וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן. וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגּאֵל וְלא יָמוּת הָרצֵחַ עַד עָמְדו לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט. (במדבר ל"ה, ט-יב)

"אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי-דעת, והוא לא שנא לו מתמל שלשם, ונס אל אחת מן הערים האל וחי. את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי." (דברים ד', מא-מג)

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-יְהושֻׁעַ לֵאמר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְרָאֵל לֵאמר: תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-משֶׁה... וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרון בְּהַר יְהוּדָה. וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחו מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְאֶת-רָאמות בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד, וְאֶת גּולָן בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה" (יהושע כ', א-ח)

" וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגּאֵל וְלא יָמוּת הָרצֵחַ עַד עָמְדו לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:" (במדבר ל"ה, יב)

וְאִם בְּפֶתַע בְּלא אֵיבָה הֲדָפו או הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלא צְדִיָּה: או בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלא רְאות וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמת וְהוּא לא אויֵב לו וְלא מְבַקֵּשׁ רָעָתו. וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרצֵחַ מִיַּד גּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אתו הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטו אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מות הַכּהֵן הַגָּדל אֲשֶׁר מָשַׁח אתו בְּשֶׁמֶן הַקּדֶשׁ. (במדבר ל"ה, כב-כה)

" וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרצֵחַ מִיַּד גּאֵל הַדָּם " (במדבר ל"ה, כד)

" וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגּאֵל וְלא יָמוּת הָרצֵחַ עַד עָמְדו לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:." (במדבר ל"ה, יב)

וְנָס אֶל-אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא אֶת-דְּבָרָיו. וְאָסְפוּ אתו הָעִירָה אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ-לו מָקום וְיָשַׁב עִמָּם. וְכִי יִרְדּף גּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו, וְלא-יַסְגִּרוּ אֶת-הָרצֵחַ בְּיָדו, כִּי בִבְלִי-דַעַת הִכָּה אֶת-רֵעֵהוּ, וְלא-שׁנֵא הוּא לו מִתְּמול שִׁלְשׁום." (יהושע כ', ד-ה)

"וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמת...או בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּו הִכָּהוּ וַיָּמת רצֵחַ הוּא מות יוּמַת הָרצֵחַ. גּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרצֵחַ בְּפִגְעו בו הוּא יְמִתֶנּוּ:." (במדבר ל"ה, טז-יט)

"כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה, אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' א-להיך וללכת בדרכיו כל הימים, ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ה' א-להיך נתן לך נחלה, והיה עליך דמים." (דברים י"ט, ט-י)

"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה: וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגּאֵל וְלא יָמוּת הָרצֵחַ עַד עָמְדו לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:" (במדבר ל"ה, יא-יב).

מכה איש ומת מות יומת: ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: (שמות כ"א, יב-יג).