פרקים לדוגמא
 
חזרה לתוכן
 
 


פרק 1: מהו רצון?

אריסטו, אתיקה, ספר שלישי פרק א
 
כפיה או אי ידיעה
דברים הנעשים מתוך כפיה, או בשל אי ידיעה, רואים אותם כדברים שעושיהם לא רצו בהם.

ב'כפיה' נעשה דבר שסיבתו היא חיצונית, והאיש הפועל את הפעולה, או הניפעל באותו רגש, אינו תורם לכך ולא כלום. כאילו רוח סערה או אנשים שהשתלטו עליו, הביאוהו למקום כל שהוא.
 
מעשים הנעשים מתוך פחד
ואילו לגבי דברים שעושים אותם מתוך פחד מפני רעות גדולות יותר, או לשם תכלית נאה, למשל: כשרודן יצווה אדם לעשות משהו מגונה, שעה שהוריו או ילדיו נמצאים ברשותו של אותו רודן, ואם יעשה את המעשה ינצלו, ולאו - יהרגו. לגבי מעשים כאלה ספק הוא אם הם נעשים ברצון או שלא ברצון.
 
משהו מעין זה קורה גם כשמטילים בשעת סערה סחורות מהספינה הימה. שסתם כך שום אדם אינו מאבד דבר מרצונו. אולם לשם הצלת נפשו והצלת שאר המפליגים עמו - יפעל  כך כל מי שיש שכל בראשו.
 
פעולות "מעורבות" מרצון ו-אי רצון
פעולות מעין אלו הנן, אפוא, מעורבות. אולם דומות יותר לאלה שנעשות מרצון, שכן ראויות הן שיבחרו בהן בשעת היעשותן, ותכליתה של הפעולה תואמת את מסיבות השעה.

את המילים 'פעולה שמרצון' ו'שלא מרצון' יש אפוא לנקוט לפי מסיבות השעה שבה פועל הפועל, ואותו אדם פועל מרצונו; שהסיבה להנעת אברי הגוף שיש להניעם בפעולות כאלה נמצאת בו עצמו .

ואם סיבת היעשות הדברים טמונה באדם, הרי שביכולתנו הוא לעשותם או לאו. ודברים מעין אלו נעשים, אפוא, 'מרצון', אף על פי שבאופן מופשט אולי הם נעשים 'בעל כורחו' של האדם, שהרי שום איש לא היה בוחר מעשה כזה כשלעצמו.
 
שבח או גנות לעושים את המעשים
יש שגם נחלק שבח לעושיהם של מעשים כאלה, וזאת כשהם סובלים משהו מכוער או מכאיב כדי לזכות בזכויות גדולות ונהדרות .

במקרה ההפוך מגנים אותם, שכן לסבול סבל מכוער מאוד לשם מטרה שאינה מפוארת ונעלה, זהו סימן היכרו של אדם שפל .

וכמה מעשים כאלה אמנם אין מקנים לעושים שבח, אבל יש להם מחילה, וזאת כשיעשה אדם מה שאינו ראוי לעשות בשל לחצים שהם חזקים מכוח הסבל האנושי. וששום אדם לא היה עומד בהם.
 
אך ישנם אולי כמה מעשים שאי אפשר לכפותם עלינו, וכדי להימנע מהם יש לסבול גם את הנוראות שבמיתות, שהרי גם המניעים שאילצו את אלקמיאון במחזה של איוריפידס להרוג את אמו, נראים מגוחכים.

אולם לעתים קשה להבחין במה יש לבחור, ומה לסבול, בעד איזה מחיר, ועוד קשה מזה לקיים את אשר החלטנו בעניינים אלו, שבדרך כלל מכאיב הוא הצפוי לנו, והמעשים הנכפים עלינו - מכוערים. ולפיכך חולקים שבח וגנאי לנכנעים או לשאינם נכנעים לכפייה זו.
 
 



קדימה אחורה