שמואל א פרק כד

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי:
ב וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל-פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים:
ג וַיָּבֹא אֶל-גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל-הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים:
ד וַיֹּאמְרוּ- אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר-אָמַר יְהֹוָה אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-(אֹיִבְיךָ) [אֹיִבְךָ] בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת-כְּנַף-הַמְּעִיל אֲשֶׁר-לְשָׁאוּל בַּלָּט:
ה וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיַּךְ לֵב-דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת-כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל:
ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיְהֹוָה אִם-אֶעֱשֶׂה- אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהֹוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי-מְשִׁיחַ יְהֹוָה הוּא:
ז וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת-אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל-שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ:
ח וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי-כֵן וַיֵּצֵא (מֵן-הַמְּעָרָה) [מֵהַמְּעָרָה] וַיִּקְרָא אַחֲרֵי-שָׁאוּל לֵאמֹר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:
ט וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל לָמָּה תִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ:
י הִנֵּה- הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר-נְתָנְךָ- יְהֹוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא-אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי-מְשִׁיחַ יְהֹוָה הוּא:
יא וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי- אֶת-כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ דַּע וּרְאֵה כִּי- אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא-חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ:
יב יִשְׁפֹּט יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי יְהֹוָה מִמֶּךָּ וְיָדִי לֹא תִהְיֶה-בָּךְ:
יג כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִהְיֶה-בָּךְ:
יד אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד:
טו וְהָיָה יְהֹוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת-רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ:
יטז וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-שָׁאוּל וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:
יז וַיֹּאמֶר אֶל-דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה:
יח (וְאַתָּ) [וְאַתָּה] הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה אֵת- אֲשֶׁר סִגְּרַנִי יְהֹוָה בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי:
יט וְכִי-יִמְצָא אִישׁ אֶת-אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וַיהֹוָה יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי:
כ וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל:
כא וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּיהֹוָה אִם-תַּכְרִית אֶת-זַרְעִי אַחֲרָי וְאִם-תַּשְׁמִיד אֶת-שְׁמִי מִבֵּית אָבִי:
כב וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל-בֵּיתוֹ וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל-הַמְּצוּדָה: