|
|
8. רחיצה לשבת
(חיי שרה)
תוכן העניינים:
1. פתיחה
2. שיחה
3. חומר ספרותי לבחירה
4. פעילות
א. רחיצת הבובות לכבוד שבת
ב. הכנת ספוג לרחיצה
מצווה לרחוץ בחמין בערב שבת (שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות שבת, סימן ר"ס)
הצעה לפיתוח הנושא
1. פתיחה
א. הדקלום "איזה פלא" - ר' אליצור
או:
ב. הצגת תמונות (מתוך הדקלום), המתארות כיצד הילדים נראים בחול וכיצד בשבת.
בעקבות הדקלום או הצגת הדמויות תעלה השאלה, מה גרם לשינוי הגדול, שחל במראיהן של הדמויות, ותתחיל השיחה על הרחיצה לשבת.
2. שיחה
בתחילת השיחה תינתן לילדים האפשרות להביע את עצמם ולספר על החוויות הקשורות ברחיצה לכבוד שבת. הם יספרו אולי על מעשי קונדס ושובבות בשעת הרחיצה, יזכירו אולי את עניין חפיפת השער ומראה השער הרטוב, את החשש שייכנס סבון לעיניים וכיו"ב. הילדים יספרו, באיזה יום הם מתרחצים לשבת ומי מסייע להם ברחיצה. במהלך השיחה תדגיש הגננת, שאנו מתרחצים לכבוד שבת, כדי שנהיה נקיים ומוכנים לקבל את שבת המלכה. היא תוכל גם לספר להם על הרחיצה לכבוד שבת בימי קדם ולהשוותה עם הרחיצה בימינו. הגננת תציין, שהיהודים הקפידו תמיד להתרחץ לכבוד שבת, גם בזמנים שהיה קשה מאוד להשיג מים לרחיצה ולחמם אותם. בימינו אנו אמנם מתרחצים לעתים קרובות, אך לכבוד שבת מתרחצים במיוחד.
3. חומר ספרותי לבחירה
ברקע, לעיני הילדים, תהיה הכרזה:
לכבוד שבת
1. ר' אליצור, איזה פלא, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת
2. ע' הלל, ילדה מה שמך, "בולבול למה ככה", הוצאת מסדה
3. תרצה אתר, באמבטיה לפני השינה, "ילד קטן וילד גדול", הוצאת מסדה
4. י' גולדשמידט, האבדה, הוצאת מורשת
4. פעילות
א. רחיצת הבובות לכבוד שבת
(הגננת תדאג, שבאותו יום יהיו בגן די חפיסות סבון ומגבות.)
ב. הכנת ספוג לרחיצה
המטרה: הכנסת ספוק משעשע לרחיצה. הגננת (אפשר בעזרת הורים מתנדבים) תגזור ותוציא חלקים קטנים מהספוג. החלק שיישאר יהווה צורת בעל חיים או מכונית וכד'.
הילד ישחיל חוט או צינורית ניילון לתלייה. ההשחלה תיעשה דרך הספוג, ומלמעלה ייקשר קשר.
חומרים ומכשירים:
לגננת - ספוג, מספריים, עט (אם רוצים לצייר לפני הגזירה)
לילדים - מסרגה דקה או מחט עבה מאוד לניקוב, צינורית ניילון בורך כ- 20 ס"מ.
תהליך העבודה:
1) גזירת בעל החיים: מתכננים את הדוגמה על גבי מלבן נייר, כך שיוצא מעט ככל האפשר. לוקחים ספוג ומוצאים ממנו בגזירה את החלקים המיותרים. אפשר לשפץ במספריים עדינים את הזוויות והקצוות של האוזניים, הזנב, החדק וכדו'. אפשר להוסיף אוזניים (לפיל, למשל) על ידי העברת חוט רקמה כפול מצד לצד.
2) השחלת החוט או הצינורית: מעבירים את המסרגה דרך הספוג (במרכז החלק העליון של המוצר), וכאשר היא בתוך הספוג מזיזים אותה מעט, כך שנוצר חור גדול יותר, שדרכו מעבירים את הצינורית או החוט. קושרים, וגוזרים את החלקים העודפים.
|
תוכן העניינים:
1. פתיחה 2. שיחה 3. חומר ספרותי לבחירה 4. פעילות א. רחיצת הבובות לכבוד שבת ב. הכנת ספוג לרחיצה |
|
|
מצווה לרחוץ בחמין בערב שבת (שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות שבת, סימן ר"ס)
|
הצעה לפיתוח הנושא
|
1. פתיחה
א. הדקלום "איזה פלא" - ר' אליצור
או: ב. הצגת תמונות (מתוך הדקלום), המתארות כיצד הילדים נראים בחול וכיצד בשבת. בעקבות הדקלום או הצגת הדמויות תעלה השאלה, מה גרם לשינוי הגדול, שחל במראיהן של הדמויות, ותתחיל השיחה על הרחיצה לשבת.
2. שיחה
בתחילת השיחה תינתן לילדים האפשרות להביע את עצמם ולספר על החוויות הקשורות ברחיצה לכבוד שבת. הם יספרו אולי על מעשי קונדס ושובבות בשעת הרחיצה, יזכירו אולי את עניין חפיפת השער ומראה השער הרטוב, את החשש שייכנס סבון לעיניים וכיו"ב. הילדים יספרו, באיזה יום הם מתרחצים לשבת ומי מסייע להם ברחיצה. במהלך השיחה תדגיש הגננת, שאנו מתרחצים לכבוד שבת, כדי שנהיה נקיים ומוכנים לקבל את שבת המלכה. היא תוכל גם לספר להם על הרחיצה לכבוד שבת בימי קדם ולהשוותה עם הרחיצה בימינו. הגננת תציין, שהיהודים הקפידו תמיד להתרחץ לכבוד שבת, גם בזמנים שהיה קשה מאוד להשיג מים לרחיצה ולחמם אותם. בימינו אנו אמנם מתרחצים לעתים קרובות, אך לכבוד שבת מתרחצים במיוחד.
3. חומר ספרותי לבחירה
ברקע, לעיני הילדים, תהיה הכרזה:
|
| לכבוד שבת |
|---|
|
1. ר' אליצור, איזה פלא, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת 2. ע' הלל, ילדה מה שמך, "בולבול למה ככה", הוצאת מסדה 3. תרצה אתר, באמבטיה לפני השינה, "ילד קטן וילד גדול", הוצאת מסדה 4. י' גולדשמידט, האבדה, הוצאת מורשת
4. פעילות
א. רחיצת הבובות לכבוד שבת
(הגננת תדאג, שבאותו יום יהיו בגן די חפיסות סבון ומגבות.)
ב. הכנת ספוג לרחיצה הילד ישחיל חוט או צינורית ניילון לתלייה. ההשחלה תיעשה דרך הספוג, ומלמעלה ייקשר קשר. חומרים ומכשירים: לגננת - ספוג, מספריים, עט (אם רוצים לצייר לפני הגזירה) לילדים - מסרגה דקה או מחט עבה מאוד לניקוב, צינורית ניילון בורך כ- 20 ס"מ. תהליך העבודה: 1) גזירת בעל החיים: מתכננים את הדוגמה על גבי מלבן נייר, כך שיוצא מעט ככל האפשר. לוקחים ספוג ומוצאים ממנו בגזירה את החלקים המיותרים. אפשר לשפץ במספריים עדינים את הזוויות והקצוות של האוזניים, הזנב, החדק וכדו'. אפשר להוסיף אוזניים (לפיל, למשל) על ידי העברת חוט רקמה כפול מצד לצד. 2) השחלת החוט או הצינורית: מעבירים את המסרגה דרך הספוג (במרכז החלק העליון של המוצר), וכאשר היא בתוך הספוג מזיזים אותה מעט, כך שנוצר חור גדול יותר, שדרכו מעבירים את הצינורית או החוט. קושרים, וגוזרים את החלקים העודפים. |