ט"ו בשבט


תימן
ממנהגי יהדות יהדות אשכנז (פרושים) בארץ ישראל
כורדיסתאן
בבל
מרוקו
פרס (איראן)

ממנהגי יהדות תימן
1. ט"ו בשבט לא נזכר במנהגי יהודי תימן בשום עניין. אם יש מיהודי תימן בארץ הנוהגים לעשות משהו בליל ט"ו בשבט, הרי זה לקוח ממנהגי העדות בארץ.
חזור לראש


ממנהגי יהדות יהדות אשכנז (פרושים) בארץ ישראל
אין אומרים תחנון בט"ו בשבט וגם לא במנחה שלפניו, אבל אומרים "למנצח" (תהילים כ) לפני "ובא לציון". אין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו, ונוהגים לאכול בו פרי אילנות מפירות שנשתבחה בהן ארץ-ישראל, כדי להזכיר שהיום הוא ראש-השנה לאילנות.
חזור לראש


ממנהגי יהדות כורדיסתאן
ט"ו בשבט נקרא בפי בני העדה "חג האילנות" (אידת אילאני). בליל ט"ו בשבט נוהגים לאכול פירות, שונים ככל האפשר.
חזור לראש


ממנהגי יהדות בבל
1. בליל ט"ו בשבט מתאספים כל בני המשפחה מסביב לשולחן ערוך, ועליו צלחות מלאות פירות העונה, ובייחוד פירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. בבבל נהגו להביא פירות אלו: נבק עג'ם (מצוי הרבה בפרס), שקדים, אגוזים גדולים ("ג'וז") וקטנים ("בנדק"), כמה מיני תמרים יבשים, אפרסקים ממולאים בשקדים או באגוזים, תאנים יבשות, מחרוזות של תאנים, מין משובח של תאנים יבשות שנקרא בשם "נגר אל-בלבול", אגסים, משמשים ותות יבשים, צמוקים קטנים בלי גרעינים, קמרדין - מאכל העשוי שכבות דקות של משמשים מרוסקים ומיובשים; פיסוק שאמי, חלבי או עג'ם (מביאים מסוריה או מפרס); ערמונים ובלוטים צלויים על האש, אגוז הודו, וכיוצא בזה. לאלה מוסיפים: סלק לבן ואדום שלוקים במים או צלויים באש, כמה מיני סוכריות, גרעינים קלויים, אפונים קלויות ("חומץ") וכדומה. אחרי תום הסעודה מחלקים לכל אחד מבני הבית מכל המינים שהזכרנו. מנות מיוחדות כאלה נותנים גם למשרתים ולמשרתות של הבית, לשמש בית-הכנסת שבו מתפללים, לכובסת הקבועה ולכמה עניים. כאן בארץ רק מעטים מקיימים מנהג זה, וגם אלה - רק בצורה מצומצמת.

2. רבים נהגו לקרוא בליל ט"ו בשבט את הלימוד המובא בחוברת "פרי עץ הדר" שנדפסה בבגדאד בשנים תרנ"ד ותרס"ו. מהדורה שלישית הופיעה בירושלים בשנת תשי"ט. בשנת תרצ"ט (1939) נדפס בבגדאד "ספר ליקוטי אמרי ט"ו בשבט" מאת הרב יחזקאל מאיר ח' רחמים אברהם. זו חוברת בת שנים עשר עמודים שמכילה "דרושים ורמזים... על הפירות, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים ישנים גם חדשים".

3. לפנים היה מקובל מנהג "ברכת האילנות". משנכנס חודש ניסן התארגנו קבוצות שונות, שיצאו חבורות חבורות לפרדסים כדי לברך שם על האילנות. היו שנהגו לבלות יום שלם בפרדסים והם לקחו אתם מאכלים ומשקאות לטקס מצווה זה: בבגדאד ובכלכותא הדפיסו כמה פעמים את החוברת "ברכת האילנות", המכילה בקשות ופיוטים על נושא זה. בשנים האחרונות נחלש מנהג זה. פה בארץ רבים מקפידים לברך על האילנות, אך בלי טקס מיוחד.

4. הפיוט המקובל ביותר לט"ו בשבט ולברכת האילנות הוא "אז ירנן עץ היערים, לפני אל אדיר אדירים" - סימן: אבר"ך י"ה חזק, מאת הרב יוסף חיים זצ"ל. הוא נדפס בחוברות "פרי עץ הדר" ו"ברכת האילנות" הנ"ל; בספר "שירים", ירושלים תשי"ג, סימן קי"ג, ובעוד מקומות.
חזור לראש


ממנהגי יהדות מרוקו
1. בט"ו בשבט מזמנים מינים שונים של פירות לברכה. לפני אכילת כל פרי קוראים זוהר ומקראי קודש מהספר "עץ הדר" לט"ו בשבט.

2. בשבת-שירה (פרשת בשלח), וכן גם בשביעי של פסח, לפני שירת הים שבתפילה, שרים את הפיוט הזה:

"אשירה כשירת משה, שיר לא יינשה, אז ישיר משה, את דברי השירה.
אשירה כשירת מרים, על שפת הים, ותען להם מרים, את דברי השירה.
אשירה כשירת יהושע, בהר הגלבוע, אז ישיר יהושע, את דברי השירה.
אשירה כשירת דבורה, בהר תבורה, ותשר דבורה, את דברי השירה.
אשירה כשירת חנה, עם בעלה אלקנה, ותשר חנה, את דברי השירה.
אשירה כשירת דוד, מזמורים יצמיד, וידבר דוד, את דברי השירה.
אשירה כשירת שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו, שיר השירים אשר לשלמה.
אשירה כשירת ישראל, בביאת הגואל, אז ישיר ישראל, את דברי השירה."
חזור לראש


ממנהגי יהדות פרס (איראן)
1. לט"ו בשבט קורא היהודי הפרסי "אינלות" (אילנות). כל בעל-בית קונה מבעוד יום כמה מיני פירות, ובראשם המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. את החיטה קולה בעלת-הבית ומכשירתה לאכילה. בליל ט"ו בשבט, לאחר שוב ראש המשפחה מתפילת ערבית, מסתדרים כל בני הבית מסביב לשולחן, ומעליו ערוכים פירות אלה.

2. מי שחלה עליו חובת נדר בשל מחלה, או מי שמת לו אחד מבני המשפחה החשובים, מקיים טכס של ברכות על פירות בציבור, בביתו או בבית-הכנסת. מלבד שבעת המינים הוא מביא מהפירות השכיחים והבלתי שכיחים (המובאים מחוץ-לארץ). אחרי אמירת פרקים שונים מן הזוהר לנשמת הנפטר מתחיל סדר הברכות. לאחר שאוכלים כעשרה מינים מברך אחד מן המסובים על כוס יין. המסיבה נמשכת שעות אחדות. לאחר סיום אכילת הפירות חוזרים וקוראים כמה פרקי זוהר ומסיימים בקדיש ובהשכבה לעילוי נשמת הנפטר.
חזור לראש