תוכן המאמר: הקדמה חלק א: המקרא והמחקר - דמיון בהפרש אלף שנה מבוא א) ממציא הפירמידה אמחתפ לעומת יוסף ב) השושלת הרביעית ונפילתה לעומת שיעבוד ויציאת מצרים ג) ההתיישבות במדבריות סיני והנגב לעומת נדודי בני ישראל במדבר ד] חורבן ערי א"י בימי השושלת החמישית לעומת כיבוש יהושע ה] א"י בימי השושלת הי"ב לעומת ימי דוד ושלמה ו] תקופת התנ"ך חלק ב: לוח הזמנים המקובל ובעיותיו לוח הזמנים המקובל ז] הלוח האסטרונומי המצרי - מדע או אחיזת עיניים? ח] מצרים העתיקה - האמנם רצף היסטורי? ט] פסלים עוברים משכבה לשכבה י] תקופות שיחזור יא] מלכים וכפיליהם יב] "תירוצים פסולים" א' יג] "תירוצים פסולים" ב' יד] סיכום נספחים נספח א: צפנת פענח נספח ב: מסע סנחריב נספח ג: ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת האבות א] באר לחי ראי ב] כיכר הירדן ג] הם (Ham) תקציר: דיון בסתירות בין מדע הארכאולוגיה לבין התיאור המקראי. מילות מפתח: ארכאולוגיה מקראית, תקופת האבות, לוח זמנים, זמן יציאת מצרים |
"קיבל אורקולום (נבואה) מהעיר בוטו כי יחיה שש שנים ובשביעית ימות. ויחר אפו ויגדף את האל ... מהאורקולום באה לו ידיעה שניה... כשמעו כי נחתם גורלו, התהלל יומם ולילה ... זה עשה להוכיח כי שקר בפי האורקולום כדי שתהיינה לו 12 שנה במקום 6 בהופכו לילה ליום".18.המעבר משושלת ד' לשושלת ה' לא היה רק מהפך פוליטי אלא גם שינוי אתני: בימי שושלת ד' חי במצרים עם מטיפוס "רחב גלגלת" (צפוני) המכונה "התרבות הגרזאית", בנוסף למצרים שהיו ארוכי גלגלת, ובימי שושלת ה' הם נעלמו19. מהיכן הגיעו אנשי הצפון? הכלים שבהם השתמשו דומים לכלים שהוטמנו בבאר שבע19א, ומסתבר שמכאן באו. הם גרו בסביבות פאיום ודרומה יותר, אך לא בדלתא 19ב. את פריחתה של מצרים ושגשוגה הכלכלי זוקפים לזכותם.20
"העני הגיע לאחוזה האלוהית (הארמון)"37. "פחד מהאימה שהוא זורע. העני מתחנן ... הוא מנודה ומועמס עם רכושו... אנשים עוברים ליד דלתו... האם העני ער? היום ירד עליו בלא שיפחד. אנשים נסים... אהלים הם עושים כשוכני הגבעות. החורבן הוא המאורע שבגללו הם נשלחו כאשר העבדים נותנים הוראות לאדוניהם בלא לפחד מהם... בארמון לא נותר דבר: דגן, אווזים ודגים, בגדים וכותנה, ארד ושמן, שטיחים וכל תוצרת טובה". 38אסונות טבע
- "הנהר הוא דם."39 "הושמד כל מה שאתמול ראינו, הארץ שוממה כמו לאחר קציר הפשתה." 40 "אנשים אוכלים עשבים." 41 "הכל הפך לחורבה." 42 "הדבר והחולי שוכנים בכל הארץ." 43 "בארץ אין אור." 44 (איפואר).מוות המוני -
"הדברים הטובים הושמדו, בריכות הדגים עם הדגה והעוף ... הארץ מושחתת לגמרי ... התבואה דלה .. חיות המדבר ישתו מנהרות מצרים וינוחו על ביצות החול ... השמש מוסתרת ... אף אחד לא יכול לחיות כשהשמש חבויה בעננים" (נפר-רח'ו).
"נהי וקינה בכל מקום" (הכתובת במוזיאון הבריטי). "אף אחד כבר לא יבכה מהמוות" (נפר-רח'ו) "נותרו מעט אנשים, רבים טמנו את אחיהם באדמה". 45 "ילדי הנסיכים מושלכים ברחובות"46 (איפואר).תבוסה בשדה הקרב - המצרים יצאו להלחם באויביהם אך אז התערבו איתני הטבע: "דבר שכמוהו עוד לא קרה. אנשים יקחו נשק למלחמה והאדמה תגעש "(נפר-רח'ו). על העילה למלחמה מספר איפואר: "כאשר אנו שמרנו על עצמנו מספר כפול של אנשים נלחמו כדי להחזיר את העם המשתחווה"47. כוחות עליונים התערבו והפרידו בין המצרים לאויבים אך המצרים לא נסוגו: "זה נמשך כשהאלים העומדים בתווך המשיכו. הגזע שהולך קדימה מנשי העם אינם נראים בדרך. לוחם הולך קדימה, אולי הוא ישמיד את הרוע שהם הביאו".48 האויבים מנו רבבות רבים והמחזה הטיל אימה: "היום פחד.. יותר ממיליון איש. אינם נראים... מה שבין השמים והארץ מפחיד את כולם"49. העניין הסתיים בשיטפון, בהקשר לכך מוזכר מקל המחולל רוח: "בעל-תפקיד הלך בשליחות העם לכיוון העניים. הוא הלך בדרך עד לרגע שבו ראה את השיטפון. הדרך הפכה למלכודת ... כל מה שעליו נלקח ממנו. הוא התייסר מהרוח הנושבת מהמקל עד שמת". "מצרים באה למקום שבו נשפכו מים, הגיבור נלכד בידי זה ששפך המים על האדמה"50 האסון זיעזע את העולם: "אסייתים... הם הגיעו לסוף עם עצמם. לא נותר אף אחד עליהם... כל השבטים בחו"ל נתמלאו בפחד." 51