"אנחנו הח"מ בשם התורה ובשם ה' גמרנו בינינו לייסד ישיבה בנויארק על שם הגאון נ"ע מוואלאזין ואנחנו שני הרבנים מחויבים ללמוד בכל יום שיעור גפ"ת לפני בחורים היודעים ומבינים בתלמוד לפי שקול דעתם, כל אחד משני הרבנים האלה מחויבים להשתדל עבור הישיבה כאו"א לפי יכלתו, ואין אחד או אפילו שניים יכולים להעביר את שני הרבנים האלה הח"מ מכנם רק ע"פ הסבם רבנים מובהקים הנבררים משני הרבנים האלה ע"פ ד"ת, ומחויבים אנחנו לשכור אנשים לאסוף כסף ע"י פושקעס או מחברים איבר יתנדבו לתמוך את הישיבה הנ"ל, וכל הכסף, הן הנקבצים מהפושקעס והן מהחברים על הישיבה, והן מהמתנדבים בעם בבתי כנסיות ובבמ"ד על ישיבה יבאו תחת איש אחד הנברר בהסכם כלם ובהסכם הקהל.

נאום אליעזר הכהן דרוקער הרב דפארטלאנד מיין, נאום מיכל יהושע ב"ר יוסף פיינשטיין שהי' מורה הוראה בווילנשג נאום יצחק וולאזינסקי".

"אנחנו הח"מ עשינו שותפות בינינו בעניין הרבנות להיות בצוותא חדא והב"ד אפיס יהי' ברחוב קריסטי סטריט 31, וכל השאלות והספקות שיבואו לפנינו ד"ת או ג"פ או סדור קדושין יהי' לחצאין ונשתדל יחד להרים קרן התורה היינו אם יהיה באפשרות לייסד ישיבה יהיה לחצאין. ועד ששה חדשים נעשה כ"ז בקנין כד"ת ולאחר הזמן נעשה כל אחד כפי רצונו ונודיע בכה"ע ³ כי נפתח ב"ד אפיס משני רבנים ומבוקר עד ערב ימצאו תשובה על כל דבר הנשאל בדבר הוראה. ובאנו על החתום יום ג' תבוא שנת תרס"ג. נאום אליעזר הכהן דרוקער החונה פק"ק נויארק ונאום מיכל יהושע פיינשטיין שהיי רב ומ"ץ בזארעצי בווילנא".

ב"ה יום א' ד' תמוז דהאי שתא תרצ"ז

הוד כבוד ידידי, רב גדול ורב מכובדי, ש"ב הרב הגאון המפורסם לרוב תהילה כקש"ת מהור"ר יוסף הענקין שליט"א וכאש"ל רוב שלום וברכה.

זה לא כבר שלחתי מכתב לכ"ג, בטח קבל אותו וישיבני דבר. ועל של עתה באתי והוא, שמעתי ותרגז בטני כי אויבים מתחרים אפקוהו קלא אשר ישיבת וואלוזין סוגרה ומסוגרת וכבר עברה ובטלה מן העולם. ולישנא בישא זאת עייל בלבבות מחזיקי התורה אשר באמעריקא, וגם הועילה להפסיק או להקטין התמיכה. ואף כי מאד לא נעים לפני לצאת במחאה ולהכחיש הקול בהיות שבני הרב הגאון ר' חיים הוא הר"מ דשם, וכלום אב מעיד, אכן לא על בני אבוא להעיד, באשר הוא אינו נצרך לסהדותא דידי, כבר מפורסם הוא למדי בגדלותו בתורה, ביראתו הטהורה ובאצילת נפשו ומדותיו הנשגבות, ורק על הישיבה הקדושה והרוממה, ערש ילדותינו, הוא הבאר אשר כל העדרים ישקו ממנה ואם היא לכל הישיבות החדשות. כולנו שתינו ממימיה הזכים.

קשה מאד לראות, בירא דשתינו מינה ישדו בה קלא. והיא שעמדה לי לצאת הפעם במחאה עזה כלפי אויבי ושונאי התורה, ותחרות פשוטה הנני רואה בכאן. וכל האומר כי ישיבה זאת נתבטלה הרי הוא מכחיש המציאות. הן אמנם שזה אמת אשר מסיבת מחלתו של הר"מ הקודם הוא מחותני הגאון ר' יעקב שפירא זלה"ה נתקטנה הישיבה בכמותה. אבל כעת לאחר שבטלה הסבה, והישיבה היא תחת פטרנותו של בני שליט"א, חוזרת וננערת, ובני שיחי' משקיע כל כוחותיו להרבות גבולה בתלמידים, לשכללה ולפארה לרומם בית אלוקינו ולהחזיר עטרה ליושנה. ומלבד שגם כעת נמצא בתוכה קיבוץ הגון עוד ידו נטויה. ומובטחני בזה כי על חורף הבא, עת האסף וקיבוץ התלמידים, יתווספו ספסלי הרבה בי מדרשא הדין. כבר נעשה שעשה וכל ההכנות הדרושות. וחלילה להפסיק או למעט התמיכה. ונהפוך הוא. החיוב מוטל להוסיף ולהחזיק כדי לתת כוח ועצמה לגמור התיקונים אשר כבר הותחל. כל זה מצאתי מחויב להודיעם מזה בכדי שתדעו לפרסם זה בחוג מכירים ורבנים. ומובטחני כי גבר מורם מעם דכוותי' השש לעשות חסד עם כל הישיבות ישיש אלי גיל כי תחיית הישיבה העתיקה והקדושה תבוא על ידו, וזכות הגאונים הצדיקים נוחי נפש, בוניה ומיסדיה, תגן על כל הבא לעזרתה. כנפש ידידו ש"ב ומוקירו מחבבו ומברכו בברכת אהרן וואלקין ⁴.

"הישיבה הקדושה והעתיקה דוולאזין המתקיימת זה קרוב למאה וארבעים שנה, ממנה יצאה תורה והוראה לישראל בכל ארצות פזוריו, מקרבה יצאו תלמידים למאות ולאלפים, ומהם גאוני וגדולי הדור אשר האירו באור תורתם וצדקתם את חשכת הגולה, ואשר עד היום מפיהם אנו חיים, היא הייתה המטרופולין של תורה, אשר נהגו בה נשיאותם מלכי רבנן, רבותינו הגאונים מאורי הגולה זצ"ל, אשר לשמם ולזכרם תאות נפש כל ישראל, אשר עמדו בראשה במשך כמה דורות ועמלו בהקמתה ושכלולות

"אולם בשנת תרנ"ב נסגרה הישיבה בפקודת הממשלה, וגם על הגאונים הרמי"ם זצ"ל נגזרה גזירת גלות. במשך הזמן קמה לתחי' על ידי הגאון ר' רפאל שפירא זצ"ל. ואחרי המלחמה העולמית החל בנו הרב הגאון מוה"ר יעקב שפירא זצ"ל להשתדל לפתוח את הישיבה שנית. וכבר נשמע שם קול תורה. אבל לרגל מחלתו הממושכה והאנושה לא יכלה הישיבה להתפתח, ורק נשארו שם בחורים יחידים שלא יכבה נרה.

"אכן כעת בהשתדלות כבוד הרב הגאון מוה"ר חיים וואלקין שליט"א (חתן הגאון ר' יעקב זצ"ל) העומד עכשיו בראש הישיבה, עלה בידו ב"ה לחדש פני הישיבה, להגדילה ולהרבות מספר התלמידים הלומדים שם בשקידה תחת השגחתו והשפעתו. וכבר נמצא שם קבוץ חשוב של בחורי חמד ומהם כמה מצוינים. ורבים דופקים על דלתות הישיבה, ולו היו האמצעים הכספיים הדרושים בודאי שהי' אפשר להגדיל הישיבה עוד ביתר שאת. אבל דא עקא, כי לרגלי הקול שיצא על הישיבה בשנים הקודמות שנתמעטה מאד רפו ידי המסייעים והתומכים בה. ועי"ז תכבד העבודה להרהבה הישיבה והתפתחותה. והא בהא תליא.

אשר על כן החובה על כל אלה אשר גורל הישיבה הקדושה והעתיקה דוולאזין יקר להם וקרוב ללבם, להשתדל להרבות עושים ומעשים לטובת הישיבה ולהגדיל התמיכה עבורה. ביותר אחרי שראינו אשר עמל הגר"ח וואלקין הי"ו המשקיע כוחותיו בהרחבת הישיבה ושכלולה וביסוסה על מצב נכון נשא פירות ב"ה והישיבה הולכת ומתגדלת, ואין הדבר תלוי אלא בהגדלת התמיכה, שבזה יתנו יד להפרחתו והגדלתו של הבית הגדול מאז ומקדם. ובודאי תגדל החובה לבוא לעזר וסיוע בכל מה דאפשר.

ומי ייתן ויצליח בידי העוסקים לשכלל אכסניא של תורה זו ולחזק את קיומה לעתיד ולהשיב לה מכבודה הראשון. וזכות הבונים הראשונים יעמוד להם ויתברכו ויאושרו כל המסייעים והמחזיקים בברכת אשר יקים את התורה.

כמשאלות הכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי' ומצפה לישועה ולנחמה. ד' מנחם אב תרצ"ט וילנה. חיים עוזר".

הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, משפחת "בית רבנו" ז"ל נ"ע, ראש הישיבה ומשפחתו נ"ע, האברכים הלומדים ומשפחותיהם נ"ע, ותלמידי הישיבה בחורי חמד נ"ע - שישים וארבע נפשות קדושות וטהורות כזוהר הרקיע, שנמלטו בתחילת המלחמה מוואלוז'ין לווילנא, וקבעו שם את ישיבתם לתורה ועבודת ד', נפלו בידי המרצחים הטמאים, שם רשעים ירקב, ונספו על קדה"ש יתברך, ועלו בסערת אש לישיבה של מעלה. יזכרם א' לטובה, עם שאר קדושי הישיבות נ"ע הי"ד, שקדשו שם שמים בחייהם ובמותם. תנצב"ה - להאיר באור החיים.