|
|
9. בגדי שבת
(תולדות)
תוכן העניינים:
1. פתיחה
2. שיחה
3. חומר ספרותי
נירה ושמלת השבת / מאשה טורנר, אמירה ברזילי
חומר ספרותי נוסף לבחירה
4. שירים
5. הקרנת הסרט "שמלת השבת של חנה'לה"
6. פעילות
"וכבדתו" - שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול (שבת (קי"ג).
הצעה לפיתוח הנושא
1. פתיחה
א. הבאת בגדים חדשים לבובה שבגן, והלבשת הבובה בבגדים החדשים לכבוד שבת.
או:
ב. הצגת תמונה של ילדים המתלבשים לכבוד שבת ומדרשה.
2. שיחה
בעקבות הפתיחה תתחיל השיחה על הנושא "בגדי שבת", שבה תינתן לילדים האפשרות להביע את עצמם ולספר על בגדי השבת שלהם ועל מראיהם. תוך כדי השיחה יכולה הגננת להדגיש את הנקודות האלה:
א. ייחודם ויופיים של בגדי שבת
ב. אהבתנו את בגדי שבת
ג. הסיבה ללבישת בגדים יפים בשבת - כיבוד השבת
ד. השמירה על בגדי שבת
אפשר להזכיר מנהגים שונים בעדות ישראל הקשורים לבגדי שבת. אצל יהודי בבל נוהגים לכבס ולגהץ את בגדי השבת עוד בראשית השבוע כדי להכינם לשבת.
בעדות שונות נהגו לייחד לשבת בגדים בעלי מראה מיוחד:
במרוקו נהגו יהודי המקום ללבוש גלימה שחורה רחבת מידות או גלימה לבנה לכבוד שבת. הנשים עטפו ראשיהן בשביס גדול מצויץ ורקום (עייני בילקוט מנהגים בעריכת א' בן-יעקב). חסידים נוהגים, כדרך שנהגו במזרח אירופה, ללבוש בגד עליון (קפוטה), העשוי משי שחור, ולחבוש שטריימל. לחסידים ארצישראליים מנהגים אחרים.
3. חומר ספרותי
נירה ושמלת השבת / מאשה טורנר, אמירה ברזילי
בערב שבת, אחרי הדלקת הנרות, עמדה נירה ליד חלון חדרה והסתכלה אל הרחוב. יום אביב חמים היה אותו היום, כמעט יום קיץ. השמים היו בהירים וזכים, ובחוץ היה נעים מאוד. ברחוב עמדו כל חברותיה הטובות של נירה ושוחחו ביניהן. עמדה שם יעל לבושה בשמלת שבת יפה ופרחונית, וסרט אדום ורחב עוטר את שערותיה; לידה עמדה אילנה, גם היא בשמלת שבת, שמלה לבנה מקושטת ברקמה צבעונית מסביב לצווארון ולכיסים; וגילה לבשה שמלת פעמון ורודה, וגרבה גרביים ורודות בדיוק כצבע השמלה.
שוחחו הבנות, צחקו לבסוף החליטו לשחק. הנה גם יוסי בדרכו לבית הכנסת, יוסי השובב, שחולצתו תמיד מחוץ למכנסיו ושערו פרוע. אי-אפשר להכירו, חשבה נירה. מעולם לא ראיתיו בחולצה כל-כך לבנה ומבהיקה, ובמכנסיו הכחולים והמגוהצים אין אפילו קמט אחד. גם שערו מסורק להפליא! הנה גם מיכל קרבה ובאה אל החבורה, והיא לובשת שמלה צהובה ומבהיקה.
חגיגיים כל-כך, שבתיים כל-כך, ורק אני באותה שמלה לבנה עם הנקודות האדומות, זו שלבשתי גם אתמול וגם שלשום וגם לפני שלשום. אמנם היא מכובסת ומגוהצת, אך זו אותה שמלה בדיוק. עצב עמוק מילא את לבה. היא העיפה עוד מבט בחבורה העליזה, ואחר זזה מן החלון והתיישבה על כיסא בחדרה.
- מדוע אינך יוצאת החוצה לשחק עם חברייך וחברותייך? שאלה אימא את נירה.
- אין לי חשק, השיבה נירה.
- כל-כך נעים היום בחוץ! כבר לא קר. צאי לשחק מעט, ושובי עם רדת החשכה.
- אין לי חשק, אימא, ענתה שוב נירה בקול עצוב.
- אם באמת אין לך חשק לצאת, אמרה אימא, הישארי אתי בבית ועוד מעט תוכלי לעזור לי לערוך את השולחן לכבוד שבת.
אימא ידעה, מדוע נירה עצובה ואינה רוצה להיות בחוץ: משום שאין לה שמלת שבת יפה. החורף והקור חלפו בבת אחת, ימים חמים ומאירים הגיעו, ונירה אינה יכולה ללבוש עוד את שמלת השבת החורפית, כי היא חמה מדיי. ושמלת השבת הקיצית שלה מן השנה שעברה, זו שאימא הורידה מן המדף העליון שבארון, קטנה מדיי. רצתה אימא לקנות לנירה שמלת שבת חדשה, אך אין לה עתה די כסף. אבא של נירה חולה כבר זמן רב, והרופא אמר, שעליהם לחכות בסבלנות, עד אשר יבריא ויוכל לשוב לעבודתו.
נירה ידעה, כמה קשה לאימא עתה, כשאבא חולה וכל העול מוטל עליה. על כן לא סיפרה לה, מדוע היא עצובה ומדוע היא אינה יוצאת לשחק עם חברותיה. אך אימא ידעה, הבינה והצטערה גם היא בצערה של נירה.
כשראתה נירה, שאימא נעצבת בגללה, חשבה וחשבה, מה לעשות כדי שאימא לא תצטער. ואז עלה במוחה רעיון: היא הלכה להביא את החגורה האדומה שקלעה בשיעור מלאכה בבית הספר, וכרכה אותה סביב מותניה, אחר הביאה את הסרט האדום והרחב, שקישט את קופסת הממתקים שקיבלה ליום הולדתה, וניסתה לקשור אותו בשערותיה. הסתכלה אימא בנירה, חייכה ואמרה:
- בואי, נירה, אקשור לך אני את הסרט לראשך. אחר נטלה אימא מקופסת התכשיטים שלה את המחרוזת האדומה והיפה וענדה אותה לנירה.
עתה נראתה נירה ממש חגיגית בשמלתה המקושטת, בגרביה הלבנים ובנעליה האדומות.
הסתכלה נירה בראי, וחיוך נראה על פניה. היא כמעט לא הכירה את שמלתה. השמלה הייתה כמו שמלה אחרת, כמו שמלה חדשה.
- אני חושבת, שעוד אספיק לשחק מעט עם חברותיי, אמרה נירה, נשקה לאימה ויצאה אל הרחוב בלב שמח.
- הנה נירה באה! קראו חברותיה בשמחה, והוסיפו:
- ראו כמה היא מגונדרת היום! איזו שמלה יפה לה! אין פלא שאיחרה לבוא היום למשחקים.
חומר ספרותי נוסף לבחירה
1. ר' אליצור, איזה פלא, "שלום לך אורחת", הוצאת מורשת
2. י' שוויגר, שמלת השבת של חנה'לה, ספריית עפר
4. שירים
מתוך המחזמר "שמלת השבת של חנה'לה.
5. הקרנת הסרט "שמלת השבת של חנה'לה"
6. פעילות
הכנת בובות, שמלות וסרבלים (על ידי הגננת וההורים).
קישוט הבגדים (על-ידי הילדים).
המטרה: הכנת בובות מבריסטול (בובה ילד ובובה ילדה), כאשר לכל אחת מהבובות בגד שבת ובגד חול - לילדה שמלה ולילד סרבל.
הבגדים יוכנו מנייר צבעוני מבריק, כפול, עם פתח להכנסת הראש מלמעלה (מאחור יהיה חריץ מאונך, שיקל על ההלבשה). הילדים ידביקו על הבגדים קישוטים כגון: צווארונים, כיסים, חגורות, כפתורים וכו'.
כאשר הבובות מוכנות, משחקים בהלבשת הבובה בבגדי שבת או חול.
רצוי לבחור בצבעים עליזים ובהירים לשבת ובצבעים כהים יותר (כגון חום לסרבל) ליום חול.
אפשר להוסיף לחזית הסרבל של שבת נייר לבן, שייראה כחולצה.
|
תוכן העניינים:
1. פתיחה 2. שיחה 3. חומר ספרותי נירה ושמלת השבת / מאשה טורנר, אמירה ברזילי חומר ספרותי נוסף לבחירה 4. שירים 5. הקרנת הסרט "שמלת השבת של חנה'לה" 6. פעילות |
"וכבדתו" - שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול (שבת (קי"ג). |
הצעה לפיתוח הנושא
|
1. פתיחה או: ב. הצגת תמונה של ילדים המתלבשים לכבוד שבת ומדרשה.
2. שיחה
בעקבות הפתיחה תתחיל השיחה על הנושא "בגדי שבת", שבה תינתן לילדים האפשרות להביע את עצמם ולספר על בגדי השבת שלהם ועל מראיהם. תוך כדי השיחה יכולה הגננת להדגיש את הנקודות האלה:
א. ייחודם ויופיים של בגדי שבת ב. אהבתנו את בגדי שבת ג. הסיבה ללבישת בגדים יפים בשבת - כיבוד השבת ד. השמירה על בגדי שבת אפשר להזכיר מנהגים שונים בעדות ישראל הקשורים לבגדי שבת. אצל יהודי בבל נוהגים לכבס ולגהץ את בגדי השבת עוד בראשית השבוע כדי להכינם לשבת. בעדות שונות נהגו לייחד לשבת בגדים בעלי מראה מיוחד: במרוקו נהגו יהודי המקום ללבוש גלימה שחורה רחבת מידות או גלימה לבנה לכבוד שבת. הנשים עטפו ראשיהן בשביס גדול מצויץ ורקום (עייני בילקוט מנהגים בעריכת א' בן-יעקב). חסידים נוהגים, כדרך שנהגו במזרח אירופה, ללבוש בגד עליון (קפוטה), העשוי משי שחור, ולחבוש שטריימל. לחסידים ארצישראליים מנהגים אחרים.
3. חומר ספרותי
|
|
נירה ושמלת השבת / מאשה טורנר, אמירה ברזילי
בערב שבת, אחרי הדלקת הנרות, עמדה נירה ליד חלון חדרה והסתכלה אל הרחוב. יום אביב חמים היה אותו היום, כמעט יום קיץ. השמים היו בהירים וזכים, ובחוץ היה נעים מאוד. ברחוב עמדו כל חברותיה הטובות של נירה ושוחחו ביניהן. עמדה שם יעל לבושה בשמלת שבת יפה ופרחונית, וסרט אדום ורחב עוטר את שערותיה; לידה עמדה אילנה, גם היא בשמלת שבת, שמלה לבנה מקושטת ברקמה צבעונית מסביב לצווארון ולכיסים; וגילה לבשה שמלת פעמון ורודה, וגרבה גרביים ורודות בדיוק כצבע השמלה.
שוחחו הבנות, צחקו לבסוף החליטו לשחק. הנה גם יוסי בדרכו לבית הכנסת, יוסי השובב, שחולצתו תמיד מחוץ למכנסיו ושערו פרוע. אי-אפשר להכירו, חשבה נירה. מעולם לא ראיתיו בחולצה כל-כך לבנה ומבהיקה, ובמכנסיו הכחולים והמגוהצים אין אפילו קמט אחד. גם שערו מסורק להפליא! הנה גם מיכל קרבה ובאה אל החבורה, והיא לובשת שמלה צהובה ומבהיקה. חגיגיים כל-כך, שבתיים כל-כך, ורק אני באותה שמלה לבנה עם הנקודות האדומות, זו שלבשתי גם אתמול וגם שלשום וגם לפני שלשום. אמנם היא מכובסת ומגוהצת, אך זו אותה שמלה בדיוק. עצב עמוק מילא את לבה. היא העיפה עוד מבט בחבורה העליזה, ואחר זזה מן החלון והתיישבה על כיסא בחדרה. - מדוע אינך יוצאת החוצה לשחק עם חברייך וחברותייך? שאלה אימא את נירה. - אין לי חשק, השיבה נירה. - כל-כך נעים היום בחוץ! כבר לא קר. צאי לשחק מעט, ושובי עם רדת החשכה. - אין לי חשק, אימא, ענתה שוב נירה בקול עצוב. - אם באמת אין לך חשק לצאת, אמרה אימא, הישארי אתי בבית ועוד מעט תוכלי לעזור לי לערוך את השולחן לכבוד שבת. אימא ידעה, מדוע נירה עצובה ואינה רוצה להיות בחוץ: משום שאין לה שמלת שבת יפה. החורף והקור חלפו בבת אחת, ימים חמים ומאירים הגיעו, ונירה אינה יכולה ללבוש עוד את שמלת השבת החורפית, כי היא חמה מדיי. ושמלת השבת הקיצית שלה מן השנה שעברה, זו שאימא הורידה מן המדף העליון שבארון, קטנה מדיי. רצתה אימא לקנות לנירה שמלת שבת חדשה, אך אין לה עתה די כסף. אבא של נירה חולה כבר זמן רב, והרופא אמר, שעליהם לחכות בסבלנות, עד אשר יבריא ויוכל לשוב לעבודתו. נירה ידעה, כמה קשה לאימא עתה, כשאבא חולה וכל העול מוטל עליה. על כן לא סיפרה לה, מדוע היא עצובה ומדוע היא אינה יוצאת לשחק עם חברותיה. אך אימא ידעה, הבינה והצטערה גם היא בצערה של נירה. כשראתה נירה, שאימא נעצבת בגללה, חשבה וחשבה, מה לעשות כדי שאימא לא תצטער. ואז עלה במוחה רעיון: היא הלכה להביא את החגורה האדומה שקלעה בשיעור מלאכה בבית הספר, וכרכה אותה סביב מותניה, אחר הביאה את הסרט האדום והרחב, שקישט את קופסת הממתקים שקיבלה ליום הולדתה, וניסתה לקשור אותו בשערותיה. הסתכלה אימא בנירה, חייכה ואמרה: - בואי, נירה, אקשור לך אני את הסרט לראשך. אחר נטלה אימא מקופסת התכשיטים שלה את המחרוזת האדומה והיפה וענדה אותה לנירה. עתה נראתה נירה ממש חגיגית בשמלתה המקושטת, בגרביה הלבנים ובנעליה האדומות. הסתכלה נירה בראי, וחיוך נראה על פניה. היא כמעט לא הכירה את שמלתה. השמלה הייתה כמו שמלה אחרת, כמו שמלה חדשה. - אני חושבת, שעוד אספיק לשחק מעט עם חברותיי, אמרה נירה, נשקה לאימה ויצאה אל הרחוב בלב שמח. - הנה נירה באה! קראו חברותיה בשמחה, והוסיפו: - ראו כמה היא מגונדרת היום! איזו שמלה יפה לה! אין פלא שאיחרה לבוא היום למשחקים. |
|
חומר ספרותי נוסף לבחירה 2. י' שוויגר, שמלת השבת של חנה'לה, ספריית עפר
4. שירים
מתוך המחזמר "שמלת השבת של חנה'לה.
5. הקרנת הסרט "שמלת השבת של חנה'לה"
6. פעילות
הכנת בובות, שמלות וסרבלים (על ידי הגננת וההורים).
קישוט הבגדים (על-ידי הילדים). המטרה: הכנת בובות מבריסטול (בובה ילד ובובה ילדה), כאשר לכל אחת מהבובות בגד שבת ובגד חול - לילדה שמלה ולילד סרבל. הבגדים יוכנו מנייר צבעוני מבריק, כפול, עם פתח להכנסת הראש מלמעלה (מאחור יהיה חריץ מאונך, שיקל על ההלבשה). הילדים ידביקו על הבגדים קישוטים כגון: צווארונים, כיסים, חגורות, כפתורים וכו'. כאשר הבובות מוכנות, משחקים בהלבשת הבובה בבגדי שבת או חול. רצוי לבחור בצבעים עליזים ובהירים לשבת ובצבעים כהים יותר (כגון חום לסרבל) ליום חול. אפשר להוסיף לחזית הסרבל של שבת נייר לבן, שייראה כחולצה. |