13. קבלת שבת

תוכן העניינים: 1. פתיחה 2. שיחה 3. הוראת "לכה דודי"     הרקע של השיר "לכה דודי"     "לכה דודי" / אמירה ברזילי 4. שירה

ר' חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת בין השמשות ואומר: בואי ונלכה לקראת שבת המלכה (שבת קי"ט).

"לכה דודי" / אמירה ברזילי לפני 400 שנה חי בעיר צפת שבגליל העליון רב גדול, ושמו שלמה אלקבץ. רב שלמה אלקבץ היה מן האנשים הנקראים מקובלים. המקובלים היו אנשים צדיקים, אוהבי ה', שידעו את סודות התורה. צפת שוכנת על אחד ההרים אשר בגליל. סביב לה ואדיות עמוקים, ומולה מתנשאים עוד הרים, ההרים הגבוהים ביותר בארץ-ישראל. בערב שבת היו המקובלים לובשים בגדים לבנים וצחים, ויוצאים אל ההרים שבסביבות העיר צפת כדי לראות את השקיעה ולקבל את פני השבת בתפילות ובשירים בחיק הטבע, כי המקובלים אהבו מאוד את הטבע: את העצים, את הפרחים, את השדות ואת ים כינרת, הנשקף מרחוק, ואת כל מעשי בריאת ה'. באחד מערבי השבת, כשעמד ר' שלמה אלקבץ יחד עם חבריו המקובלים ופניו צופים מערבה, אל מקום שקיעת השמש, ראה, כי השמים נתעטפו בצבע ורוד מרהיב עיניים, שכמותו לא ראה מעולם. היופי הנפלא מילא את לבו שמחת אין קץ. סודות מופלאים החלו מתגלים לפניו. הוא חש אהבה עזה לשבת, הוא חש, כי השבת יקרה לו עד מאוד. ואז פרצה מפיו שירה נפלאה: "לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה". והשיר היה כל כך נהדר, שעד מהרה חדר גם ללבות חבריו המקובלים, וכולם נצטרפו אלי ושרו יחד אתו את השיר החדש "לכה דודי". והשיר עבר בכל הרי הגליל מסביב, ומשם נתגלגל והגיע עד לקצות תבל, אל כל מקום בעולם, שבו גרים יהודים. ומאז ועד היום הזה שרים היהודים בכל העולם בערב שבת את השיר הנפלא של ר' שלמה אלקבץ "לכה דודי".