פרק א': משה ויהושע

מינוי יהושע למנהיג

נושאי הפרק:
ה' מבטיח ליהושע ניצחון בכיבוש הארץ ומזהיר אותו לשמור את התורה - א-ט
יהושע מודיע לעם להתכונן לעבור את הירדן - י-יא
יהושע מזכיר לשניים וחצי השבטים את הבטחתם - יב-יח

מטרות:
התלמידים:
יידעו את תוכן הפרק ויכירו מושגים מרכזיים בו או פסוקים חשובים.
יבינו את גודל האחריות המוטלת על יהושע.
יכירו בקשר שבין שמירת התורה להצלחה בכיבוש הארץ.
במהלך לימוד הספר יקבלו מושג כללי על כיבוש הארץ ועל מיקום אזור ההתנחלות של כל שבט.
יידעו לקרוא פסוקים מן הכתוב ויבינו אותם. יתרגלו להיעזר בביאורי המילים שבתחתית הדף.
מטרה זו יפה לכל הפרקים. בסיום כל יחידת לימוד או אף במהלכה, מומלץ לתת לתלמידים לקרוא פסוקים נבחרים וכן קריאה בתפקידים.

קשיים:
בפרק זה בולטות האמירות וההבטחות לעומת העלילה המועטת. עובדה זו מעוררת שאלה איך לעניין את התלמידים.
גם הלשון המקראית ועומס המושגים החדשים עלולים להקשות את הלימוד.


עיון בפרק:

שיעור הפתיחה לספר יהושע יעמיד בפני התלמידים את העברת ההנהגה ממשה ליהושע. נעמוד על הקושי בהעברת סמכות, ואת הרגשתו של משה כאשר הוא משאיר את עם ישראל בידי יהושע.
ספר יהושע הוא המעבר בין התורה לדברי הנביאים. יהושע מופיע גם בתורה וגם בספרי הנביאים. בסוף ספר דברים משה ממנה את יהושע ליורשו. הימים הם ימיו האחרונים של משה. הוא סיים את נאומו, והוא מחכה למותו. נותר לו למנות את האיש שיביא את ישראל לארץ- ישראל.
(ז) וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהושֻׁעַ וַיּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אותָם: (ח) וַה' הוּא הַהלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לא יַרְפְּךָ וְלא יַעַזְבֶךָּ לא תִירָא וְלא תֵחָת: (דברים ל"א, ז-ח)
יהושע מקבל את התפקיד, ולמשה לא נותר אלא לראות את הארץ ולסיים את תפקידו, את חייו:
(א) וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבת מואָב אֶל הַר נְבו ראשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחו וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן: (ב) וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרון: (ג) וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחו עִיר הַתְּמָרִים עַד צעַר:

מפסגת הר נבו, מול יריחו, רואה משה את הארץ ואת בקעת יריחו. יריחו היא העיר היחידה הנזכרת בתיאור מותו של משה, ולא בכדי: זוהי עיר המבצר השומרת על הכניסה לארץ. חומותיה גדולות וחזקות, וישראל ייתקלו בה מיד בכניסתם לארץ. משה מביא את ישראל עד יריחו, יהושע יכבוש את העיר.

מיד לאחר מות משה מקבל יהושע את ההנהגה על ישראל. ה' נגלה אליו, ומחזקו בדברים:
א וַיְהִי אַחֲרֵי מות משֶׁה עֶבֶד ה', וַיּאמֶר ה' אֶל יְהושֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת משֶׁה לֵאמר: ב "משֶׁה עַבְדִּי מֵת. וְעַתָּה קוּם עֲבר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנכִי נתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל מָקום אֲשֶׁר תִּדְרךְ כַּף רַגְלְכֶם בּו - לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל משֶׁה. ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנון הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדול נְהַר פְּרָת, כּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדול מְבוא הַשָּׁמֶשׁ - יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. ה לא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כּל יְמֵי חַיֶּיךָ. כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה - אֶהְיֶה עִמָּךְ. לא אַרְפְּךָ וְלא אֶעֶזְבֶךָּ. (יהושע א', א-ה)

בגלל חששותיו לקבל את המנהיגות זקוק יהושע לחיזוק. וכשם שמשה אמר לו "חזק ואמץ," כך אומר לו הקב"ה בפרקנו פעמים אחדות "חזק ואמץ".

יהושע מתמנה למנהיג עם ישראל. התפקיד המוטל עליו אינו קל: הוא צריך להכניס את ישראל לארץ ולעמוד בראש צבא שיילחם בשבעה עמים. האם יכולים אנו להיכנס לעורו של יהושע ולחוש את תחושותיו? מקבל הוא הנהגה על "עם קשה עורף" - עם שמשה לא יכל לשאת לבדו את תלונותיו. משה התגלה לפני העם זה עתה במלוא כוחו: חמישה שבועות דיבר אל כל העם, לימד את המצוות, ולבסוף מת באופן כל כך מופלא, ואיש לא ידע את מקום קבורתו. שלושים ימי אבל, והתפקיד עבר באחת ליהושע. האם יאסוף את העם לנאום נוסף? האם ינסה להנהיג את העם כמו משה - בכוח ובעצמה? כמו משה, גם יהושע דוחה את נאומו הגדול לסוף ימיו. נאומו של יהושע הוא גם צוואתו. המשפט הראשון שיהושע אומר לישראל הוא משפט טכני מאוד, אבל מעורר התרגשות מאין כמוהו:
" הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלהֵיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ." (יהושע א: יא)

העברת ההנהגה ליהושע לפי חז"ל:
כדי לעמוד על הרגשותיו של משה בשעה שהוא מעביר את ההנהגה, נקרא גם את התיאור של מדרש האגדה למעמד זה.
התיאור המקראי מראה את העברת הסמכויות ממשה ליהושע כתיאור שקט, חלק וחסר רגשות. חז"ל הם המוסיפים את היסוד הנסתר בתיאור זה. האמנם היה משה אדיש כל כך להעברת תפקידו ליהושע? האמנם לא חש אכזבה, קנאה, תסכול? ויהושע - האם לא שמח בקבלת ההנהגה? האם המשיך להתייחס למשה כאל רבו?
המדרש מתאר את רצונו של משה להמשיך ולחיות, אך ללא ההנהגה:
"קרא את יהושע" "אמר לפניו: רבונו של עולם, יטול יהושע ארכי (=מנהיגות) שלי, ואהא חי. אמר הקדוש ברוך הוא: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מיד השכים משה, והלך לביתו של יהושע. נתיירא יהושע ואמר, משה רבי, בוא אצלי. יצאו להלוך. הלך משה לשמאלו של יהושע. נכנסו לאוהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר: מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע, כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך?! אותה שעה צעק משה ואמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת..." (דברים רבה, ט, ט)
המדרש מתאר תופעה מוכרת: המנהיג שאיבד את מנהיגותו מנסה להמשיך ולחיות כאדם מן השורה, ואינו יכול. הוא פתאום מנותק מסודות המדינה. הוא הולך לשמאל המנהיג - והמנהיג במקום המכובד, בצד ימין. משה חש שגם במחיר כניסה לארץ ישראל לא יוכל להיות אדם רגיל, שעה שיהושע מנהיג את העם. והוא צועק: "מאה מיתות, ולא קנאה אחת".


היבטים דידקטיים: מינוי יהושע למנהיג

שלבי ההוראה

סיפור התוכן:
אם התלמידים מתקשים בקריאה או בהבנת הנקרא ניתן לספר להם את תוכן הפרק או חלק ממנו, ולהציע שאלות הכנה שיעוררו את התעניינותם. למשל: מהן המשימות שעומדות בפני יהושע? האם העם ישמע בקולו? במה ה' יעזור לו?
דרך זו של סיפור התוכן לפני קריאת הפרק או במקומה מתאימה לכל פרקי הספר.
אפשר להכין כרטיסיות כאלה לכל פרק. הכרטיסיות ישמשו לחזרה ולמשחק. למשל: מחלקים את הכרטיסים בין התלמידים. כל תלמיד קורא את תחילת הפסוק, ותלמיד שיודע את המשכו יזכה בנקודה. עוד אפשר לשאול את התלמידים להסבר הפסוק ובאיזה הקשר נאמר.
אפשר לחזור ולהזכיר אירועים מן התורה, שבהם מסופר על יהושע (ראו לעיל), ובמיוחד לציין פסוקים אלה:
• משה מוסר ליהושע את המנהיגות לעיני ישראל - דברים ל"א, ז-ח.
• משה סומך ידיו על יהושע - דברים ל"ד, ט.

התבוננות במפה:
בחוברת התלמיד מפה כוללת של הארץ. חשוב שהתלמידים יכירו את מפת הארץ בקווים כלליים, כשמסומנים בה מקומות מרכזיים, הרים ונהרות. יש להראות להם את המפה גם אם עדיין אינם בקיאים בקריאתה ואינם מבינים את המשמעות של צבעיה, של קוויה ושל סימניה ואת נושא קנה המידה. במשך הזמן תיווצר בדמיונם תמונת המפה, וכשיעצמו עיניים יוכלו לשחזר את תמונתה מזיכרונם. אפשר להשתמש במפה מצוירת שאותה יהיה להם קל יותר להבין.

הבעה:
שערו, ספרו או כתבו:
על מה חשב יהושע כאשר עמד על שפת הירדן שהפריד בין מחנה ישראל לארץ כנען?
• על העם - האם בני ישראל ישמעו בקולו?
• על הארץ - האם יצליח לכבוש אותה?
• על הירדן - איך יעבור את הירדן?
• על עזרת ה' - האם ה' יעזור לו כמו שעזר למשה?
מה החליט יהושע לעשות?

נקודות לשיחה:
• איך מחזק ה' את יהושע ומעודד אותו לכבוש את ארץ כנען?
• ה' ממנה את יהושע להנהיג את העם ולהנחיל לבני ישראל את הארץ. הוא מחזק אותו: "חזק ואמץ", בהנהגת העם, בתורה, במלחמות.
• ה' מבטיח ליהושע שאם יילך בדרכיו הוא יצליח: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". ההצלחה כרוכה אפוא בקיום המצוות.
• אפשר לבקש מהתלמידים לספור כמה פעמים נאמר הביטוי "חזק ואמץ" בפרק, ומי אומר אותו בכל פעם. התלמידים ישערו מדוע זקוק יהושע לחיזוקים רבים כל כך.
• השוואה עם אמונת העם במשה. התלמידים ייזכרו בפסוק בשמות "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (י"ד, לא). בעקבות מה? התלמידים יציינו מקרים שבהם היה ה' עם משה כמו למשל שמות י"ז, יא; במדבר י"ד, י; כ"א, לד וכו'. רקע זה יסייע להם להבין את הבטחת ה' ליהושע ואת דבריו: "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך".

שאלות מסייעות:
• מה היו הבטחות ה' ליהושע?
• מה צריך יהושע לעשות?
• איך השפיעו דברי ה' על יהושע?
• איך עליו להכין את העם?
• במה יעזרו השוטרים ליהושע?
• מה הזכיר יהושע לשבטי ראובן, גד וחצי המנשה?
• מה הקשר בין לימוד תורה לבין הצלחה יהושע להנהיג את העם?

בחירת פסוקים:
העתקת פסוקים מרכזיים לכרטיסיות, כתיבתם באותיות גדולות על כרזות, שינון וקריאה במקהלה (בכמה קולות):
• כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו.
• רק חזק ואמץ מאוד.
• לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.
• והגית בו יומם ולילה.
• ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם כל גיבורי החיל.
אפשר להכין כרטיסיות כאלה לכל פרק. הכרטיסיות ישמשו לחזרה ולמשחק. למשל: מחלקים את הכרטיסיות בין התלמידים. כל תלמיד קורא את תחילת הפסוק ותלמיד שיודע את המשכו יזכה בנקודה. עוד אפשר לשאול את התלמידים להסבר הפסוק ובאיזה הקשר נאמר.
את הכרטיסיות אפשר להצמיד ללוח לבד בעזרת נייר זכוכית, והם יישארו לעיני התלמידים תקופה מסוימת עד שיוחלפו באחרות.

חידון:
התלמידים יחברו חידות כגון אלה שלהלן. בהמשך יעשו כך גם לשאר הפרקים. כל חידה תירשם על כרטיס נפרד. כרטיסים אלה ישמשו לחזרה, לשינון ולמשחק.
זהה אותי או אותנו:
• אני מפריד בין שתי גדות הירדן;
• עלי אמרו שאני עבד ה';
• אני הים ממערב לארץ כנען;
• בי צריך להגות יומם ולילה;
• אותנו שלח יהושע להכין את העם;
• אמרנו ליהושע שנקיים את ההבטחה שהבטחנו למשה.

ציור או הדבקה:
אפשר להכין יצירה משותפת בציור צבעוני ובהדבקת פיסות נייר.
התלמידים יציירו את "הים הגדול מבוא השמש", את השקיעה בים, את נהר הירדן, את מחנה בני ישראל.

דרמה יוצרת:
התלמידים יביעו בדרמה יוצרת אחד (או יותר) מן הנושאים הבאים:
• יהושע מודיע לבני ישראל שהם עוברים את הירדן ונכנסים לארץ.
• בני ישראל משוחחים על כך שבקרוב ייצאו לכבוש את ארץ כנען. מה הם חושבים? מה הם אומרים?
• ילד מבני שבט ראובן משוחח עם אביו לפני שהם נפרדים. האב יוצא עם בני ישראל לכבוש את ארץ כנען והבן נשאר בעבר הירדן המזרחי.
• שני ילדים מבני אחד מהשבטים - ראובן, גד וחצי המנשה - משוחחים ביניהם על אבותיהם, שמהם עליהם להיפרד לפני צאתם לכבוש את כנען.
• במחנה בני ישראל מתכוננים למעבר הירדן ומכינים להם צידה לדרך.

ראיונות:
אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות או לזוגות. בכל קבוצה אחד התלמידים הוא עיתונאי המראיין את שאר חבריו.
כל קבוצה מקבלת משימה:
• ריאיון עם אחד מבני ישראל על הציפיות מיהושע.
• שיחה עם אחד מהשוטרים על התפקידים שעליו לבצע.
• שיחה עם יהושע על תכניותיו לאחר שה' דיבר עמו.
לאחר הפעילות תרשום כל קבוצה משפטים אחדים לסיכום כל ריאיון.
כל קבוצה תציג בפני הכיתה את תמצית התכנים והרעיונות שהועלו במהלך העבודה.

מילים בתפזורת:
אפשר לשלב את המילים בתשבץ שבו מופיעות אותיות אחרות. התלמידים יזהו את המילים ויקיפו אותן בעיגול. אחר כך יתאימו להן הסברים או ישלבו אותן במשפטים:



הנהר הגדול
יתיצב
חזק ואמץ
לא ימוש
והגית

יומם ולילה
אל תחת
תשכיל
לרשת
צידה


אפשר לחבר הגדרות למילים הללו ולהכין תשבץ שיכלול את כולן או חלק מהן.

סיכום:
הבטחות ה' ותשובת השבטים עודדו את יהושע להתחיל מיד במעשים הגדולים שהיה עליו לעשות: לעבור את הירדן ולכבוש את ארץ כנען.