לאיזו מן הקבוצות משייך הפייטן את אומרי הפיוט?
6. מצא בפיוט קטעים העוסקים בראש השנה וביום הכיפורים.
(רשום שמות של החג, מנהגים שנוהגים בחג וכיוצא באלה)
7. במשנה מסכת ראש השנה פרק א' משנה ב נאמר:
בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר: "היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (תהלים ל"ג), ובחג נידונין על המים.
במשנה זו מנויים ארבעה חגים. כיצד אנו קוראים לחגים אלה כיום?
8. בתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף י"ח עמוד א מבארים את הפיסקה:
"בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון".
מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. (כאן או כך תרגמו: כבני צאן, ככבשים). ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון.
רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד. (במשנה שלפניו היה כנראה כתוב: כבנומרון = גדוד ביוונית).
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת.
א. באיזה מן הפירושים בחר לדעתך הפייטן? העתק את הקטע מתוך הפיוט המתאים לקטעים מן המשנה ומן התלמוד הבבלי שהבאנו.
ב. הרועה רגיל למנות את הכבשים. חלק מהם יסומן וילך לשחיטה. האחרים ישארו בחיים. נסה לתאר את הרגשתו של הכבש העומד בתור לספירה.
ג. על מה נידונים לדעתך בראש השנה?
מהי הרגשתו של האדם העומד למשפט לפני האלוהים, על פי המתואר בחלקו הראשון של הפיוט. האם הוא יכול לשנות את גזר דינו אם המשפט מתנהל על פי מידת הדין, על פי האמת?
9. העתק את הקטע בראשית רבה פרשה מד ד"ה יב "ויוצא אותו". (מצא את הקטע במאגר "אוצרות ישראל" או על ידי לחיצה כאן).
א. כיצד יכול אדם בכל זאת לשנות את גזר דינו?
השווה עם הקטעים הבאים:
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה.
צדקה - דכתיב: (משלי י) "וצדקה תציל ממות",
צעקה - דכתיב (תהלים קז) "ויצעקו אל ה' בצר להם וממצקותיהם יוציאם",
שינוי השם - דכתיב (בראשית יז) "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה", וכתיב "וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן",
שינוי מעשה - דכתיב (יונה ג) "וירא האלהים את מעשיהם", וכתיב (יונה ג) "וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה".
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב
אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנאמר (ישעיהו ו): "השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו".
אמר ליה רב פפא לאביי: ודלמא לפני גזר דין? - אמר ליה: "ושב ורפא לו" כתיב, איזהו דבר שצריך רפואה - הוי אומר זה גזר דין.
העתק את השורה בפיוט הבנוייה על המדרש הזה.
10. גם כיום יכול שופט לשפוט בחומרה או במידת הרחמים. לדוגמה בעת פסיקת שנות מאסר לנידון.
מתי, לפי דעתך, יבחר השופט לדון במידת החסד והרחמים?
תוכל להעזר בקטע מן המילון המובא כאן:
מאסר על תנאי - שם ז'
מאסר התלוי ועומד נגד מי שהואשם בעבירה מסוימת, ויופעל כאשר אותו אדם יעבור שוב אותה עבירה או עבירה דומה לה. בית המשפט פסק לנאשם שנה מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.
11. מצא במאגר "אוצרות ישראל" או על ידי לחיצה כאן.
את הקטע: מדרש תנחומא פרשת האזינו, סימן ד ד"ה (ד) "הצור תמים".
א. האם, לפי דעתך, נעזר הפייטן בקטע הזה מן המדרש? נמק את דבריך.
ב. באר את המשל הנמצא בקטע. מהו הנמשל?
12. הפייטן מתאר את האדם אל מול האל.
א. רשום את התאורים בטבלה שלפניך:
ב. באר את הדימויים שבהם משתמש הפייטן כדי להראות שהאדם הוא יצור חולף שסופו למות.
13. עכשיו - לאחר שעיינת בפיוט - כיצד חש אדם העומד בראש השנה וביום הכיפורים ואומר את הפיוט?