ואלו העובדות:

1. תכנית ההתקפה על מפקדת ברקר עובדה על ידינו עוד באביב 1946. הנחתה היסודית של התכנית הייתה, כי תינתן אזהרה מוקדמת לפנוי הבניין ושהות לפינויו, מאחר שבתוכו נמצאים גם אזרחים עברים, ערבים ואחרים. המפקדה של "תנועת המרי", שהייתה רשאית לפי ההסכם החופשי בינינו לאשר או לדחות את תכניות ההתקפה הצבאיות שלנו, דחתה את התכנית הזאת, לא מבחינה עקרונית, כי אם מבחינת הזמן.

2. ביום ה- 1 ביולי - יומיים אחרי ההתקפה הבריטית על "המוסדות הלאומיים" ועל ערינו וכפרינו - הגיענו מכתב מאת המפקדה הראשית של "תנועת המרי" ובו דרישה לבצע במהירות האפשרית את ההתקפה על מרכז השלטון אשר במלון "המלך דוד".

3. לפי ההסכם היסודי בין הארגונים הלוחמים היה המומחה הצבאי של "תנועת המרי" מקבל מפי המומחה שלנו את פרטי הבצוע של תכניותינו. גם בקשר לתכנית זו נפגשו שני המומחים. והמומחה של הארגון הצבאי הלאומי הסביר למומחה של "תנועת המרי", כיצד תבוצע ההתקפה.

4. בצוע ההתקפה נדחה פעמים מספר, הן בגלל סיבות טכניות והן לפי בקשת "תנועת המרי". לבסוף אושר תאריך ה- 22 ליולי.

5. לאחר ההתקפה, ולאחר שהוברר כי נפלו בה, באשמתו של הפושע שאו, קורבנות רבים - הודיעה לנו המפקדה של "תנועת המרי", כי היא מצדה לא תפרסם כל הודעה על התקפתנו; לעומת זאת היא מבקשת, כי אנו נפרסם עליה הודעה רשמית.

6. אף על פי כן שודרה כעבור ימים מספר ב"קול ישראל" הודעה, "המגנה - בשם 'תנועת המרי' - את ההרג הרב במלון המלך דוד שנגרם ע"י פעולת הפורשים".

7. דרשנו מאת "תנועת המרי" שתפרסם הודעה מי הוא שגרם ל"הרג הרב". נציגה של "תנועת המרי" הוא שמסר לנו באורח פרטי, כי שאו השיב לקצין משטרה בריטי, שמסר לו על אזהרתנו הטלפונית, כדברים האלה: "אני אינני מקבל פקודות מיהודים, אני נותן להם פקודות". אולם "תנועת המרי" לא מיהרה לפרסם את העובדה הזאת, הרשתה לעיתונות המודרכת לכתוב את דברי הבלע שלה, ורק כעבור ימים רבים שדר "קול ישראל" את דבריו של הפושע שאו.

8. בינתיים היה צורך בבירור פנימי של נסיבות ההתקפה. המומחה של "תנועת המרי" הודיע פתאום, כי המומחה שלנו מסר לו שההתקפה תבוצע בין השעות שתים ושלש אחרי הצהרים. זו הייתה הודעה מדהימה ביותר מאחר שבמפקדתנו, שדנה בתכנית פעמים רבות, מעולם לא דובר על שעה זו של ההתקפה, אלא תמיד דובר על כך "שהיא תבוצע לפני הצהרים, בזמן שבקפה "ריז'נס", שדרכו היו צריכים המתקיפים לחדור, לא יהיו אורחים ולא תהיה סכנה של פגיעה באזרחים בזמן הכנסת חומרי הנפץ דרך אולם, בו יושבים, בשעות הצהרים, עשרות קצינים בריטיים מזוינים, אזרחים ונשים.

9. מאחר שלמרות שעובדה זו הוסברה למפקדה של "תנועת המרי" עמד המומחה שלה על דעתו, דרשנו בירור בין המומחים בנוכחות הממונים עליהם. בבירור, שהתקיים ולא נתן תוצאות סופיות, טען המומחה של "תנועת המרי" כי נאמר שההתקפה תתקיים בשעה 14.00-15.00; ואילו המומחה שלנו חזר והדגיש כי לא דובר כלל על שעת ההתקפה. רק עובדה אחת נקבעה לדעת כל המשתתפים, והיא כי המומחה שלנו הודיע שההתקפה תתקיים בזמן שלא יימצאו אורחים בקפה "ריז'נס" - עובדה המוכיחה בעליל, כי לא יתכן ששעת ההתקפה נקבעה ל- 14.00-15.00.

10. מאחר שההסתה נגדנו נמשכה ולא נעשה ניסיון רציני מצד "תנועת המרי" לבלום אותה - דרשנו מאת נציגיה לקיים משפט בינינו בעניין זה. הצענו, כי כל צד ימנה נציג אחד ובתור בורר עליון - או בתור דן יחידי - הצענו אישי צבור ידועי שם הרחוקים מכל אהדה אלינו ומהימנים לחלוטין על "תנועת המרי". אך "תנועת המרי" לא קבלה את הצעתנו זו.

מסרנו את העובדות - והעם יראה וישפוט.