ג

אם אין שם יותר על שתי הכתובות דינר, אפילו היה ראוי ליפול ירושה מאבי אביהם בענין שהיה שם מותר, לא חשיב מותר, אפילו מת אבי אביהם קודם שיחלקו, כיון שלא היה שם מותר דינר בשעת מיתה.

סעיף ד

והוא הדין למי שנשא נשים רבות, בין בזו אחר זו בין בבת אחת, ומתו כולן בחייו, ולו מהם בנים זכרים, אם היה שם יותר על כדי כל הכתובות דינר, כל אחד ואחד יורש כתובת אמו, והשאר חולקים בשוה.

סעיף ה

אמרו היתומים: הרי אנו מעלים על נכסי אבינו יותר דינר, כדי שיטלו כתובת אמן, אין שומעין להם אלא שמין את הנכסים בבית דין כמה היו שוים בשעת מיתת אביהם; אע"פ שנתרבו או נתמעטו אחר מיתת אביהם קודם שיבאו לחלוק, אין שמין אותם אלא בשעת מיתת אביהם. (ודוקא שהוזלו הנכסים או נשתדפו, אבל נמצא שדה שאינו שלו, איגלאי מילתא למפרע דלא היה שם יותר דינר) (הר"ן פ' מי שהיה נשוי והמ"מ פי"ט).

סעיף ו

היה שם יותר על כדי כל הכתובות דינר או יותר, אע"פ שיש עליו שטר חוב כנגד היותר, אינו ממעט אלא כל אחד מהם יורש כתובת אמו.

סעיף ז

ויש אומרים שאפילו החוב יותר מהמותר שעל שתי כתובות, יפרעו לבעל חוב והשאר יחלקו כפי שתי הכתובות.

סעיף ח

מי שהיה נשוי שתי נשים ומתה אחת מהם בחייו ואחת אחר מותו, ולו בנים משתיהן, אע"פ שלא הניח יותר על שתי הכתובות, אם נשבעה השניה שבועת אלמנה קודם שתמות, בניה קודמים לירושת כתובתה, מפני שאינם יורשים כתובת אמם בתנאי זה, אלא ירושה של תורה, ואח"כ יורשים בני הראשונה כתובת אמם בתנאי זה; ואם נשאר שם כלום, חולקין אותו בשוה. ואם מתה קודם שתשבע, בני הראשונה יורשים כתובת אמו בלבד, והשאר חולקין בשוה. וכל שכן אם מתו שתיהן אחר מותו, שבני כל אחת נוטלים כתובת אמם אפילו אין שם מותר, שהרי באים בתורת חוב. וכן אם גירש אחת, ומתה אחת בחייו, ואח"כ מת והניח בנים משתיהן, בני המתה נוטלין כתובת בנין דכרין אפילו אין שם מותר דינר, דכתובת הגרושה שהוא חוב נעשית מותר לחבירתה. לפיכך בני הגרושה נוטלים תחלה, ואח"כ בני המתה.

סעיף ט

מתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו, ונשבעה על כתובתה אותה שמתה אחר מותו, ואין שם נכסים אלא כדי כתובת הראשונה, אין כאן (כתובת בנין דכרין; אבל אם יש מותר על) (טור) כתובה הראשונה אפילו דינר, יפרעו לשניה כתובת אמם והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין.

סעיף י

מתה אחת בחייו והשנייה קיימת, דינם כדין מתה (אחת) בחייו ואחת לאחר מותו.

סעיף יא

היה נשוי שתי נשים, והיו לו בנים מהן ומת, ואח"כ מתו הנשים, אם נשבעו ואחר כך מתו, כל אחד ואחד יורש כתובת אמו בירושה של תורה ולא בתנאי זה, לפיכך אין משגיחין אם יש שם מותר או אין שם. ויורשי הראשונה קודמים ליורשי השניה. ואם לא נשבעו, חולקין כל הבנים בשוה ואין שם ירושת כתובה, לפי שאין לאלמנה כתובה עד שתשבע.

סעיף יב

אחת נשבעה ואחת לא נשבעה, זו שנשבעה בניה יורשים כתובתה תחלה, והשאר חולקין אותו בשוה.

סעיף יג

כל היורש כתובת אמו שמתה בחיי אביו, אינו טורף מנכסים משועבדים אלא מבני חורין, ככל היורשין. (ועיין למטה סוף הסימן).

סעיף יד

יש אומרים דוקא במקרקעי, שיש שם קרקע כדי שתי הכתובות, נהיגא כתובת בנין דכרין. אבל אם אין שם אלא מטלטלי, לא. ומיהו אפילו אין המותר אלא מטלטלי, שפיר דמי. ויש מי שאומר דהאידנא דכתבינן בכתובה דילן מטלטלי אגב מקרקעי, גם כתובות בנין דכרין נגבית ממטלטלים, דתנאי כתובה ככתובה.

סעיף טו

המוכרת כתובתה, בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה כתובת בנין דכרין. אבל אם מחלה כתובתה לבעלה, הפסידו בניה כתובת בנין דכרין. לפיכך אין הבנים יורשין כתובת בנין דכרין עד שיהיה שטר הכתובה יוצא מתחת ידם, אבל אם אין שם שטר כתובה אין להם כלום, שמא מחלה אמם. ואם אין דרכם לכתוב כתובה, יש להם.

סעיף טז

מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין, אין שומעין לו.

הגה: אבל אם התנה כן בשעת נשואין, תנאו קיים (טור). ויש אומרים אין כתובת בנין דכרין נוהגת האידנא, דעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו, ועכשיו נוהגים ליתן לבת יותר ויותר (ג"ז שם), וכן נוהגין במדינות אלו.

סעיף יז

נתן כל נכסיו לאחרים במתנת שכיב מרע, הואיל ומתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה, הרי המתנה וחיוב התנאים באים כאחד, לפיכך בנים יורשים כתובת אמם שמתה בחיי בעלה. ואם נתנם במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה, דינן כדין מתנות בריא לענין זה.