|
|
10. עריכת שולחן השבת
(ויצא)
תוכן העניינים:
1. פתיחה
2. עריכת השולחן
מנהגים הרווחים בעדות ישראל בקשר לעריכת שולחן השבת
3. פעילויות
4. חומר ספרותי
אמר ר' אליעזר: לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת (שבת קי"ט).
הצעה לפיתוח הנושא
1. פתיחה
1. הצגת תמונה, המתארת שולחן ערוך לשבת, ומדרשה.
או:
ב. הצגת תמונה, המתארת שולחן גדול, מכוסה במפה, ריקה, המאפשרת הדבקת כלי שולחן שונים עליה. (התמונה תותקן על לוח פלנל.)
האביזרים השונים אשר יוכנו להדבקה על השולחן יהיו:
פמוטים, נרות, בקבוק (או בקבוקי) יין, גביע, שתי חלות, מפית לכיסוי החלות, צנצנת פרחים, ענפי הדס, פרחי יסמין, סלטים צבעוניים, ירקות, פירות, צלחות רבות בגדלים שונים, כוסות, מערכות רבות של סכו"ם, זמירונים וברכונים.
2. עריכת השולחן
הילדים "יערכו" את השולחן בדרך של הדבקת האבזרים השונים. תוך כדי פעילות זו יסבירו הילדים היכן, כיצד ולמה הם שמים את ה"כלים" השונים ולאיזה שימוש. הגננת תכוון את פעילותם בכך שתעיר את תשומת לבם לסדר ליל שבת. הילדים יתכננו את העריכה כשהם חושבים על מספר המסובים, על המאכלים אשר יגישו בסעודה וכיו"ב, הכל בהתאם למנהגים השונים הרווחים בבתיהם.
מנהגים הרווחים בעדות ישראל בקשר לעריכת שולחן השבת
בכל עדות ישראל מקובל לשים על השולחן שתי כיכרות לחם מכוסות במפית, מלחייה, בקבוק יין וגביע לקידוש.
בקשר לשאר המנהגים - קיימים מנהגים שונים בקרב העדות השונות. למשל, אצל הרבה עדות, כיסוי השולחן במפה לבנה אינו דבר מובן מאליו. בהרבה מעדות המזרח נוהגים להניח על השולחן ענפי הדסים או פרחי יסמין להרחה. באחרות נוהגים להגיש לשולחן סלטים שונים, ירקות פירות וקליות. אצל אחדות, צלחות וסכו"ם מובאים לשולחן רק עם הגשת הסעודה, אצל יוצאי אירופה מקובל לערוך את השולחן בצלחות אישיות ובמערכות סכו"ם באופנים שונים. בבתים רבים אין זה מקובל להניח את נרות השבת על השולחן, אלא מניחים אותם על איזו שהיא אצטבה.
3. פעילויות
א. עריכת שולחן השבת לבובות
ב. עריכת שולחן השבת לחגיגת שבת, עריכת שולחן חגיגי לארוחת-עשר בגן
ג. ציור כלי השולחן
ד. הדבקת כלי שולחן קטנים על תמונה קטנה, המתארת שולחן מכוסה במפה ריקה (כדוגמת הפעילות העיקרית של הנושא בסעיפים 1 ו- 2)
ה. משחק: "מי בלבל שולחן שבת":
אחד הילדים המתפקד כ"אח קטן", עורך את השולחן באופן מבולבל (במתכוון). על האחר (או האחרים) לערוך מחדש את השולחן כיאות.
4. חומר ספרותי
ר' אליצור, הכל לכבוד שבת, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת.
|
תוכן העניינים:
1. פתיחה 2. עריכת השולחן מנהגים הרווחים בעדות ישראל בקשר לעריכת שולחן השבת 3. פעילויות 4. חומר ספרותי |
אמר ר' אליעזר: לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת (שבת קי"ט). |
הצעה לפיתוח הנושא
|
1. פתיחה
1. הצגת תמונה, המתארת שולחן ערוך לשבת, ומדרשה.
או: ב. הצגת תמונה, המתארת שולחן גדול, מכוסה במפה, ריקה, המאפשרת הדבקת כלי שולחן שונים עליה. (התמונה תותקן על לוח פלנל.) האביזרים השונים אשר יוכנו להדבקה על השולחן יהיו: פמוטים, נרות, בקבוק (או בקבוקי) יין, גביע, שתי חלות, מפית לכיסוי החלות, צנצנת פרחים, ענפי הדס, פרחי יסמין, סלטים צבעוניים, ירקות, פירות, צלחות רבות בגדלים שונים, כוסות, מערכות רבות של סכו"ם, זמירונים וברכונים.
2. עריכת השולחן
הילדים "יערכו" את השולחן בדרך של הדבקת האבזרים השונים. תוך כדי פעילות זו יסבירו הילדים היכן, כיצד ולמה הם שמים את ה"כלים" השונים ולאיזה שימוש. הגננת תכוון את פעילותם בכך שתעיר את תשומת לבם לסדר ליל שבת. הילדים יתכננו את העריכה כשהם חושבים על מספר המסובים, על המאכלים אשר יגישו בסעודה וכיו"ב, הכל בהתאם למנהגים השונים הרווחים בבתיהם.
מנהגים הרווחים בעדות ישראל בקשר לעריכת שולחן השבת בקשר לשאר המנהגים - קיימים מנהגים שונים בקרב העדות השונות. למשל, אצל הרבה עדות, כיסוי השולחן במפה לבנה אינו דבר מובן מאליו. בהרבה מעדות המזרח נוהגים להניח על השולחן ענפי הדסים או פרחי יסמין להרחה. באחרות נוהגים להגיש לשולחן סלטים שונים, ירקות פירות וקליות. אצל אחדות, צלחות וסכו"ם מובאים לשולחן רק עם הגשת הסעודה, אצל יוצאי אירופה מקובל לערוך את השולחן בצלחות אישיות ובמערכות סכו"ם באופנים שונים. בבתים רבים אין זה מקובל להניח את נרות השבת על השולחן, אלא מניחים אותם על איזו שהיא אצטבה.
3. פעילויות
א. עריכת שולחן השבת לבובות
ב. עריכת שולחן השבת לחגיגת שבת, עריכת שולחן חגיגי לארוחת-עשר בגן ג. ציור כלי השולחן ד. הדבקת כלי שולחן קטנים על תמונה קטנה, המתארת שולחן מכוסה במפה ריקה (כדוגמת הפעילות העיקרית של הנושא בסעיפים 1 ו- 2) ה. משחק: "מי בלבל שולחן שבת": אחד הילדים המתפקד כ"אח קטן", עורך את השולחן באופן מבולבל (במתכוון). על האחר (או האחרים) לערוך מחדש את השולחן כיאות.
4. חומר ספרותי
ר' אליצור, הכל לכבוד שבת, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת.
|