|
|
|
יום הכיפורים והשוויון
ניל הנדל*
פרשת אמור, תשס"א, גיליון מס' 25
עורכים: אביעד הכהן, מיכאל ויגודה
עריכה לשונית: יחיאל קארה
פתיחה
פרשת "אמור" סוקרת את מועדי ישראל1. בכלל המועדים הללו יש ליום הכיפורים מעמד מיוחד. כך עולה מדברי חז"ל וגם מן הספרות הכללית. ר' נחמן מברסלב אומר: "יום כיפור הוא כלליות כל הימים"2. בעל "שפת אמת", הרבי מגור, כותב שיום הכיפורים "הוא יום מיוחד מכל ימות השנה"3. בדורנו, הביע הרב עדין שטיינזלץ את דעתו בעניין זה, ואמר שיום הכיפורים מעורר מחשבה לעומת רגש יותר מכל יום אחר בלוח השנה העברי4. בספרות הכללית, יום הכיפורים נחשב "ליום החשוב והקדוש מבין חגי ישראל"5. אף זכה יום הכיפורים להכרה כחג רשמי במובנים שונים במדינת ניו-יורק6.
מהו סוד קסמו של יום הכיפורים? נהוג לחשוב שהתשובה נעוצה בצום כמעשה מכפר7, כשהעיקר הוא התשובה של האדם וחשבון הנפש הכרוך בה. לגישה זו יש תימוכין בכתובים: "כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם" (ויקרא כג, כה); "ועִניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג, לב).
ברם, אין זה דגם יחידי להבנת יום הכיפורים. יש דגם נוסף. הדגם הראשון שהוצג מתמקד ביחסים שבין האדם למקום וביחסים שבין האדם לעצמו. היעד הוא תיקון האדם. הדגם האחר מתמקד בחברה. הדגש בדגם זה מושם על השאיפה לשוויון חברתי. ולפני שנדון בעניין זה, ראוי לתת את הדעת לשאלת מקומם של המועדים במשפט.
חגי עם והמשפט
נהוג לחשוב כי חגי עם הם בעלי חשיבות בשיטה המשפטית-דתית, אך לא בשיטה המשפטית- אזרחית. ניתן לחלוק על גישה זו משני טעמים עיקריים הכרוכים זה בזה. ראשית, אין להמעיט בחשיבותם של סמלים בכל שיטה משפטית8. כך, למשל, בשיטה הישראלית: חוק הדגל והסמל, התשי"ט - 1949, חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשכ"ב - 1963; וחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה התשי"ט - 1959. בשיטה האמריקאית: הוויכוח בשאלה אם שׂרֵפת דגל אמריקה מוגנת חוקתית כחלק מחופש הביטוי, אם לאו; חקיקתו של הקונגרס את החג הפדרלי לכבודו של לוחם זכויות האדם, ד"ר מרטין לותר קינג, המנהיג האפרו-אמריקאי שנרצח בשנת 1968; וחג ההודיה. חג אחרון זה שורשיו בבוא המתנחלים הראשונים שהגיעו לארה"ב מאנגליה9, ובמשך הזמן הוכר כחג של המדינה10 הנחגג בסעודה חגיגית. מעניין כי הרב י"ד סולובייצ'יק, שנפטר בארה"ב לפני כחמש-עשרה שנה, נהג לערוך סעודה בחג זה11. שנית, בין חכמי תורת המשפט קיימת גישה ולפיה אין להתייחס לשיטה משפטית כאל אוסף של חוקים שונים, אלא נכון להכיר בעקרונות משפטיים שתכליתם לעצב את השיטה ולכוונה. המלומד דוורקין, הדוגל בגישה האמורה, סבור שעיקרון מרכזי בשיטה המשפטית הוא השוויון12, ומכאן חשיבותו של הסמל ככלי בסוציולוגיה של המשפט ככלל ושל עֶקרון השוויון כפרט.
אעבור עתה להצגת הקשר בין יום הכיפורים לבין השוויון, תוך הבאת שלוש דוגמאות.
תענית יום הכיפורים - המצווה וטעמה
לאדם המאמין שהשיטה המשפטית היא מן הבורא, מתעורר קושי בחיפוש אחר טעם למצוות. אם האלוהים הוא מקור הסמכות למצווה, אין לערער עליה, ואין ביכולתו של האדם המוגבל להבין את מחשבות האין-סוף. חרף האמור, קיימת גישה ביהדות הרואה בעין יפה את הניסיון לגלות את טעמי המצוות13.
הרב י"ד סולובייצ'יק מסייע בהבנת העניין על ידי הבחנה בין שני מובנים של המילה טעם: Reason versus flavor. יצור אנוש אינו יכול להבין את הסיבה במובנה המלא של מצוות הבורא. אולם האדם יכול לשתף את הזולת ולהעשיר אותו במתן טעם למצווה על ידי תיאור התחושה תוך כדי החוויה ולאחריה. נשאלת השאלה :מהו טעמו של צום כיפור?
הטעם לצום, על פי הדגם הראשון של יום הכיפורים, שהוצג לעיל, הוא: "על כן טוב להכניע החומר באותו היום הנכבד, למען תהיה ראויה לקבל כפרתה, ולא ימנענה מסך התאוות", כדברי בעל ספר החינוך14. הרב סולובייצ'יק נותן טעם אחר המתאים לדגם השני של יום הכיפורים, שהוצג לעיל. ראשיתו של טעם זה בשאלה: מדוע, בניגוד לשאר ימות השנה, ביום הכיפורים אומר הציבור אחרי הפסוק "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד" את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם. התשובה נעוצה במהות הצום. בשאר ימות השנה אין שוויון חברתי: האחד עשיר והאחר עני; האחד מעביד והשני עובד. מצב זה גורם להיררכיה חברתית, האחד "מעל" רעהו. ניתן לומר שביום הכיפורים הצום יוצר שוויון. הרכוש, הכסף והמעמד אינם מסייעים לאדם למלא חובה זו. הכול שווים. רק ביום הכיפורים, אין הבחנה בין איש לרעהו, וכולנו עומדים בשורה אחת. רק ביום זה, ניתן לקבל יחד, בקול רם, את מלכות שמים.
בנות ישראל ויום הכיפורים
המשנה האחרונה במסכת תענית מספרת:
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
והסביר רבנו עובדיה מברטנורה את המילה 'שאולים', ואמר: "שכולן שאולים, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו".
הצגת יום הכיפורים15 כיום טוב במיוחד, שבנות ישראל היו יוצאות בו למטרת אירוסין, מלמדת על פן נוסף של המועד. לא יום של חשבון נפש בלבד, שהאדם שרוי בבית הכנסת בהרהור עמוק, אלא יום שנהגו צעירי ישראל לצאת להכיר את בני המין השני. ומכיוון שאין הכול בעלי מעמד אחיד, ניתנה הוראה ליצור שוויון לכל בנות ישראל, כשחייבו את כולן, כולל העשירות, לשאול את מחלפותיהן אישה מרעותה. הרצון להימנע מלבייש את הזולת מנחה את ההלכה היהודית בנסיבות שונות, מתוך מגמה לשמור על כבוד האדם. אגב, "קרבן נתנאל", בפירושו על הרא"ש לסדר תענית, עורך שוויון אחר. כפי שלגבר נאמר "הבל היופי", כך נאמר לאישה "שהוא, הבחור, אומר לעומת בנות ישראל: אל תתנו עיניכם ברוכבי הסוסים... תתנו עיניכם בבחורים לומדי תורה"16.
ניתן לטעון שדין אשר מטרתו למנוע אפליה בגובה המשכורת בין גבר לאישה על בסיס מין בלבד, מהווה דוגמה לקידום השוויון, ורצוי להעסיק שיטה משפטית בגינו. אמנם, תקנה בדבר השאלת בגדים למטרה האמורה היא רעיון יפה אך לא טהור מבחינה משפטית.
מעניין שהטיעון האמור הוא נושא לוויכוח בין התיאוריה של הפמניזם הרדיקלי לבין התאוריה של הפמניזם הליברלי, השמרני מבין השניים. הפמניזם הרדיקלי דוגל בשיטה שאין לצמצם את היריעה לנושאים ציבוריים בלבד, כגון שווי הזדמנויות בעבודה, אלא יש לכלול במאבק לשוויון גם נושאים שיש בהם פגיעה בחייה הפרטיים של האישה, כגון התייחסותו של גבר לאישה ברחוב17. גם כאן, יש להוראותיו השונות של יום הכיפורים חשיבות רחבה יותר. החוק ממלא תפקיד חינוכי שתכליתו לעצב את ערכי החברה.
התקיעה במוצאי יום הכיפורים
יום הכיפורים מסתיים בתקיעת שופר. הרב יוסף משאש מסביר שתקיעה זו היא זכר ליובל18. ונשאלת השאלה: מה הקשר בין יום הכיפורים ליובל? בספר ויקרא, פרק כה, מובאים דיני שמיטה, שביתת הארץ בשנה השביעית, והכתוב אומר שמצווה לספור "שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים... תשע וארבעים שנה. והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם. וקִדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה, יובל הִוא תהיה לכם"19.
בתלמוד הבבלי מתאר ר' ישמעאל את מהלך הדברים:
מראש השנה עד יום הכיפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן, ולא משתעבדין לאדוניהם, אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכיפורים, תקעו בית דין שופר, נפטרו עבדים לבתיהן, ושדות חוזרות לבעליהן20.
תקופת עשרת ימי תשובה "היא יפה ביותר... לתשובה ולצעקה"21. התנהגות זו מתאימה לדגם הראשון של יום הכיפורים. התיאור האמור - "אוכלים ושותים ושמחים, ועטרותיהם בראשיהם" - הולם את הדגם השני. ויש להדגיש שאנו עוסקים לא בחשבון נפש מעמיק אלא במסיבה של ממש, המבטאת שמחה לקראת חירות. תקיעת השופר ביום הכיפורים מכריזה על היובל ועל שחרורם של העבדים ושל השדות המשועבדים22. המחיצות בין האדם החופשי לבין העבד נופלות. יש חלוקה מחדש של הרכוש. השדה חוזרת לבעליה. זכות הקניין אינה מוחלטת. תקיעת השופר ביום הכיפורים מקדמת חברה שוויונית יותר. הרב הראשי לשעבר, ש' גורן ז"ל, אומר שיום הכיפורים הוא "ראש השנה לחירות האדם". לדבריו, בשנת היובל, מכריזים ביום הכיפורים באמצעות התקיעה על שלוש חירויות:
א. הזכות של האדם על עצמו;
ב. הזכות של כל אדם על אדמתו;
ג. זכות המגורים והמסחר החופשי שיש לכל אדם בארץ ישראל"23.
החירות והשוויון שלובים זה בזה, ויום הכיפורים שזור בשני רעיונות נשגבים אלו.
יום הכיפורים וימות המשיח
מועדי ישראל הבאים בפרשת "אמור", שורשיהם באירועים היסטוריים דוגמת יציאת מצרים ובריאת העולם. החג מגשר בין העבר לבין ההווה. במובן זה, יום הכיפורים הוא חריג. על פי הכתוב, ומהבחינה הרעיונית, אין יסודו באירוע היסטורי. יסודו אינו בעבר. המקיים אותו אינו מצוּוה לזכור אירוע שהיה. אלא מטרתו לתקן את הפרט ואת החברה. מטרתו עתיד טוב יותר. בראיה זו, יום הכיפורים הוא מעל הזמן. מכאן ניתן להבין את גישת מי שאומר שבימות המשיח יבוטלו כל המועדים הנזכרים בתורה, פרט ליום הכיפורים24.
וכיצד ייראה יום הכיפורים לעתיד לבוא? אם מטרת מועד זה היא שוויון, באיזו מידה יושג יעד נשגב זה בימות המשיח? הכול מסכימים שהשוויון הוא שאיפה מבורכת, אך אין אחידות דעים בשאלת אופיו האידיאלי. כדברי הנשיא ברק: "לשוויון פנים רבות. תוכנו שנוי במחלוקת"25.
מעניין לציין שעל פי גישת הרמב"ם, בימות המשיח, לא יימחקו כל מעמדות בני האנוש,
ויהיו בימיו עשירים ואביונים, גיבורים וחלשים כנגד זולתם. אבל באותם הימים יהיה נקל מאד על בני האדם למצוא מחייתם, עד שבעמל מעט שיעמול אדם יגיע לתועלת גדולה26.
הסיפא מלמדת שגם אם לא יהיה שוויון מוחלט בין בני האדם, יוכל כל אדם להתקיים בכבוד, ובאופן זה יתקיים שוויון זכויות חברתי27. במצב מורכב זה, ימשיך יום הכיפורים למלא תפקיד חשוב.
ניתן לשאול אם כן: מה תהיה מהות השינוי בימות המשיח ברמה החברתית?
נשוב להרמב"ם ונראה איך פורש הנשר הגדול את כנפיו על סוגיה זו: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר"28. בימות המשיח, ישתנו היחסים בין הבריות, "תמות... השנאה, האכזריות. הקנאה תגמול לנצח"29.
ולפי האמונה היהודית, עד אז יהיה עלינו להסתפק בטעמו של יום הכיפורים. תכליתו ליצור עולם טוב יותר, הן לכלל הן לפרט. השאיפה לתיקון חברתי על דרך השוויון עומדת בלב לבו של יום הכיפורים. המפגש הוא חד-שנתי, התהליך הוא לדורות.
הערות:
* שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
1. שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת.
2. ר' נחמן מברסלב, ליקוטי עצות, עמ' קפא.
3. ר' יהודא אריה ליב מגור, שפת אמת, חלק ה, עמ' 172.
4. A. Steinsaltz, On Being Free pg. 55
5. World Book pg. 571
6. באופן כללי ראה, Bloom v. New York City Transit Authority, 19 App Div 2d 521, 240 NYS2d 124, ובאשר לזכותו של יהודי שומר שבת בניו-יורק לטעון שבגלל אמונתו הדתית מותר לו לפתוח את עסקו ביום ראשון, ראה, People v. Rosenthal, 74 Misc 2d 724, 345 NYS2d 377.
7. ראה ,למשל, A. J. Heschel, Moral Grandeur and Spiritual Audacity, pg 146-147
8. ראה ע"פ (ב"ש) 7182/98, שמוקלר ואח' נ' מדינת ישראל - עיריית אשקלון, פסקים מחוזיים - תשנ"ח (2) 241.
9. L. R. Penner, The Thanksgiving Book
10. הנשיא השישה-עשר, אברהם לינקולן, קבע זאת לראשונה בשנת 1863.
11. M. Brody, Thanksgiving: Secular or Religious Holiday- Journal of Halacha and Contemporary Society, XXX 42 (1995).
12. להבנת עמדתו בעיקרון השוויון בצורה נרחבת, ראה ספרו Dworkin, Law's Empire
13. ראה מבואו של הדיין ד"ר י' גרונפלד (באנגלית) לספרו של הרב שמשון רפאל הירש, הוצאת חורב, עמ' xcviii (במקור בגרמנית). וראה הדוגמאות שהובאו שם.
14. ספר החינוך, מצווה שיג.
15. לגישה שונה, ראה הרב ח' הכהן ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם, עמ' עט. וכן ראה הרב ר' ביטון, אמרי איש, חלק ג, צד.
16. פרק ד, אות צ, לפירוש קרבן נתנאל.
17. ראה Patricia A Cain, Feminism and the Limits of Equality(1990) 24 Georgia Law Review.
18. הרב י' משאש, אוצר המכתבים, חלק ב, מכתב אלף קג.
19. ספר ויקרא כה, ח-י.
20. תלמוד בבלי, ראש השנה ח ע"ב.
21. רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ו. הרב חיים מבריסק אומר שהרמב"ם חילק את הלכות התשובה בספרו לעשרה פרקים כדי שילמד האדם היהודי פרק אחד בכל יום מעשרת ימי התשובה.
22. הרמב"ם מביא את דברי הגמרא כהלכה ביד החזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק י, הלכה י.
23. הרב ש' גורן, מועדי ישראל, עמ' 66 .
24. ילקוט משלי, פרק ט, סעיף ב. חג הפורים זכה להתייחסות דומה. באופן כללי, ראה B. Levy, Torah in the Messianic Age, Gesher 1979. וראה גם הרב ח"ד הלוי, מקור חיים, חלק רביעי, עמ' 347.
25. רע"א 2000/97, 4324/98, לינדורן ואח' נ' קרנית ואח', תק-על 99(4) 84. וראה בג"צ 6698/95, קעאדן נ' מנהל מקרקעי ישראל, קציר ואח', פ"ד נד(1) 258. וראה גם ספרו של פרופ' י' זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ב, עמ' 113, בעניין המחלוקת בשאלה עד כמה חוק כבוד האדם וחירותו כולל בתוכו את עֶקרון השוויון. ראה בג"צ 4541/94, אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94.
26. הקדמת הרמב"ם לפרק חלק במסכת סנהדרין, חלק ד.
27. ראה פסק הדין שניתן לאחרונה, רע"א 4905/98, גנזו נ' ישעיהו.
28. רמב"ם, הלכות מלכים, פרק יב, הלכה ה.
29. מתוך שירו של הזמר עדי רן "הרי את מקודשת לי".
ניל הנדל*
עורכים: אביעד הכהן, מיכאל ויגודה
עריכה לשונית: יחיאל קארה
עריכה לשונית: יחיאל קארה
|
פתיחה מהו סוד קסמו של יום הכיפורים? נהוג לחשוב שהתשובה נעוצה בצום כמעשה מכפר7, כשהעיקר הוא התשובה של האדם וחשבון הנפש הכרוך בה. לגישה זו יש תימוכין בכתובים: "כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם" (ויקרא כג, כה); "ועִניתם את נפשותיכם" (ויקרא כג, לב). ברם, אין זה דגם יחידי להבנת יום הכיפורים. יש דגם נוסף. הדגם הראשון שהוצג מתמקד ביחסים שבין האדם למקום וביחסים שבין האדם לעצמו. היעד הוא תיקון האדם. הדגם האחר מתמקד בחברה. הדגש בדגם זה מושם על השאיפה לשוויון חברתי. ולפני שנדון בעניין זה, ראוי לתת את הדעת לשאלת מקומם של המועדים במשפט. חגי עם והמשפט אעבור עתה להצגת הקשר בין יום הכיפורים לבין השוויון, תוך הבאת שלוש דוגמאות. תענית יום הכיפורים - המצווה וטעמה הרב י"ד סולובייצ'יק מסייע בהבנת העניין על ידי הבחנה בין שני מובנים של המילה טעם: Reason versus flavor. יצור אנוש אינו יכול להבין את הסיבה במובנה המלא של מצוות הבורא. אולם האדם יכול לשתף את הזולת ולהעשיר אותו במתן טעם למצווה על ידי תיאור התחושה תוך כדי החוויה ולאחריה. נשאלת השאלה :מהו טעמו של צום כיפור? הטעם לצום, על פי הדגם הראשון של יום הכיפורים, שהוצג לעיל, הוא: "על כן טוב להכניע החומר באותו היום הנכבד, למען תהיה ראויה לקבל כפרתה, ולא ימנענה מסך התאוות", כדברי בעל ספר החינוך14. הרב סולובייצ'יק נותן טעם אחר המתאים לדגם השני של יום הכיפורים, שהוצג לעיל. ראשיתו של טעם זה בשאלה: מדוע, בניגוד לשאר ימות השנה, ביום הכיפורים אומר הציבור אחרי הפסוק "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד" את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם. התשובה נעוצה במהות הצום. בשאר ימות השנה אין שוויון חברתי: האחד עשיר והאחר עני; האחד מעביד והשני עובד. מצב זה גורם להיררכיה חברתית, האחד "מעל" רעהו. ניתן לומר שביום הכיפורים הצום יוצר שוויון. הרכוש, הכסף והמעמד אינם מסייעים לאדם למלא חובה זו. הכול שווים. רק ביום הכיפורים, אין הבחנה בין איש לרעהו, וכולנו עומדים בשורה אחת. רק ביום זה, ניתן לקבל יחד, בקול רם, את מלכות שמים. בנות ישראל ויום הכיפורים |
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
|
|
והסביר רבנו עובדיה מברטנורה את המילה 'שאולים', ואמר: "שכולן שאולים, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו".
הצגת יום הכיפורים15 כיום טוב במיוחד, שבנות ישראל היו יוצאות בו למטרת אירוסין, מלמדת על פן נוסף של המועד. לא יום של חשבון נפש בלבד, שהאדם שרוי בבית הכנסת בהרהור עמוק, אלא יום שנהגו צעירי ישראל לצאת להכיר את בני המין השני. ומכיוון שאין הכול בעלי מעמד אחיד, ניתנה הוראה ליצור שוויון לכל בנות ישראל, כשחייבו את כולן, כולל העשירות, לשאול את מחלפותיהן אישה מרעותה. הרצון להימנע מלבייש את הזולת מנחה את ההלכה היהודית בנסיבות שונות, מתוך מגמה לשמור על כבוד האדם. אגב, "קרבן נתנאל", בפירושו על הרא"ש לסדר תענית, עורך שוויון אחר. כפי שלגבר נאמר "הבל היופי", כך נאמר לאישה "שהוא, הבחור, אומר לעומת בנות ישראל: אל תתנו עיניכם ברוכבי הסוסים... תתנו עיניכם בבחורים לומדי תורה"16. ניתן לטעון שדין אשר מטרתו למנוע אפליה בגובה המשכורת בין גבר לאישה על בסיס מין בלבד, מהווה דוגמה לקידום השוויון, ורצוי להעסיק שיטה משפטית בגינו. אמנם, תקנה בדבר השאלת בגדים למטרה האמורה היא רעיון יפה אך לא טהור מבחינה משפטית. מעניין שהטיעון האמור הוא נושא לוויכוח בין התיאוריה של הפמניזם הרדיקלי לבין התאוריה של הפמניזם הליברלי, השמרני מבין השניים. הפמניזם הרדיקלי דוגל בשיטה שאין לצמצם את היריעה לנושאים ציבוריים בלבד, כגון שווי הזדמנויות בעבודה, אלא יש לכלול במאבק לשוויון גם נושאים שיש בהם פגיעה בחייה הפרטיים של האישה, כגון התייחסותו של גבר לאישה ברחוב17. גם כאן, יש להוראותיו השונות של יום הכיפורים חשיבות רחבה יותר. החוק ממלא תפקיד חינוכי שתכליתו לעצב את ערכי החברה. התקיעה במוצאי יום הכיפורים בתלמוד הבבלי מתאר ר' ישמעאל את מהלך הדברים: |
מראש השנה עד יום הכיפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן, ולא משתעבדין לאדוניהם, אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכיפורים, תקעו בית דין שופר, נפטרו עבדים לבתיהן, ושדות חוזרות לבעליהן20.
|
|
תקופת עשרת ימי תשובה "היא יפה ביותר... לתשובה ולצעקה"21. התנהגות זו מתאימה לדגם הראשון של יום הכיפורים. התיאור האמור - "אוכלים ושותים ושמחים, ועטרותיהם בראשיהם" - הולם את הדגם השני. ויש להדגיש שאנו עוסקים לא בחשבון נפש מעמיק אלא במסיבה של ממש, המבטאת שמחה לקראת חירות. תקיעת השופר ביום הכיפורים מכריזה על היובל ועל שחרורם של העבדים ושל השדות המשועבדים22. המחיצות בין האדם החופשי לבין העבד נופלות. יש חלוקה מחדש של הרכוש. השדה חוזרת לבעליה. זכות הקניין אינה מוחלטת. תקיעת השופר ביום הכיפורים מקדמת חברה שוויונית יותר. הרב הראשי לשעבר, ש' גורן ז"ל, אומר שיום הכיפורים הוא "ראש השנה לחירות האדם". לדבריו, בשנת היובל, מכריזים ביום הכיפורים באמצעות התקיעה על שלוש חירויות:
א. הזכות של האדם על עצמו; ב. הזכות של כל אדם על אדמתו; ג. זכות המגורים והמסחר החופשי שיש לכל אדם בארץ ישראל"23. החירות והשוויון שלובים זה בזה, ויום הכיפורים שזור בשני רעיונות נשגבים אלו. יום הכיפורים וימות המשיח וכיצד ייראה יום הכיפורים לעתיד לבוא? אם מטרת מועד זה היא שוויון, באיזו מידה יושג יעד נשגב זה בימות המשיח? הכול מסכימים שהשוויון הוא שאיפה מבורכת, אך אין אחידות דעים בשאלת אופיו האידיאלי. כדברי הנשיא ברק: "לשוויון פנים רבות. תוכנו שנוי במחלוקת"25. מעניין לציין שעל פי גישת הרמב"ם, בימות המשיח, לא יימחקו כל מעמדות בני האנוש, |
ויהיו בימיו עשירים ואביונים, גיבורים וחלשים כנגד זולתם. אבל באותם הימים יהיה נקל מאד על בני האדם למצוא מחייתם, עד שבעמל מעט שיעמול אדם יגיע לתועלת גדולה26.
|
|
הסיפא מלמדת שגם אם לא יהיה שוויון מוחלט בין בני האדם, יוכל כל אדם להתקיים בכבוד, ובאופן זה יתקיים שוויון זכויות חברתי27. במצב מורכב זה, ימשיך יום הכיפורים למלא תפקיד חשוב.
ניתן לשאול אם כן: מה תהיה מהות השינוי בימות המשיח ברמה החברתית? נשוב להרמב"ם ונראה איך פורש הנשר הגדול את כנפיו על סוגיה זו: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר"28. בימות המשיח, ישתנו היחסים בין הבריות, "תמות... השנאה, האכזריות. הקנאה תגמול לנצח"29. ולפי האמונה היהודית, עד אז יהיה עלינו להסתפק בטעמו של יום הכיפורים. תכליתו ליצור עולם טוב יותר, הן לכלל הן לפרט. השאיפה לתיקון חברתי על דרך השוויון עומדת בלב לבו של יום הכיפורים. המפגש הוא חד-שנתי, התהליך הוא לדורות. |
הערות:* שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. 1. שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת. 2. ר' נחמן מברסלב, ליקוטי עצות, עמ' קפא. 3. ר' יהודא אריה ליב מגור, שפת אמת, חלק ה, עמ' 172. 4. A. Steinsaltz, On Being Free pg. 55 5. World Book pg. 571 6. באופן כללי ראה, Bloom v. New York City Transit Authority, 19 App Div 2d 521, 240 NYS2d 124, ובאשר לזכותו של יהודי שומר שבת בניו-יורק לטעון שבגלל אמונתו הדתית מותר לו לפתוח את עסקו ביום ראשון, ראה, People v. Rosenthal, 74 Misc 2d 724, 345 NYS2d 377. 7. ראה ,למשל, A. J. Heschel, Moral Grandeur and Spiritual Audacity, pg 146-147 8. ראה ע"פ (ב"ש) 7182/98, שמוקלר ואח' נ' מדינת ישראל - עיריית אשקלון, פסקים מחוזיים - תשנ"ח (2) 241. 9. L. R. Penner, The Thanksgiving Book 10. הנשיא השישה-עשר, אברהם לינקולן, קבע זאת לראשונה בשנת 1863. 11. M. Brody, Thanksgiving: Secular or Religious Holiday- Journal of Halacha and Contemporary Society, XXX 42 (1995). 12. להבנת עמדתו בעיקרון השוויון בצורה נרחבת, ראה ספרו Dworkin, Law's Empire 13. ראה מבואו של הדיין ד"ר י' גרונפלד (באנגלית) לספרו של הרב שמשון רפאל הירש, הוצאת חורב, עמ' xcviii (במקור בגרמנית). וראה הדוגמאות שהובאו שם. 14. ספר החינוך, מצווה שיג. 15. לגישה שונה, ראה הרב ח' הכהן ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם, עמ' עט. וכן ראה הרב ר' ביטון, אמרי איש, חלק ג, צד. 16. פרק ד, אות צ, לפירוש קרבן נתנאל. 17. ראה Patricia A Cain, Feminism and the Limits of Equality(1990) 24 Georgia Law Review. 18. הרב י' משאש, אוצר המכתבים, חלק ב, מכתב אלף קג. 19. ספר ויקרא כה, ח-י. 20. תלמוד בבלי, ראש השנה ח ע"ב. 21. רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ו. הרב חיים מבריסק אומר שהרמב"ם חילק את הלכות התשובה בספרו לעשרה פרקים כדי שילמד האדם היהודי פרק אחד בכל יום מעשרת ימי התשובה. 22. הרמב"ם מביא את דברי הגמרא כהלכה ביד החזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק י, הלכה י. 23. הרב ש' גורן, מועדי ישראל, עמ' 66 . 24. ילקוט משלי, פרק ט, סעיף ב. חג הפורים זכה להתייחסות דומה. באופן כללי, ראה B. Levy, Torah in the Messianic Age, Gesher 1979. וראה גם הרב ח"ד הלוי, מקור חיים, חלק רביעי, עמ' 347. 25. רע"א 2000/97, 4324/98, לינדורן ואח' נ' קרנית ואח', תק-על 99(4) 84. וראה בג"צ 6698/95, קעאדן נ' מנהל מקרקעי ישראל, קציר ואח', פ"ד נד(1) 258. וראה גם ספרו של פרופ' י' זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ב, עמ' 113, בעניין המחלוקת בשאלה עד כמה חוק כבוד האדם וחירותו כולל בתוכו את עֶקרון השוויון. ראה בג"צ 4541/94, אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94. 26. הקדמת הרמב"ם לפרק חלק במסכת סנהדרין, חלק ד. 27. ראה פסק הדין שניתן לאחרונה, רע"א 4905/98, גנזו נ' ישעיהו. 28. רמב"ם, הלכות מלכים, פרק יב, הלכה ה. 29. מתוך שירו של הזמר עדי רן "הרי את מקודשת לי". |