|
|
12. נרות שבת
(וישב)
השבת - נרותיה הם כבודה (ילק"ש בהעלותך)
|
הצעה לפיתוח הנושא
|
1. פתיחה 2. שיחה משיחה כללית, חופשית ומתארת נעבור להוראות דיני ומנהגי הדלקת נרות. נדבר על כך, שאימא היא זו שבדרך כלל מדליקה את הנרות, אבל אם קורה, שאימא אינה בבית בשבת מאיזו סיבה שהיא, אבא מדליק את הנרות, כי בכל בית יהודי צריכים להדליק נרות. יצוין כי זמן הדלקת נרות הוא קצת לפני שקיעת השמש (ויוצג בפני הילדים לוח כניסת השבת). הילדים יספרו על מנהגים שונים הנהוגים בבתיהם בקשר להדלקת נרות שבת, ויתארו את מעמד הדלקת הנרות ואת האווירה בבית בשעה זו. מנהגים הקשורים להדלקת נרות שבת: המנהג הנפוץ ביותר הוא להדליק שני נרות לכבוד שבת, אחד כנגד "שמור" ואחד כנגד "זכור". אולם יש בתים שבהם מדליקים יותר משני נרות: יש המדליקים שבעה נרות, ויש המדליקים נרות כמספר בני המשפחה. קיים גם מנהג תוניס, להדליק נר אחד בלבד. לפי מנהג חסידי חב"ד נוהגות גם הבנות להדליק נר אחד לכבוד שבת. יש הנוהגים להדליק בשמן. יש הנוהגים לתת צדקה לפני הדלקת הנרות. לפי מנהג האשכנזים יש נשים המכסות את עיניהן, ויש המכסות את אור הנרות אחרי ההדלקה עד לאחר אמירת הברכה, כדי שלא תיהנה האישה מאור הנרות, לפני שהיא מברכת עליהם. לעומת זאת, אצל רוב הספרדים אין מנהג זה מקובל, והנשים מברכות ואחר כך מדליקות, כפי שעושים בכל המצוות: מברכים, ואחר כך מבצעים את המצווה. בסיום השיחה ולכבוד הנושא המיוחד ידליקו כל הילדים (או רק הילדות) נרות, וילמדו את הברכה על הדלקת הנרות. כל הילדים יברכו ביחד (ללא שם ומלכות): |
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת.
|
|
אפשר להוסיף ולשוחח עם הילדים על המנהג של הוספת תפילה אישית (תחינה) אחרי הדלקת נרות, ולספר על הבקשה שאימא מבקשת על בני המשפחה, שכשם שהנרות מאירים כך יאירו גם הילדים באור התורה והמעשים הטובים. (ניתן להשיג לוחות עם ברכה זו, וכן את הברכה עצמה מעוצבת עיצוב גרפי נאה. כדאי להביא לגן את טופס הברכה.) אפשר להנהיג בגן תפילה אישית - דמומה, על ידי כל ילדי הגן, בשעת הדלקת נרות. 3. חומר ספרותי לבחירה דקלומים מ' דשא, היום נרות הדליקה אימא, "מה אספר לילד", הוצאת עמיחי י' רמון, נרות שבת, "מה אספר לילד", הוצאת עמיחי. סיפורים יוכבד סקס, בזכות נרות שבת, הוצאת סקסופון. שיר 4. פעילויות - הכנת פמוטות לאחר הוצאת הפמוט מהמכל והתייבשות הגבס, צובעים את הפמוט בצבע גואש, פלסטי, שמן, בצבע זהב או בלכה. אם המכל אינו מתקלקל, אפשר להשתמש בו שנית לפמוט נוסף. את עיסת הגבס הגננת מכינה לכל הילדים, או כל קבוצת ילדים מכינה גבס בנפרד עבור כמה פמוטות. רצוי להכין את הפמוט יום או כמה ימים מראש, כדי שיהיה יבש ומוכן ולצביעה. הכנת הפמוט קערה להכנת תערובת גבס גבס מים לקקן לניקוי הקערה עיתונים כלי פלסטיק שישמש תבנית לפמוט צבעים ומכחולים תהליך העבודה: מכינים את כלי הפלסטיק לפמוטות על עיתון, במקום יציב. שמים מים בקערה ושופכים באיטיות את הגבס לתוך הקערה (לא בוחשים!). כאשר רואים כעין "קצה הר" של גבס במרכז הקערה, מוסיפים עוד גבס רק ליד שולי הקרה, כי שם הגבס בדרך כלל נמוך יותר. כאשר התמיסה נעשית רוויה בגבס (לא להביא למצב שיתהוו גושים לבנים למעלה!) - בוחשים במהירות בעזרת יד אחת בתנועות סיבוביות, כמו של מערבל. שופכים מיד את התמיסה לתוך כלי הפלסטיק, וממלאים אותו עד השפה. חשוב שהעבודה תיעשה בזריזות, כי הגבס מתייבש במהירות, וכן צריך לנקות את הקערה, כי שהגבס לא יידבק לדפנות. כל ילד ינענע את הכלי שלו (בזהירות, שלא יישפך!) כדי להוציא את בועות האוויר. כעבור כעשרים דקות הגבס יתחמם (כדאי שהילדים יגעו וירגישו זאת). לאחר שלוש שעות לפחות, ורצוי למחרת, הופכים את הכלי, טופחים עליו, והפמוט יוצא מעצמו. את הפמוט היבש צובעים, כל ילד לפי טעמו. 5. משחקים ב. לוטו שייכות לסמלים של שבת. (כרטיסיות מצוירות בסמלים של שבת, ועל הילד למצוא ביניהן את הצמדים, אשר כרטיסיותיהם שייכים זה לזה. למשל: נרות - פמוטים; חלות - מפית; שולחן - מפה; בקבוק יין - גביע; ארון קודש - ספר תורה; נר הבדלה - קופסת בשמים או גביע. אפשר להתקין את הכרטיסיות כך, שצלע אחת שלהן, תהיה בעלת קו עקום או שבור. באופן כזה צמד כרטיסיות תשלמנה זו את זו למלבן שלם. מומלץ לטעוני טיפוח. |
|
ג. לוטו לפי העיקרון של "צור צורה" (יש להרכיב מכרטיסיות קטנות יחידות, המצטרפות יחד לציור של אחד מסמלי השבת.) לדוגמא: |
