פעילות מבצעית בשבת (סעיפים 228-253)
מתוך: דיני צבא ומלחמה
תוכן המאמר:
עניינים כלליים
מערב שבת לשבת
כלי רכב בשבת
נשק בשבת
כוננות בשבת
גיוס חירום בשבת
תצפיות
מארבים בשבת
סיור לווי ושמירה
תפקידים מקצועיים
עניינים כלליים
228. בין מלחמה לפעילות שגרתית
יש להבחין בין שני סוגים של פעילות מלחמתית בשבת:
א. פעילות מבצעית מיוחדת – מלחמה כוללת או מוגבלת. בפעילות כזאת מתנהלים הדברים לרוב במהירות, ואין זמן למחשבה מסודרת על עניינים החורגים מהפעילות הישירה המוטלת על החייל. המשתתף בפעילות כזאת חייב להתרכז בתפקידו, ואסור לו להעסיק את עצמו בשאלות הלכה. מצווה להחמיר בדיני פיקוח נפש מאשר להחמיר בדיני שבת. משום כך יעשה כל חייל את המוטל עליו בדרך הנוחה, היעילה והבטוחה, ולא יתחשב בהלכות שבת. פירוט הדברים, ראה סעיפים 333-337.
ב. פעילות מבצעית שגרתית – תעסוקה לאורך קוים, סיורים, מארבים וכדומה.
פעילות כזאת קבועה ומוגדרת, ואפשר בשלבים שונים של הפעילות להקפיד ולמעט בחילול שבת בדברים שאינם חיוניים לתפקיד המלחמתי. בפרק זה דיון בפעילות מבצעית שגרתית.
229. מי ישתתף בפעילות
תעסוקה לאורך קוים, סיורים, מארבים למניעת פעילות מחבלים נחשבים פיקוח נפש (ע"פ ערובין מ"ה). מסיבה זו אין צורך לנסות ולהתחלף בתפקיד עם חייל שאינו שומר מצוות, שהרי מה שמותר לך מותר גם לו, ומה שאסור לך – אסור גם לו. מאידך, אם מציעים לחייל להתחלף – רשאי לעשות זאת.
מערב שבת לשבת
230. פעילות ביום שישי
ביציאה לפעילות מבצעית ביום שישי כדאי למעט בנטילת חפצים גם כשאינם מוקצה, כדי שאם תקרה תקלה והפעילות תתאחר ותמשך גם בשבת, לא יהיה צורך להעביר חפצים מיותרים מרשות לרשות, או להוציאם מחוץ לתחום.
יצא לתפקיד ביום שישי, ושקעה החמה, רשאי לשוב לבסיס ברכב, אם אי אפשר להישאר במקומו, ואי אפשר לחזור ברגל (כז, ג). במקרה כזה רשאי לקחת עמו כל מה שהיה הכרחי לקחתו בשעת היציאה. לקח דברים של רשות שלא היו חיוניים לתפקיד, מי שחוזר ברגל, יביא מה שיש עמו בשינוי או דרך מקום פטור כמפורט בסעיף 213 ב'. החוזר ברכב, ינהג כמתואר בסעיף 235.
231. הכנות לפעילות בשבת
יש להכין כבר ביום שישי את כל הדברים הדרושים לפעילות בשבת: להוציא מן החגור את החפצים שאינם נחוצים לו; לנסות את הכלים שיש לנסותם; לבדוק מכשירי קשר, פנסים וכל דבר שהפעלתו היא ע"י סגירת מעגל חשמלי.
יש להכין את הנשק לירי: לנקותו ולשמנו בשימון עבה, ולעוטפו בפלסטיק כדי שיישאר נקי.
חייל היוצא ביום שישי לפעילות שתתקיים בליל שבת, ויציאתו כרוכה במלאכות האסורות בשבת, אל יקדים את השבת, אלא יקבלנה בזמנה. תפילת ליל שבת אפשר להתפלל תוך כדי נסיעה או תוך כדי מילוי התפקיד, לקדש אפשר על לחם בזמן הפעילות, כמפורט בסעיפים 163, 166. (אם תפילה תוך כדי מילוי התפקיד פוגעת בערנותו – ראה סעיף 96).
מי שעליו לצאת מן הבסיס מיד לאחר שקיעת החמה, ולא יוכל להתפלל בזמן, יכול להקדים ולקבל שבת החל מ"פלג המנחה" (סעיף 63), להתפלל תפילת שבת, לקדש ולאכול. אך גם במקרה כזה כדאי לקבל שבת ככל האפשר סמוך לשקיעה, כיון שמקבלת שבת ואילך אסור לעשות מלאכה.
כלי רכב בשבת
233. לדין מוקצה
כלי רכב אינו מוקצה בשבת, ולכן מותר לפתוח דלת מכונית כדי להוציא מתוכה חפצים, אם אין אור נדלק בגלל פתיחת הדלת. כמו כן מותר לשבת לנוח בתוך מכונית, אך ראוי להימנע מכך, אם אפשר. (שש"כ יז, ג).
234. טיפולים ברכב
טיפול ברכב עלול להיות כרוך באיסורים מן התורה או מדרבנן. יש לבצע את הטיפולים ביום שישי. בשבת מותרים רק טיפולים חיוניים לבטיחות הרכב ולתקינותו לפעילות מבצעית. לדוגמה: מותר להחליף חגורת מנוע, אבל אסור ליישר כנף שנתעקמה.
הנעת הרכב אסורה מן התורה, ולכן היא מותרת בשבת רק לצורך מבצעי מיידי, או לבדיקת כוננות כאשר הבדיקה של יום שישי אינה מספיקה.
נסיעה ברכב שאחר נוהג בו בהיתר, דינה תלוי בסוג הרכב: מכונית נוסעים רגילה, הנסיעה בה כרוכה באיסורי תורה, שכן עם ריבוי משקל המשא גדלה תצרוכת הדלק, ויש יותר בעירות במנוע. לעומת זאת, ברוב הרכב הצבאי (קומנדקרים, משאיות וכלים כבדים יותר) אין תוספת גורמת להבערות נוספות (שש"כ יט הערה קמ). לכן, בשעת הדחק, רשאי חייל לנסוע ברכב הנוסע בהיתר לצורך ביטחוני, כמו רכב כוננות החוזר לבסיסו. אך יש להיזהר בנסיעה כזאת שהנהג לא יעשה שום פעולה מיוחדת לנוסע: לא יאריך בגללו את דרכו ולא יעצור לו במיוחד, שכן כל פעולה כזאת היא חילול שבת של הנוהג. (ע"פ שש"כ יט, לב).
ואם הוא נוסע בהיתר (כגון שהוא חוזר מתפקיד ואינו יכול להישאר במקום מסיבות ביטחוניות, ואינו יכול ללכת ברגל), והם נוסעים באיסור (כגון שיכלו לסטות מן הכביש ולהיכנס לישוב קרוב ולהישאר שם, והם מעדיפים להרחיק למקום שאחר משום נוחיותם); ייסע אתם ואל יבקש מהם לסטות ולהורידו, כי בכך הוא גורם להם להוסיף איסור. (ע"פ בה"ל תו ד"ה שאם).
236. הכנסת חפצים והוצאתם מהרכב
כלי רכב יכול להיחשב לרשות יחיד, לכרמלית, או למקום פטור. הדבר תלוי בצורת הרכב, ובמקום בו הוא נמצא:
1. כלי רכב סגורים, או כלי רכב שיש להם מסגרת של צינורות המהווה צורת הפתח, או ארבע דפנות גבוהות 80 ס"מ (10 טפחים) ויותר, דינם כרשות יחיד.
(א) כאשר כלי רכב אלה עומדים במחנה שיש בו עירוב – מותר להעביר לתוכם חפצים בלא כל שינוי.
(ב) כאשר כלים אלה עומדים מחוץ לעירוב, בכרמלית, אפשר להעביר לתוכם חפצים לפי סעיף 213 א'.
אפשרות נוספת הנוחה בהכנסה למכונית: האחד יושיט ידו לתוך המכונית, ושני ייקח ממנו את החפץ ויניחנו בפנים. אך יש להקפיד שהמקבל ייקח את החפץ, ולא שהנותן יניחנו בידו של חברו, כי במקרה כזה עשה המעביר פעולה שלמה: הרים חפץ, הכניסו לרשות יחיד, והניחו שם.
2. כלי רכב פתוחים, שאין להם מסגרת ולא דפנות של 80 ס"מ, או שהרווח שבין השליבות גדול מ- 24 ס"מ (3 טפחים) –
(א) רכב העומד בכרמלית, וגובהו יותר מ- 80 ס"מ נחשב למקום פטור, ומותר להעמיס את הרכב ולפרוק ממנו ללא שינוי.
(ב) רכב העומד בכרמלית, וגובהו פחות מ- 80 ס"מ, נחשב לכרמלית, ואפשר להעביר אליו חפצים כפי שמתואר בסעיף 213 ב'.
(ג) רכב העומד ברשות יחיד (מחנה שיש בו עירוב), מותר להעמיס ולפרוק ללא שינוי.
נשק בשבת
ניקוי נשק בשבת כרוך בשני איסורים: סחיטת שמן בשעת השימון; פירוק הכלי והרכבתו.
בפירוק והרכבה של כלים אנו מבחינים בין שני סוגי פירוק:
1. פירוק והרכבה של חלקים שדרך לפרק אותם בקביעות לצורך שימוש והחזקה (פירוק ראשוני). פירוק זה מותר בשעת הצורך.
2. פירוק והרכבה של חלקים שבעל מקצוע רגיל לטפל בהם (פרוק משני ופירוק גוף). בפירוק זה אנו מבחינים את ההבחנה הבאה (ע"פ שיג, שע"צ לב, שיד, שע"ת ב):
(א) אם הפירוק נעשה לצורך החלפת חלק, או לצורך תיקון או שינוי בחלק (שיוף, קיצור, כיפוף וכדומה) – הפירוק אסור מהתורה, ומותר רק לפיקוח נפש
(ב) אם הפירוק לא נעשה כדי לתקן או להחליף חלק – הפירוק אסור מדרבנן, ויש לעשותו רק בכלי חיוני.
אין לנקות נשק אלא אם כן יש הכרח מבצעי ממשי לעשות כן: אם הנשק התלכלך בחול, ויש חשש סביר שלא יפעל כהלכה: יהיו מעצורים בשעת הפעלתו, או שכושר הדיוק שלו נפגם – מותר לנקותו, ויש להמעיט בשני האיסורים שהוזכרו.
נק"ל אפשר לנקות גם בלי פירוק: דורכים את הכלי, ומעבירים משחולת יבשה דרך פתח הפליטה של התרמילים. רומ"ט אפשר לדרוך, ולמנוע את חזרת המחלק ע"י עצר המחלק, ואז לנקות את הקנה דרך פתח הפליטה.
לאחר ניקוי הקנה במשחולת יבשה אפשר לטפטף שמן דרך הקנה. אם יש הכרח בדבר, אפשר לייבש את הקנה. אפשר גם לנקות את הקנה במברשת שיער המורכבת על חוטר (אך לא במברשת פליז), ואם המברשת עשויה שיער סינתטי, אפשר לשפוך עליה שמן ולהעבירה בקנה.
238. פירוק כלים כבדים וניקויים
כלים בינוניים או כבדים שניקויים נעשה ע"י פירוקם – יש לפרק רק את החלקים החיוניים לניקוי, ולהימנע מפירוק חלקים שאינם חיוניים להפעלה תקינה של הכלי.
תותחים שצריך לשמן את הקנה לאחר ירי, אין לשמנם בעזרת סמרטוט משומן, אלא לשפוך לקנה שמן, ולפזרו במברשת המורכבת על חוטר. אם המברשת עשויה משיער סינתטי, אפשר לשפוך עליה שמן ולהעבירה בקנה.
239. מחסניות
אפשר לנקות מחסניות נק"ל אם יש חשש למעצורים בגלל לכלוך. גם כאן – יש להשתדל שלא לפרקן אם אין הדבר הכרחי. כאשר יש לפרוק מחסנית מן הכדורים, יש להוציא את הכדורים אחד אחד, ולא לפרק את המחסנית מאחור. ניקוי המחסנית ייעשה ע"י פלנלית יבשה ולאחר מכן אפשר לטפטף עליה שמן ולפזרו ביד, או בעזרת מברשת.
240. הערות כלליות
כל האמור בפרק זה הוא רק בשעה שיש לחייל זמן מספיק לפני הפעילות, ובאפשרותו לנקות את הנשק בדרך שתמעיט מאיסורי שבת. כאשר השעה דוחקת, ויש למהר ולהתכונן ליציאה, אסור לחייל לדקדק בכל זה, ועליו למהר ולהכין את נשקו בדרך המהירה והיעילה ביותר.
מותר לפרוק נשק ולבודקו לצורך בטיחות.
כוננות בשבת
חייל היודע שיחידתו תכנס לכוננות בשבת, חייב להכין את כל ציוד הכוננות ביום שישי: הכנת הנשק לירי, ריכוז הציוד, הכנת התחמושת והמחסניות וכו'. יש לדרוש מן המפקדים לערוך את מסדר הנוכחות לפני כניסת השבת.
242. כוננות שהוכרזה בשבת, ואזעקת שווא
יחידה שנכנסה לכוננות אמת בשבת, רשאים חייליה להכין את כל הציוד הדרוש, אך ישתדלו להימנע מאיסורים מיותרים. את הנשק יש לנקות כפי שמתואר בסעיפים 237-239. את הציוד יש להעביר כמתואר בסעיף 213. אם צריך לקבל ציוד באפסנאות – יחתום עליו רק במוצאי שבת. אם האפסנאי מסרב לתת לו את הציוד בלא חתימה – יחתום ביד שמאל (איטר: בימין), או יעשה סימן, או כיתוב אות אחת במקום חתימה מלאה. (בד"כ סירוב לחתום בשבת על ציוד מביא למציאת דרכים להשאיל ציוד בלי חתימה). את המחסניות יטען כדרכו, אך יזהר מלמיין תחמושת, שכן מיון זה יש בו איסור מן התורה (שיט, בה"ל), כמו כן רשאי לסייע לחבריו בטעינת התחמושת.
את מסדר הכוננות יש לערוך באוהלים או בסמוך למקום הציוד, כדי להימנע מהעברות מיותרות מרשות לרשות.
אין לערוך אזעקת שווא בשבת, ואם הייתה אזעקה כזאת, אין לצאת עם החגור והנשק. (פה"צ 1).
גיוס חירום בשבת
243. לקיחת חפצי מוקצה
חייל המקבל צו חירום בשבת, רשאי לקחת אתו את כל הציוד הצבאי הנמצא ברשותו. כמו כן מותר לקחת תפילין ובגדים נוספים. כסף או חפצי מוקצה חיוניים, כמו כלי רחצה – מותר לקחת רק ע"י טלטול בגופו, דהיינו: לא יכניס את הכסף לתרמיל על ידי טלטולו כרגיל ביד, אלא יטלטלו בשינוי: בגופו, באחורי ידיו וכדומה. אם יוכל שלא לקחת כסף – עדיף.
בכל אלה יארוז את חפציו יחד עם הציוד הצבאי בתרמיל אחד, בתוכו, ולא בכיסים התפורים מבחוץ (ע"פ מחנה ישראל), ורק כך יוכל לקחת את הכל יחד.
244. העברה מרשות לרשות ויציאה מהתחום
כאשר יש להעביר את החפצים אל המכונית, או ממנה לשדה – יש לנהוג כמתואר בסעיף 236.
בכל מקרה שמותר לחייל לצאת מן התחום, מותר לו לקחת אתו את חפציו האישיים, דסקית זיהוי ופנקס שבוי. (פה"צ 8, הרב נויבירט, המעין ז, ד).
תצפיות
245. תצפית ויומן תצפית
חייל היושב בתצפית רשאי להסתכל במשקפת ולכוונה גם לצורך דברים שאינם מבצעיים. (שש"ך יח, מב).
בתצפיות בהם האירועים הנצפים מעטים, יש להכין בערב שבת כרטיסים עם הדברים הצפויים, ולוח זמנים. בשעת אירוע יש להצמיד את הפתק המתאים לשעה המתאימה.
בתצפיות בהן האירועים רבים ושונים, אפשר להזדקק לכתיבה. הכתיבה תהיה ביד שמאל (איטר: בימין), תוך ציון הפרטים החיוניים בלבד, ללא מספר סידורי וכדומה.
מארבים בשבת
246. הכנות למארב
יש להכין את הציוד הדרוש למארב כבר ביום שישי. אין לברך על הדלקת נרות שבת, כיון שלא יוכל ליהנות מאורם. (רסג, ט).
זמן קבלת שבת לפני יציאה למארב, ראה סעיף 232.
כל דבר הנחוץ למארב מבחינה ביטחונית, מותר להוציאו ולטלטלו. דברים הנועדים להקל על השכיבה במארב, וגורמים לנוחיות המקילה על ערנות המארב – מותרים גם הם בהוצאה ובטלטול. לכן, מותר להוציא חומר נגד יתושים, ממחטה, שעון (אם הוא נחוץ), שמיכה ומזון, וגם מזון המסייע לערנות בלבד, כמו סוכריות.
ציוד המיועד לנוחיות – מותר להחזירו לבסיס כדי שיוכל להשתמש בו פעמים נוספות. שיירי מזון, אריזות, או מים שאינם נחוצים עוד, אין להחזירם לבסיס, אלא ייקחם למקום הריכוז, וישאירם שם. במקום המארב אין להשאיר חפצים מטעמי בטיחות.
248. נשיאת החפצים וחזרה מהמארב
נשיאת החפצים בדרך אל המארב וממנו תהיה לפי ההוראות המבצעיות. אין לדקדק כאן בדיני שבת.
הכנסת החפצים לרכב והוצאתם ממנו, ראה סעיף 236.
אם מקום המארב קרוב, ואין סיכון ולא טרחה מרובה לחזור ברגל – יחזור ברגל, בתנאי שאינו יחידי. אי אפשר לחזור ברגל – רשאי לחזור ברכב, כדין כל היוצאים להציל הרשאים לחזור עם נשקם. וראה סעיף 235.
סיור לווי ושמירה
249. סיור ולווי שיירות
סיור שחלקו ברכב וחלקו נע רגלי – אין עדיפות להליכה רגלי.
שיירה שנסיעתה חיונית מבחינה ביטחונית, דין לווי השיירה כדין סיור.
יש למנוע נסיעתם של טיולים, או רכב אספקה שאינו חיוני, ע"י הסברה. כאשר הסברה אינה מועילה – יש לפנות אל הגורמים המתאימים ברבנות הצבאית. עם זאת – כאשר יוצא רכב כזה, מותר לצאת לאבטחו, כיון שחובה להציל גם אדם המכניס עצמו בפשיעה למצב של סכנה. (תשובת הרב גורן למר ש' בודנהימר).
יש להכין ביום שישי את הציוד הדרוש לשמירה: להוציא מן החגור את החפצים המיותרים. מוטב להכין בנקודת השמירה את כל הציוד שיידרש שם.
אם נקודת השמירה קרובה, יש ללכת אליה ברגל אם אין בכך סיכון. אם יש קשיים בכך – יש לפנות לרב הצבאי או לקצין הדת ולבקש את הוראותיו.
מותר לטלטל לנקודת השמירה רק דברים הנחוצים לשמירה או לערנות השומר.
אם הדבר אפשרי – כדאי להישאר בנקודת השמירה כל השבת, ובכך להימנע מאיסורים רבים. אולם גם אם יש צורך לחזור לבסיס, יש לעשות זאת ברגל, פרט למקרים שהחייל צריך למהר ולחזור לבסיס בגלל כוננות.
תפקידים מקצועיים
251. שריון ותותחנים
מותר לטפל בכלים כל טיפול שאינו יכול להיעשות ביום שישי, וכאשר קיים סיכוי סביר שהיחידה תופעל באופן מבצעי בשבת. כאשר היחידה בכוננות, מותר לסגור את מתג החיבורים של הכלי, כדי שהמצבר לא יתרוקן. פריסת רשת הסוואה היא איסור מן התורה, ולכן מותר לפרוס רשת הסוואה על רכב רק כאשר הפריסה היא לצורך מבצעי. בשום אופן אין לפרוס רשת למטרות אמונים, או להגנה מפני השמש, אם אין חשש לסכנה של התייבשות. בפריסת רשת לצורך מבצעי יש להעדיף לקשור את הרשת לאבנים או ליתדות קיימים במידת האפשר, ולקשור בשינוי או בקשר עניבה. וראה עוד סעיף 221.
252. הנדסה
אין לנעוץ יתדות בקרקע או לצבוע חפצים, אלא אם כן הימנעות מכך תסכן חיי אדם. קשירת שלטי סימון תעשה בחוט, שיש לחתכו בשינוי (בשיניים)! את החוט יש לקשור בקשר עניבה.
253. קשר
יש להימנע משימוש במכשירי קשר ללא צורך. בדיקת קשר לעיתים קבועות מותרת, כדי לוודא את תקינותם של המכשירים.
תורן רשאי לקבל שיחות, כאשר יש סיכוי שהשיחה מבצעית. התברר שהשיחה אינה חיונית, רצוי להפסיקה בהקדם, ולבקש מהמשוחח שלא יטלפן שנית בשבת.
טלפון הפועל באמצעות תריסים (ולא נורות) – יש בשבת איסור בהפעלתו רק בחיבור פלגים או בלחיצה על פרפר. כאשר המינוי מחובר והפרפר לחוץ – אין איסור להמשיך בשיחה.
לכן – קשר היושב בתורנות, יעבוד בשבת עם מערכת ראש, כשהיא במצב דבור מיום שישי, או עם מערכת יד כשהפרפר קשור מיום שישי. כאשר נופל תריס – מותר לקבל את השיחה, כאשר היא ספק מבצעית. לאחר שהמינוי מחובר – מותר לדבר אתו גם אם פנייתו לא מבצעית, ואז יש לבקשו שלא להתקשר בשבת שלא לצורך. לחבר שני מינויים כאשר ברור לקשר שאין השיחה מבצעית – אסור.
גם אם לא נקשר הפרפר ביום שישי , מותר לקבל שיחה שהיא ספק מבצעית.
בתום שיחת טלפון מותר להחזיר את השפופרת למקומה כדי לאפשר קבלת שיחות נוספות. כשיש הכרח לתקן קווי טלפון שנותקו בשבת – יש להעדיף לקשור אותם בקשר עניבה, ולא בקשר של קיימא. אם קשירה כזאת לא תועיל, או שיהיה צורך לצאת לתיקון נוסף, ויש סכנה בכך (למשל: במקום שיש חשש מצליפות) – יש לקשור בשבת בדרך היעילה ביותר.