"העיר וואלאזין מצער היא, אך נודעת למשגב ע"י רבניה וגאוניה המרביצים תורה ברבים בתוכה זה דורות רבים. בה נמצאו חברות למעשה הצדקה, ועתה ישתדלו אנשי עדתנו לייסד אגודה לישוב א"י. אך. הצדקה הראשית השקולה כנגד. כולן, אשר בה ישתתפו כל קהילות יעקב, היא הישיבה הנודעת במלוא רוחב ארצנו בשם "אולפנא רבתא וישיבת עץ החיים", אשר יסד הגה"ק רשכבה"ג, אביר הרועים מ' חיים מוואלאזין ז"ל. ובאשר אליה ינהרו מאפסי ארץ צעירי ישראל לשמוע תורה מפי גאונינו, אמרתי להשמיע בקהל את אשר עיני ראו בכל. תהלוכות גן התורה הזה.

"בית אולפנא זה כשמו כן הוא, כי יאלף לתלמידיו הנוהרים אליו מכל קצוי ארץ ²¹ תורה ויראת ה', דרך ארץ ומדע. וגם יכלכלום וילבישום וינעילום שם, ומספר התלמידים רב הוא, כי עולה הישיבה הזאת על כל הישיבות במדינתנו.

"ראשית ישיבתנו זאת היה מצער בימי מיסדה הג' מוהר"ח זצ"ל. ובימי בנו הג' מוהרי"ץ, ובימי חתנו הג' רא"י ז"ל נהרו אליה רק יחידי סגולה, אשר מהם יצאו גדולי הדור ותורתם אומנותם. בעת ההיא לא הייתה עוד מסודרה כהיום הזה. ההכנסה הייתה קטנה, וברוב עמל השיגה יד הגאונים הנ"ל לקבץ "כסף הצדקה" לתמוך בידי התלמידים, אף כי אז השובע והזול היו בארץ. אך עתה אחרי אשר הראתה פעולה בגדלה תלמידים מובהקים היושבים על כסא הרבנות ומורים הוראה בישראל, ואדירי התורה בחנוה וינסוה ויהללוה וישבתוה, עתה גדל שמה בארץ, ומדי שנה בשנה יוסיפו לבוא אליה מרחוק ומקרוב לשמוע בלמודי ה', ורבים מנדיבי עמנו יתמכו את הישיבה במשען כסף לקרן קיימת ²².

"ומאז עמד על משמרתו הריש מתיבתא הרב המאוה"ג מ' נפתלי צבי יהודא ברלין הוסיף לפאר את הבית הזה בסדרים נכונים, ותחת בית העצים הקטן אשר בנה המיסד הראשון, ואשר היה למאכולת אש ²³, בנה הוא בחצר ביהמד"ר בעזרת נדיבי עמנו בית חומה רחב ידים בעל שתי קומות ²⁴, בתחתונה מעונות להרב המשגיח ולמנהל והעוזרים על יד הר"מ, ובעליונה חדרים גבוהים ורחבי ידים, מאירים ומזהירים, וטובים לבריאות, ושם הוא בית האולפנא. שם שולחנות וספסלים לתלמידים הנחלקים במערכה וסדרים; כל תלמיד יבוא על מקומו אשר יעדו לו, ובמשפט "חזקה" אין לאחר לשבת עליו. וכולם הוגים בתורת ה' יומם ולילה. חדר מיוחד להספרים אשר המנהל יוציאם לדורשיהם במספר ויקבלם בחזרה. וחדר לגמ"ח, אשר ייסדו בני הישיבה זה כארבע שנים (ואין לבני העיר חלק במעשה הצדקה הזה) להמציא כסף לתלמיד בשעת דחקו.

"הוצאות והכנסות הישיבה כבר נודעות עפ"י "המליץ" ²⁵. הרב הגאון ר"מ עומד על משמרתו תמיד ועובד עבודת הקודש באמונה. הוא יטיף לקחו "שיעור" בחריפות ובקיאות וירבה עדן אזן שומעיו בחדושיו הנחמדים, וגם ישגיח על הישיבה לעשותה נוחה לה' ולבריות. גם עוזריו הרה"ג המשגיח ישית עינו לטוב על הישיבה ועל התלמידים לבלי יעבטו אורחותם. גם לא יפריעום מלהאציל מועד גם להשכלה הנחוצה גם להשכלת הנפש והגוף. וזה האות כי יבוא הנה שנה שנה משגיח (אינספעקטאר) רוסי לבחון את תלמידי הישיבה בלמודי חול, ככל הנחוץ לבי"ס כזה המאושר ומקוים מהממשלה, ותמיד ימצאו חן בעיניו, בידיעותיהם וכשרונותיהם ²⁶.

"והנה עד כה קמו סופרים מימינים ומשמאילים לשפוט על הישיבה, אך אין אחד מהם שם לב לדבר על כל תהלוכותיה בישוב הדעת ובידיעה ברורה, והוא הדבר אשר ימריצני לבוא היום במאמרי הזה ב"המליץ", למען יראו הקוראים ויווכחו וידעו מה שראוי לשבח ומה שצריך תיקון. כנודע לא נהוג פה לתת לבחורי הישיבה ארוחות איש יומו, רק "קופת הצדקה" נותנת משען לאין נכון לו, וכל תלמיד שצריך לעזר יביא מעירו תעודות רבנים וראשי עדתו, המעידים על כשרונו ותומו, וכי ראוי הוא לתומכו ולסעדו, ובתומתו יאמין כי כל מחסוריו יהיו על הג' ר"מ. אך איך יפוג לבו בבואו הנה, והרב הג' לא יוכל למלאות אף חצי צרכיו כי אפס כסף, ורק בעמל וביגיעה רבה יאציל לו מעט ברכה, כי יוכל לאכול פת במלח במשקל ולישון על הארץ, וכה יחיה חיי צער כל הימים אשר יתגורר פה עד אשר יצלח להגיע למחוז חפצו.

"וזה דבר החלוקה ²⁷. מהכסף הנקבץ על יד לתכלית זו ייתן הגאון משפט הבכורה לאלה התלמידים אשר ערי מולדתם מרבות להתנדב למעשה צדקה זו. וגם אלה ישיגו לכל היותר 75 קאפ' לשבוע מכסת התרומה הנחלקת פעמיים בחודש. במה דברים אמורים אם כל אחד הוא יחיד מעירו, אך אם יבואו אחדים מעיר אחת, ונגרע מערכם עד 60 קאפ' לשבוע לכל אחד מהם, ולפעמים גם פחות מזה, איש לפי ערכו ומצבו ולפי ידיעותיו בתלמוד, לפי ראות עיני המשגיח, ורק יחידי סגולה יקבלו רו"כ שלם לשבוע, מלבד נישואים הבאים הנה להתקין עצמם להיות ראויים להשיג סמיכה - להיות מו"צ בישראל.

אלה יקבלו פרס עד שני רובל לשבוע. וכל זאת יען הכסף הנקבץ על יד מנדבות עיר ועיר ע"י המשולחים מצער הוא מאד לעומת מספר התלמידים המתרבים שנה שנה, והם עולים כעת עד לארבע מאות ויותר, ורובם הם בני עניים שמהם תצא תורה, וצרכי איש איש לכל הפחות רובל וחצי על מזונות, מלבד יתר ההוצאות, ובכן גם המרבה לקחת שבעים וחמש ק' לשבוע, מוכרח אביו או קרובו או מכירו לשלוח לו לכל הפחות רובל וחצי עד שני רובל לשבוע, ולכל הממעיט לקחת, על הוריו להוסיף לו למען יוכל לחיות על כל פנים בדוחק ²⁸.

"אי לזאת על כל תלמיד החפץ לבוא הנה לשמוע בלמודים, עליו לחשוב חשבונו ולדעת מאין יבוא עזרו להקל מעליו דאגת כלכלה שהיא קשה כקריעת ים סוף, ואל יבטח בנדיבות ובנסים פן ינחם באחריתו, כי ייפול ברעה אשר לא יוכל להמיש צווארו ממנה, כי להישאר פה לא יוכל בלי לחם ושמלה, ולשוב לביתו תקצר ידו, כי תכלה פרוטה מכיסו. כי בעלי הבתים הנותנים מעון ומזונות לבחורי הישיבה בהקפה משך שבועות אחדים יעשו שומא בחפצים אשר הביאו התלמידים אתם, ובראותם כי מחצית ערכם כבר אכלו, יקחום בעבוט ויגרשום מביתם, ואז מר גורלם מאד.

-ואם גם יושיט למו הר"מ לפעמים משען איזה רו"כ נוסף על הקצוב לשבוע, מה יועילם זה, אם נושיהם רבו וינגשו בם עד חמשים רו"כ ויותר.
-ואם גם ייסדנו פה אגודה "מחזיקי תורה" מנדבות כל תלמיד לפי מסת נדבת לבו מדי שבוע בשבוע, להחזיק ביד תלמידים בבואם במצוק, אך אי אפשר לה לשלם לנושים מחבריהם סך עצום כחמשים רו"כ.

-וכן גם הגמ"ח אשר ייסדנו, הוא רק להלוות בעבוט לתלמידים בלי הבדל בשעת דחקם, אך לא לכל צרכיהם המרובים.

-ובכן יקרה לא אחת כי התלמידים אשר מחצית חפציהם נשארו בידי בעה"ב ומחציתם בעבוט בהגמ"ח יפשטו את הרגל ויברחו מזה.

"ורק באופנים שונים יהי באפשר להציל כמה נפשות מצרה כי יוסיפו המתנדבים להאציל ברכה לקופת הצדקה, וכי התלמידים ישימו על לב היטב טרם עזבם את בתי הוריהם, אם תמצא ידם למלאות לכל הפחות חצי צרכיהם פה בלא משען הצדקה.
"כ"ד זעירא דמן חבריא, מנחם מענדיל בהרב"י בונימאוויטש, יליד פאמאנץ.

ב"ה יום ג' לסדר וזה שער השמים תרמ"ה, פה וואלאזין.
ישאו ברכה וצדקה כבוד אחינו אנשי בני רו"פ ³¹ יושבי במרחקים בכל ערי אמריקא, יברכם ה' לעד, וחסד ה' מהם לא ימעד, לעשות לנפשם שם בבתי ועד, וצדקתם ופרי חסדם יאיר לפניהם בעו"ז! ³² ולחיי עד.

הן הרבה מאחינו החזיקו זה כמה שנים בעץ החיים הישיבה הק' והמפוארה פה"ק וולאזין, ומאיזה קהלות ק' הגיענו המקובץ בקרבם ע"י השרידים אשר ה' קורא לזכות את הרבים, וזכות התורה יעמוד להם להאיר ככוכבים ולהרבות ביניהם עוד יראי ה' ומתנדבים.

עתה ברוכי ה', הן הישיבה הק' עתה רחבה ונסבה למעלה, ורבו בה חברים ותלמידים בהמון רבה, ומן הנמנע לכלכלה ולפרנסה ע"י ההכנסה הקודמת, וגם זה נודע למע"כ יצ"ו, כי אחינו היושבים במדינת רוסלאנד, רובם מדולדלים ועמוסים בצדקות יותר מכפי כחם. ע"כ בצר לנו הנני קורא מן המצר לאחינו הרחוקים במושב וקרובים במחשבה, וידם פתוחה לכל דבר חסד וה' ישלם גמולם. עתה יזכו נא בפעלת צדקה המיוחד לישראל עם ה', להאציל ברכה להחזקת תורה אשר היא חיי היהדות בישראל ומשמרת ישראל בעמים, ויכירו לטוב סגולת הישיבה הק' יסוד מוסד להחזקת תורה בישראל. והתעשתו לקרוא נדבות ולאסוף ולשלוח אלינו לתת להעומדים לפני ה' בעמל תורה. ומי שרוח ישראל נוססה בו ימצא לב להחזיק במצווה אשר ה' חפץ למען צדקו לזכות בה את עמו, ולא יקשה בעיניו ליתן ולחזור וליחן לדבר מצווה זו אשר משמרת היא עמהם.

והזוכה לפני ה' לעשות סגלה לנפשו לחיי עד, יאציל סך מסוים לקיום הישיבה הק' אשר ישא פרי צדקה מדי שנה בשנה, ובזכות זה יאושר בזרע ברוכי ה' נטעי נעמנה, וצדקתו יהלך לפניו לחיי העוה"ב במנוחה נכונה, וישמח לראות עולמו בחייו, דור ישרים יבורך בישראל.

דברי העמוס בעבודה, המצפה לישועה להביא ממרחק לחמה של תורה
נפתלי צבי יהודא ברלין