וַיְהִי בִּהְיות יְהושֻׁעַ בִּירִיחו, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה אִישׁ עמֵד לְנֶגְדּו וְחַרְבּו שְׁלוּפָה בְּיָדו. וַיֵּלֶךְ יְהושֻׁעַ אֵלָיו וַיּאמֶר לו: "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ." וַיּאמֶר: "לא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה'. עַתָּה בָאתִי." וַיִּפּל יְהושֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיּאמֶר לו: "מָה אֲדנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּו?" וַיּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהושֻׁעַ: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה עמֵד עָלָיו, קדֶשׁ הוּא." וַיַּעַשׂ יְהושֻׁעַ כֵּן (ה', יג-טו)

וַיּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקום אֲשֶׁר אַתָּה עומֵד עָלָיו אַדְמַת קדֶשׁ הוּא. וַיּאמֶר אָנכִי אֱלהֵי אָבִיךָ אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלהִים. (שמות ג', ה-ו)

"אמר הקב"ה לאברהם אבינו... אם מקיימים בניך את המילה הן נכנסים לארץ, ואם לאו אין נכנסים לארץ" (בראשית רבה מ"ו, ז').