"הגות פרוליטארית", עיתונם של פועלי ציון שמאל, נושא את דברו לכבוד חג האחד במאי 1941. פועלי ציון שמאל עדיין אינם יודעים מי בעדם ומי נגדם. הם מדברים על מלחמת מעמדות וקפיטליזם. הם רואים בכיבוש הארצות הבלטיות על ידי ברית המועצות "שחרור עמים וארצות", ובעמים הנכבשים תוספת של "23 מיליון אזרחים נאמנים". הם רואים בחוזה אי ההתקפה של סטאלין-היטלר תבונה פוליטית, ובבנות הברית את אויבי המעמד.
יש לשים לב לרעיונות המרכזיים של פועלי ציון שמאל: תפיסה מרקסיסטית הרואה בפועלים את המעמד הקובע את המדיניות, ורואה בברית המועצות את גואלת העמים. אין כל ביקורת על הסכם ריבנטרופ, ששחרר את גרמניה לכיבושיה באירופה. ארץ ישראל מוזכרת כמטרה למקום בו יחיו חיים סוציאליסטיים.

ובעיתון נכתבים דברים אלה:

(מתוך: עיתונות המחתרת היהודית בגיטו וארשה, יד ושם, ירושלים תש"ם, ב 290)
ביום האחד במאי, ביום החג הבינלאומי, אנו קוראים להמוני העובדים היהודים להחזיק מעמד איתנים כצור. השנה תבקע בחוזקה ממעמקי הגטו שירת האינטרנציונל, צליליה יבקיעו את חומות הגטו, יישמעו ברחבי העולם, ויתמזגו בשירת המאבק והתקווה אשר תצטלצל בסערה, הן באירופה המשועבדת שבמחתרת, הן בברית המועצות החופשית, והן בכל העולם הפרולטארי.
מלחמת העולם השנייה הנוכחית היא מלחמת עולם אימפריאליסטית מובהקת בין שני גושים קפיטליסטיים עולמיים: הגוש הפשיסטי עורך מלחמת לחיים ולמוות עם הגוש האימפריאליסטי הישן, ושני הכוחות העולמיים עורכים את המאבק למען אינטרסים רכושניים, ואת מטרות השוד שלהם הם מסווים במליצות "סוציאליות" או "דמוקרטיות" שדופות. אך המטרות הממשיות הן, כמו הסיבות לכל המלחמות האימפריאליסטיות, מלחמה על חומרי גלם, על שווקים, על הישגים טריטוריאליים וקולוניאליים, על כוחות עבודה זולים ועבדים בשכר..
במאבק זה אף הפרולטריון בעל הכרה המרקסיסטית אינו מצדד באחד משני הצדדים הלוחמים, ואין הוא שואף לניצחונו של אחד הגושים הרכושניים... תקוותו של מעמד הפועלים מבוססת על ההנחה, שלאחר מאבק צבאי וכלכלי ממושך וקשה יתישו שני הגושים זה את זה, יקיזו דם, יישברו מבחינה ארגונית, ואז תשמיע המדינה הפרולטארית את דברה כבד המשקל במאבק ההיסטורי תוך ברית הדוקה עם המוני העמלים ועם העמים המשועבדים.
ברית המועצות גדלה למדינה בת מאתים מיליון, בעלת צבא אדיר, מודרני וממוכן. עוצמתה הכלכלית והצבאית רבה עד מאוד. הודות למדיניות הנכונה היחידה בתנאים הנוכחיים של ניטראליות, נוספו לברית המועצות 23 מיליון אזרחים נאמנים על ידי שחרור עמים וארצות.
המוני העובדים היהודים תולים בסיכויים אלה את תקוותם הממשית היחידה לשחרור לאומי וחברתי ממצבם הטראגי הנוכחי. ציבור הפועלים היהודים המרקסיסטי בכל מקום קורא למאבק עם שני הגושים הקפיטליסטיים, בהיותו מעוניין בניצחונו של הגוש השלישי, ברית המועצות, יחד עם החלקים המהפכניים של המוני העובדים בכל הארצות ובקרב כל העמים.
בימים טראגיים והרי גורל אלה, קושר ציבור הפועלים היהודי בעל ההכרה את שחרורו הלאומי המלא, את שיקומם המלא של החיים הכלכליים והחברתיים הפוליטיים, עם הארצישראליות הפרולטארית, עם השאיפה למרכז טריטוריאלי סוציאליסטי פועלי בריא בארץ ישראל..