פרקים לדוגמא
 
חזרה לתוכן
 
 


פרק 6: הפרעות חרדה

נבדיל בין פחד לחרדה: פחד הוא תגובה לסכנה אמיתית, הנמצאת מול האדם והוא ירא ממנה. חרדה היא תגובה לתחושת סכנה סובייקטיבית הנובעת מנפשו של האדם, בלי סיבה חיצונית. אדם ההולך בדרך, ורואה מולו מכונית נוסעת בפראות, מתמלא פחד מתאונה. אדם ההולך בדרך, ואין בה מכוניות, והוא חושש שמא תופיע מכונית ותדרוס אותו – יש בו חרדה.
  
פחד
פחד הוא תחושה שמכינה את הגוף להתמודדות עם סכנה. בעל חיים העומד בפני איום יכול להגיב באחת משתי דרכים: להילחם או לברוח, fight or flight. ללא פחד - הצבי לא היה בורח מהאריה, הדובה לא הייתה מגינה על גוריה מפני טורפים, והאדם לא היה בורח בזמן ממכונית שמתקרבת מהר מדי.
 
 
 
 
 
 
  
לתחושת פחד שלושה מרכיבים הקשורים זה לזה:
-        מרכיב גופני: תגובת הגוף לסכנה
-        מרכיב נפשי: הפניית הקשב לחיפוש מקור הפחד ואיום אפשרי בסביבה
-        התנהגות: דחף חזק לברוח או להילחם.
 
כאשר מקור הסכנה גלוי, פיסי ואמיתי, מתנסים בפחד. לעומת זאת בחרדה, לא ברור מהי הסכנה. אנו צופים את התרחשותו של דבר מאיים, שאי אפשר לצפותו עפ"י הנסיבות. פחד נובע מהסכנה עצמה,  ואילו חרדה  מתעוררת עקב הציפייה לסכנה. חרדה יכולה ללבוש צורות שונות בהתאם לאישיותו של האדם הסובל ממנה. נראה שגורמים תורשתיים וגורמים התפתחותיים משפיעים על צורת החרדה ועל עוצמתה.
 
חרדה
חרדה היא תחושת פחד מוגזמת, שבאה בעקבות ציפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית [אויב] או פנימית [מחלה]. היא משתלטת על האדם ומונעת ממנו להתמודד עם מצבים מסוימים. הפרעת חרדה היא חשש מאיומים לא מציאותיים ולא רציונאליים, בעלי עוצמה משתקת.
 
 
 
 
 
 
   
חרדות
אפרים בן ה-7 מפחד מאוד. הפחד אופף אותו יומם ולילה. ממה אתה מפחד? שואלים הסובבים אותו. רק לאימא הוא מגלה את הסוד הנורא: ענק אחד, גדול ומפחיד צועד בעקבותיו יומם ולילה. אימא מנסה להרגיע ואומרת לילד זה סתם דמיון. שום ענק אינו נמצא מאחוריך. אך ללא הצלחה. וכך הוא ממשיך לפחד ולפחד. ואז עלה על דעת אבא רעיון. וכך אמר: אתה מתאר בעיה לא פשוטה. תן לי זמן לחשוב כיצד לפתור אותה. הילד יצא מעודד. הנה אבא מבין אותו. האדם הראשון שיודע שהוא צודק, שהענק האימתני אינו בפרי דמיונו.
למחרת סיפר אבא: כשהלכת לבית הספר יצאתי בעקבות הענק האימתני שמלווה אותך. ראיתי אותו ולא הבנתי איך אתה מצליח לשרוד. פחד ובהלה תקפוני. ברגע הראשון רציתי לברוח אך נזכרתי שהבטחתי לעזור לך. ככה צעדנו כמה רחובות. הוא הולך ואני אחריו. בשקט שהוא לא יבחין בי. בפינת רחוב אחד הוא הסתובב נעץ בי את עיניו הנוראות ונשימתי נעצרה.
הילד התנשף – בכזו סיטואציה מפחידה אפילו הוא לא נתקל! אזרתי אומץ, המשיך אבא, ושאלתי את הענק, האם אני יכול להציג בפניך שאלה אחת? הוא נענה בחיוב. שאלתי: מדוע אתה עוקב אחר אפרים? עיניו המאוימות התרככו והוא ענה: מה זאת אומרת? הלא אני שומר הראש שלו. לאן שהוא הולך אני נצמד אליו, כדי לשמור ולהגן עליו מכל רע.
האב סיים את סיפורו, ואפרים חש ביטחון כפי שלא חש מעודו. חייו חזרו לשגרה.
 
הפרעות חרדה הן קבוצת הפרעות שונות ומסובכות. תחת מטריית הפרעות החרדה נכללות ההפרעות שלהלן עפ"י ה-DSM.
 
 ה- DSM 4 מציין את הסוגים הבאים של הפרעות חרדה:
  • פוביה
  • התקפי בעת - פאניקה
  • חרדה כללית
  • הפרעה טורדנית-כפייתית
  • הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
 
המכנה המשותף של כל ההפרעות האלה הוא חרדה. החרדה מתבטאת לרוב הן גופנית והן רגשית. האדם הסובל מחרדה חווה אימה ומחשבות טורדניות נוסף לתופעות גופניות כמו דפיקות לב ונשימה מואצת.
נראה, שבכל אחת מהפרעות אלה, החרדה יכולה להופיע בעוצמות ובמצבים שונים. לדוגמה, אדם עם הפרעת פאניקה יחווה חרדה גדולה וכתוצאה מכך יפחד מהתקף לב.
 
דוגמה:
אריאל מחזיק את טופס המבחן. ההדפסה ברורה, ובכל זאת השאלות אינן מובנות לו. הוא למד ושינן היטב את החומר, ואפילו ביקש מאמו לבחון אותו בע"פ. אבל עכשיו כל הידע נעלם. הוא יודע שאין לו סיכוי לעבור את המבחן. פתאום הוא נזכר בחלק מהחומר, אך הזמן כמעט נגמר. הוא חווה תחושת חוסר אונים.
 
אריאל לוקה בחרדה מפני מבחנים. לפחד יש מרכיבים קוגניטיביים סובייקטיביים ("אני מרגיש פחד"), מרכיבים פיסיולוגיים (דופק מואץ, הזעה) ומרכיבים התנהגותיים (דחף לברוח).
חרדה היא תערובת של רגשות ומחשבות מעורפלות, הגורמת למצב רוח רע, דאגה מאיום או סכנה, עיסוק יתר בעצמי, ותחושת חוסר יכולת חיזוי מראש.
 
חרדה כרוכה בהיערכות לקראת תגובת מאבק-בריחה, אם זו תידרש. במישור הפיסיולוגי ישנה עוררות יתר כרונית, כוננות לתגובה. במישור ההתנהגותי מתבטאת החרדה בהימנעות ממצבים מאיימים, כאשר הדחף לברוח קטן יותר מאשר בפחד.
 
חרדה נורמלית הופכת להפרעת חרדה כאשר היא:
-        חמורה, מופיעה לעתים קרובות ונמשכת זמן רב
-        משתקת (לא מחייב שיתוק לחלוטין)
-        גורמת לתחושה של אובדן שליטה
-        גורמת סבל ומצריכה טיפול
 
דוגמאות:
סגנית מנהלת בחברה אמריקאית לציוד רפואי סבלה מפחד טיסה. במשך שנים היא ארגנה את לוח הזמנים שלה סביב הפוביה הזאת, ע"י כך שנסעה לפגישות עסקיות רק ברכבות או במכוניות. הדבר גרם להפסד זמן ניכר, לחוסר יעילות ולאיבוד הזדמנויות לקידום.
 
מנהל של חברה גדולה סבל מחרדת קהל. כיוון שמשרתו חייבה אותו לדבר במפגשים שונים בהנהלה, בוועדות וכד', הוא נזקק לכדורי הרגעה. כשגם אלה לא עזרו הוא נאלץ להתפטר מעבודתו לאחר שסירב לדבר בפני קהל.
 
יובל בן ה-32, סבל מגיל צעיר מחרדות רבות, שהתגברו מאז שסיים תואר בכלכלה והחל לעבוד במפעל תעשייתי. מנהל המפעל היה אדם סמכותי וביקורתי. רוב העובדים חששו מפניו, אך למדו להסתדר איתו. לעומתם, יובל היה פגיע מאוד, לעתים קרובות הוא נפגע מהמנהל, וכתוצאה מכך חש חרדה ודכדוך. גם אביו של יובל הוא אדם ביקורתי וקפדן. במהלך שנות ילדותו פחד יובל מאביו וגם כיום הוא נמנע מלהרגיזו.



קדימה אחורה