ישיבת וולוזין

הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי

- ה מ ש ך -


פרק שביעי - הבהוב

דלתות הישיבה שננעלו לא במהרה נפתחו, וכשנפתחו לא שב אליה כבודה הראשון שגלה ממנה. בשנת תרנ"ה נפתחה הישיבה כבית תפילה, ור' מאיר נח לווין שנתקבל לרבה של וולאזין הגיד בה שיעורים. וכשנתמנה ר' מאיר נח ל"מגיד" בווילנא, חזר לוולאזין ר' רפאל שפירא, שהיה עד אז רבה של בברויסק, וששימש כראש ישיבה בוולאזין על יד חותנו הנציב, ונתלקטו אליו כמה תלמידים מישיבות אחרות 1.


ר' רפאל שפירא

נעשה גם ניסיון ליסד ישיבה בניו-יורק על שם הנציב. ואף על פי שכמעט לא נודע ברבים כדאי לציינו משום התמוה והטיפוסי שבו ליהדות אמריקה באותם הימים. חוזה נעשה בין שני רבנים לפי הנוסח דלקמן 2:
"אנחנו הח"מ בשם התורה ובשם ה' גמרנו בינינו לייסד ישיבה בנויארק על שם הגאון נ"ע מוואלאזין ואנחנו שני הרבנים מחויבים ללמוד בכל יום שיעור גפ"ת לפני בחורים היודעים ומבינים בתלמוד לפי שקול דעתם, כל אחד משני הרבנים האלה מחויבים להשתדל עבור הישיבה כאו"א לפי יכלתו, ואין אחד או אפילו שניים יכולים להעביר את שני הרבנים האלה הח"מ מכנם רק ע"פ הסבם רבנים מובהקים הנבררים משני הרבנים האלה ע"פ ד"ת, ומחויבים אנחנו לשכור אנשים לאסוף כסף ע"י פושקעס או מחברים איבר יתנדבו לתמוך את הישיבה הנ"ל, וכל הכסף, הן הנקבצים מהפושקעס והן מהחברים על הישיבה, והן מהמתנדבים בעם בבתי כנסיות ובבמ"ד על ישיבה יבאו תחת איש אחד הנברר בהסכם כלם ובהסכם הקהל.
נאום אליעזר הכהן דרוקער הרב דפארטלאנד מיין, נאום מיכל יהושע ב"ר יוסף פיינשטיין שהי' מורה הוראה בווילנשג נאום יצחק וולאזינסקי".

ודאי רחוק מכתב זה בתכנו כבצורתו ממכתבו של ר' חיים על ייסוד ישיבת וולאזין עוד יותר מרחוק ניו-יורק מוולאזין. הריח האמריקאי של אותם הימים העולה מחוזה זה עולה גם מחוזה שני, שנמצא בעזבונו של הרב דרוקער המונח עתה בגנזי החברה להסטוריה יהודית באמריקה, וז"ל:
"אנחנו הח"מ עשינו שותפות בינינו בעניין הרבנות להיות בצוותא חדא והב"ד אפיס יהי' ברחוב קריסטי סטריט 31, וכל השאלות והספקות שיבואו לפנינו ד"ת או ג"פ או סדור קדושין יהי' לחצאין ונשתדל יחד להרים קרן התורה היינו אם יהיה באפשרות לייסד ישיבה יהיה לחצאין. ועד ששה חדשים נעשה כ"ז בקנין כד"ת ולאחר הזמן נעשה כל אחד כפי רצונו ונודיע בכה"ע 3 כי נפתח ב"ד אפיס משני רבנים ומבוקר עד ערב ימצאו תשובה על כל דבר הנשאל בדבר הוראה. ובאנו על החתום יום ג' תבוא שנת תרס"ג. נאום אליעזר הכהן דרוקער החונה פק"ק נויארק ונאום מיכל יהושע פיינשטיין שהיי רב ומ"ץ בזארעצי בווילנא".

ר' רפאל שפירא, שקיים את ישיבת וולאזין שלא תיבטל עד ימי המלחמה העולמית הראשונה, נפטר בעצם ימי המלחמה במינסק. ובנו ר' יעקב, שהיה רב בעיירה ריביניסק, מילא את מקומו בישיבה. בשנים שבין שתי המלחמות נאבקה ישיבת וולאזין על קיומה. ועל פי שני מכתבים, החשובים כשלעצמם מפני כותביהם ומפני שיש בהם תיאור הישיבה באותם הימים, יקום דבר המאבק הזה. המכתב הראשון נכתב בידי ר' אהרן וואלקין, רבה של פינסק-קארלין זצ"ל לר' יוסף אליהו הענקין שליט"א מנהל "עזרת תורה" בניו-יורק, וזו לשונו:
ב"ה יום א' ד' תמוז דהאי שתא תרצ"ז
הוד כבוד ידידי, רב גדול ורב מכובדי, ש"ב הרב הגאון המפורסם לרוב תהילה כקש"ת מהור"ר יוסף הענקין שליט"א וכאש"ל רוב שלום וברכה.
זה לא כבר שלחתי מכתב לכ"ג, בטח קבל אותו וישיבני דבר. ועל של עתה באתי והוא, שמעתי ותרגז בטני כי אויבים מתחרים אפקוהו קלא אשר ישיבת וואלוזין סוגרה ומסוגרת וכבר עברה ובטלה מן העולם. ולישנא בישא זאת עייל בלבבות מחזיקי התורה אשר באמעריקא, וגם הועילה להפסיק או להקטין התמיכה. ואף כי מאד לא נעים לפני לצאת במחאה ולהכחיש הקול בהיות שבני הרב הגאון ר' חיים הוא הר"מ דשם, וכלום אב מעיד, אכן לא על בני אבוא להעיד, באשר הוא אינו נצרך לסהדותא דידי, כבר מפורסם הוא למדי בגדלותו בתורה, ביראתו הטהורה ובאצילת נפשו ומדותיו הנשגבות, ורק על הישיבה הקדושה והרוממה, ערש ילדותינו, הוא הבאר אשר כל העדרים ישקו ממנה ואם היא לכל הישיבות החדשות. כולנו שתינו ממימיה הזכים.

קשה מאד לראות, בירא דשתינו מינה ישדו בה קלא. והיא שעמדה לי לצאת הפעם במחאה עזה כלפי אויבי ושונאי התורה, ותחרות פשוטה הנני רואה בכאן. וכל האומר כי ישיבה זאת נתבטלה הרי הוא מכחיש המציאות. הן אמנם שזה אמת אשר מסיבת מחלתו של הר"מ הקודם הוא מחותני הגאון ר' יעקב שפירא זלה"ה נתקטנה הישיבה בכמותה. אבל כעת לאחר שבטלה הסבה, והישיבה היא תחת פטרנותו של בני שליט"א, חוזרת וננערת, ובני שיחי' משקיע כל כוחותיו להרבות גבולה בתלמידים, לשכללה ולפארה לרומם בית אלוקינו ולהחזיר עטרה ליושנה. ומלבד שגם כעת נמצא בתוכה קיבוץ הגון עוד ידו נטויה. ומובטחני בזה כי על חורף הבא, עת האסף וקיבוץ התלמידים, יתווספו ספסלי הרבה בי מדרשא הדין. כבר נעשה שעשה וכל ההכנות הדרושות. וחלילה להפסיק או למעט התמיכה. ונהפוך הוא. החיוב מוטל להוסיף ולהחזיק כדי לתת כוח ועצמה לגמור התיקונים אשר כבר הותחל. כל זה מצאתי מחויב להודיעם מזה בכדי שתדעו לפרסם זה בחוג מכירים ורבנים. ומובטחני כי גבר מורם מעם דכוותי' השש לעשות חסד עם כל הישיבות ישיש אלי גיל כי תחיית הישיבה העתיקה והקדושה תבוא על ידו, וזכות הגאונים הצדיקים נוחי נפש, בוניה ומיסדיה, תגן על כל הבא לעזרתה. כנפש ידידו ש"ב ומוקירו מחבבו ומברכו בברכת אהרן וואלקין 4.

שתוך מכתב זה יש לראות שראש הישיבה הצעיר, ר' חיים וואלקין, שיקע הרבה עמל לחדש את פני הישיבה5. כן מעיד גם המכתב השני שנכתב ע"י הגאון ר' חיים עוזר גראדזענסקי זצ"ל 6, שאני מפרסם כאן בפעם הראשונה מכ"י:
"הישיבה הקדושה והעתיקה דוולאזין המתקיימת זה קרוב למאה וארבעים שנה, ממנה יצאה תורה והוראה לישראל בכל ארצות פזוריו, מקרבה יצאו תלמידים למאות ולאלפים, ומהם גאוני וגדולי הדור אשר האירו באור תורתם וצדקתם את חשכת הגולה, ואשר עד היום מפיהם אנו חיים, היא הייתה המטרופולין של תורה, אשר נהגו בה נשיאותם מלכי רבנן, רבותינו הגאונים מאורי הגולה זצ"ל, אשר לשמם ולזכרם תאות נפש כל ישראל, אשר עמדו בראשה במשך כמה דורות ועמלו בהקמתה ושכלולות
"אולם בשנת תרנ"ב נסגרה הישיבה בפקודת הממשלה, וגם על הגאונים הרמי"ם זצ"ל נגזרה גזירת גלות. במשך הזמן קמה לתחי' על ידי הגאון ר' רפאל שפירא זצ"ל. ואחרי המלחמה העולמית החל בנו הרב הגאון מוה"ר יעקב שפירא זצ"ל להשתדל לפתוח את הישיבה שנית. וכבר נשמע שם קול תורה. אבל לרגל מחלתו הממושכה והאנושה לא יכלה הישיבה להתפתח, ורק נשארו שם בחורים יחידים שלא יכבה נרה.
"אכן כעת בהשתדלות כבוד הרב הגאון מוה"ר חיים וואלקין שליט"א (חתן הגאון ר' יעקב זצ"ל) העומד עכשיו בראש הישיבה, עלה בידו ב"ה לחדש פני הישיבה, להגדילה ולהרבות מספר התלמידים הלומדים שם בשקידה תחת השגחתו והשפעתו. וכבר נמצא שם קבוץ חשוב של בחורי חמד ומהם כמה מצוינים. ורבים דופקים על דלתות הישיבה, ולו היו האמצעים הכספיים הדרושים בודאי שהי' אפשר להגדיל הישיבה עוד ביתר שאת. אבל דא עקא, כי לרגלי הקול שיצא על הישיבה בשנים הקודמות שנתמעטה מאד רפו ידי המסייעים והתומכים בה. ועי"ז תכבד העבודה להרהבה הישיבה והתפתחותה. והא בהא תליא.


האחרונים בישיבת וולאזין
הראשון מימין: הרב חיים וואלקין, ראש הישיבה האחרון ומשפחתו, ועל ידו הרב מאיר ברלין

אשר על כן החובה על כל אלה אשר גורל הישיבה הקדושה והעתיקה דוולאזין יקר להם וקרוב ללבם, להשתדל להרבות עושים ומעשים לטובת הישיבה ולהגדיל התמיכה עבורה. ביותר אחרי שראינו אשר עמל הגר"ח וואלקין הי"ו המשקיע כוחותיו בהרחבת הישיבה ושכלולה וביסוסה על מצב נכון נשא פירות ב"ה והישיבה הולכת ומתגדלת, ואין הדבר תלוי אלא בהגדלת התמיכה, שבזה יתנו יד להפרחתו והגדלתו של הבית הגדול מאז ומקדם. ובודאי תגדל החובה לבוא לעזר וסיוע בכל מה דאפשר.
ומי ייתן ויצליח בידי העוסקים לשכלל אכסניא של תורה זו ולחזק את קיומה לעתיד ולהשיב לה מכבודה הראשון. וזכות הבונים הראשונים יעמוד להם ויתברכו ויאושרו כל המסייעים והמחזיקים בברכת אשר יקים את התורה.
כמשאלות הכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי' ומצפה לישועה ולנחמה. ד' מנחם אב תרצ"ט וילנה. חיים עוזר".

קשה היה לחדש את ישיבת וולאזין, שכן קשה עתיקה מחדשה, וכשהתחיל מהבהב ניצוץ חדש זה ונכתבו דברים אלה מפי הגאון ר' חיים עוזר, כבר עמד המשחית להכות אם הישיבות על בניה יחד עם כל בית ישראל באירופה.


הערות:



1. ראה על ר, רפאל שפירא, ר"מ ברלין, פון וואלאזין ביז ירושלים, ח"ב, עם, 320-307.
2. הדפיס חוזה זה מארכיונו החכם והסופר יצחק ריבקינד ב"שבילי החנוך" תש"ד עם, 245.
3. במקום אחר באותו עזבון נמצא קטע מעתון בנוסח זה: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. אויפרוף אן אקלע בע"ב און נדיבי לב אונזער עיר ואם בישראל ניוארק יצ"ו. דער ניער סיסטעם און הייליגער פלאן פון דיא דירעקטארן דער ת"ת אהל יצחק ומלביש ערומים 31 קריסטיע סטריט, וועלכער איז אנגענומען געווארען איינשטימיג צו עפענען א גרויסע ישיבה מיט דעם נאמען וואלאזענער ישיבה צבי יהודה בערלין מוואלאזין זאל אינטערעסירען יעדעס אידישע הארץ און זאל אונז מיט העלפען דעם הייליגען פלאן מוציא מכח לפועל זין. דער בעקאנטער גאון ורב ר' מיכל יהושע פיינשטיין נ"י (וועלכער וואר דיא לעצטע 20 יאהר רב בווילנא) אלס ראש ישיבה (בלי תשלום שכר) און הרב דרוקער לעלען יעדען טאג זאגען א שיעור גמרא פון 4 ביז 5 נ. מ. און לערנען פוסק מיט ערוואכסענע בחורים פון 7 ביז 9 אבענד. יעדען פרייטאג נאכט ביז 9 אוהר לערנען חומש ומפרשים מיט דעם עולם. עס ווערדען געבעטען יערער וועמען דיא תורה איז ליעב למען להחזיר עטרה ליושנה און מחזיק צו זיין דאס אידישקייט פיר דיא צוקונפט. אונזער הויז איז גרויס גענוג פיר דיעזע ישיבה און קען אויך אויפהאלטען דיא תלמוד תורה פיר קליינע קינדער וויא ביז יעצט. עס ווערען דיא בעסטע מלמדים צו 4 קלאסען אנגעשטעלט זיין צו לערנען פון 3 ביז 6 אוהר נ. מ. סקוהל קינדער און פון 9 ביז 12 מיט קלענערע קינדער פון א"ב, חומש ורש"י, תנ"ך, דקדוק, ווירד יעדעס קינד אונטערריכטעט. עס וגירד ערזוכט זא שנעלל וויא מעגליך צו קומען דיא קינדער איינשרייבען. דער אפיס איז אפען דעם גאנצען טאג. הכותבים לכבוד המקום ולכבוד התורה, הדירעקטארען דער ת"ת, 31 קריסטיע סטריט. נ. י. אויך שבת בייטאג פון 2 ביז מנחה לערנען מיט דעם עולם וואס זיי מערן פערלאנגען.
4. מכתב זה צולם בהקדמת בן המחבר, הרב שמואל מאלקין, שהקדים לספר זקן אהרן, שו"ת ח"ב, שנדפס ע"י הרב המחבר בשנת תרצ"ח, והופיע במהדורא חדשה בניו יארק תשי"א.
5. הרבה שמעתי על גדולתו ומדותיו הנעלות מפי אחיו ידידי הרב הגאון ר' שמואל וואלקין, שהיה רב בלוקאטש ועתה רב בביהמ"ד "בית אהרן" בברוקלין. פניו האירו ודיבורו קלח כששקע בזכרונותיו על אחיו הגאון הצעיר, מתלמידי קלם, שנישא לבת האחרון בשושלת ראשי הישיבה הוולוזינית, ר' יעקב שפירא, וחלם על החזרת עטרת הישיבה ליושנה, ולא הספיק לפתור את חלומותיו עד שהשליכוהו אל אחד הבורות עם הקדושים הי"ד. לפניו שימש כמשגיח רוחני של הישיבה על יד ר' יעקב שפירא, הרב ר' יצחק וויינשטיין שהיה רב בהורודישץ ובווישנעווע. ידידי הרב הגאון ר"י וויינשטיין שנזדמן לביתי בשעת כתבי שורות אלו סיפר לי על מאמציו של ר' יעקב שפירא, שהיה חולה ומסובל ביסורים, להחיות את הישיבה בטל תורה ומוסר, והזמינו לשמש בה משגיח רוחני. לאחר שר' חיים וואלקין נשא את בתו של ר' יעקב, והיה לר"מ בישיבה, עזב ר' יצחק וויינשטיין את וולאזין, והוא מן האודים המוצלים מאש ויושב עתה בירושלים.
6. המכתב נמסר לידי ע"י הרב ר' שמואל וואלקין שליט"א.


פרק שמיני - דעיכה

נספח
ספר אחרון מתורת ישיבת וולאזין, הוא ספר "גאון יעקב", קונטרסים מחדושיו של ר' יעקב שפירא, שיצא לאור על ידי ישיבת וולאזין בישראל, תל-אביב-יפו, שנת תשי"ג, ובו מצבת זכרון לקדושי ישיבת וולאזין. ירוחמו שמות הקדושים גם כאן, מקום שתולדות אם הישיבות על בנותיה נכתבות לזכר עולם - מר' חיים מיסדה ועד ר' חיים צעירה ומציב דלתיה לפני שננעלו. הי"ד.

מצבת זכרון לקדושי ישיבת וואלוזין הי"ד ז"ל
הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, משפחת "בית רבנו" ז"ל נ"ע, ראש הישיבה ומשפחתו נ"ע, האברכים הלומדים ומשפחותיהם נ"ע, ותלמידי הישיבה בחורי חמד נ"ע - שישים וארבע נפשות קדושות וטהורות כזוהר הרקיע, שנמלטו בתחילת המלחמה מוואלוז'ין לווילנא, וקבעו שם את ישיבתם לתורה ועבודת ד', נפלו בידי המרצחים הטמאים, שם רשעים ירקב, ונספו על קדה"ש יתברך, ועלו בסערת אש לישיבה של מעלה. יזכרם א' לטובה, עם שאר קדושי הישיבות נ"ע הי"ד, שקדשו שם שמים בחייהם ובמותם. תנצב"ה - להאיר באור החיים.

משפחת בית הרב והר"מ ז"ל נ"ע
ממשפחת שפירא:
הרבנית שינא דישא בת הר"ר זלמן יוסף;
הרב יצחק משה בהרב מרן יעקב;
הרב זלמן יוסף בהרב מרן יעקב;
מרת רבקה בהרב מרן יעקב;
מרת פסי' בהרב מרן יעקב.

משפחת וואלקין:
הרב חיים בהרב מרן אהרן,
הרבנית בילא בהרב מרן יעקב;
מרת דריזל בהרב מרן חיים;
מרת חי' לאה בהרב מרן חיים.

האברכים ומשפחותיהם נ"ע ז"ל
הר"ר יוסף ב"ר חיים טבחוביץ, ואשתו רבקה בת ר' מנשה טבחוביץ, ובתם מרים בת הר"ר יוסף טבחוביץ;
הר"ר חיים ב"ר אברהם לוין ואשתו הרבנית שרה לאה ב"ר אשר, אשת הרב ר' ראובן יואל פעשקין ז"ל.

בני הישיבה ז"ל נ"ע
הר"ר יעקב ב"ר אהרן מטוליר;
הר"ר יהושע יהודא ב"ר חיים יום-טוב;
הר"ר נתן ב"ר ישראל דיקשטיין;
הר"ר ברוך ב"ר יעקב ליפאק;
הר"ר יצחק ב"ר שבתי ברויזמן;
הר"ר מרדכי ב"ר שבתי לעווין;
הר"ר אלי' ב"ר שמואל קרביץ;
הר"ר אליעזר מאיר ב"ר חיים יעקב קלמנוביץ;
הר"ר מנחם ב"ר דובר לייזרסון;
הר"ר זלמן ב"ר יוסף לייב קופילוביץ;
הר"ר יצחק ב"ר שלמה חזנוביץ;
הר"ר יהושע ב"ר יצחק ליפקוביץ;
הר"ר אברהם פנחס ב"ר יוסף קופר;
הר"ר יעקב ב"ר ראובן ברנוביץ;
הר"ר שרגא פייבל ב"ר 'מרדכי וואלף סקוז'א;
הר"ר ארי' ליב ב"ר בן-ציון גרליק;
הר"ר אברהם ב"ר בנימין סטבורוסקי;
הר"ר חיים מרדכי ב"ר אברהם גיבנטמן;
הר"ר יהודא ב"ר אליעזר קשבשבסקי;
הר"ר יצחק ב"ר אהרן ציטטרין;
הר"ר רפאל מרדכי ב"ר אברהם מנדל מונשפייזר:
הר"ר נטע בער ב"ר אברהם יעקב וולמן;
הר"ר וולף ב"ר חיים קורן;
הר"ר אברהם בער ב"ר יעקב דוד גוטלייזר;
הר"ר אברהם ב"ר שמואל קרמר;
הר"ר משה מרדכי ב"ר חיים קריגר;
הר"ר יצחק ב"ר אברהם רודרמן;
הר"ר דוד ב"ר צבי הירש רובינשטיין;
הר"ר ישראל יעקב ב"ר וולף ליב גולדברג;
הר"ר יצחק ב"ר אהרן ציטרין;
הר"ר רפאל מרדכי ב"ר אברהם מנדל מונשפייזר;
הר"ר ב"ר יהושע ליב מירוצ'ניק;
הר"ר ישראל ב"ר מנחם מנדל חברם;
הר"ר אברהם ב"ר משר זלמן פלדמן;
הר"ר ניסן ב"ר גרשון בערעל;
הר"ר שלמה ב"ר יהושע פוקס;
הר"ר אברהם ב"ר יהושע פוקס;
הר"ר טובי ב"ר בן-ציון גרליק;
הר"ר גבריאל ב"ר יקותיאל ברודנא;
הר"ר יצחק אריי ב"ר א"י בלומנקרנץ;
הר"ר יצחק אהרן ב"ר יעקב ווייסבורד;
הר"ר ליב בהרה"ג שמואל פריד; הר"ר אברהם ב"ר אהרן רבנוביץ;
הר"ר דובער ב"ר אלתר אברהם אברמוביץ;
הר"ר אליעזר ב"ר משה רבנוביץ;
הר"ר דוד ב"ר יהודא נחמנוביץ;
הר"ר ליב ב"ר מנדל קלנדר;
הר"ר שלמה ב"ר ארי' לרנר;
הר"ר גרשון ב"ר אורי גרסון.


ה' ינקום דמם
הרשימה דלעיל נשלחה לא"י בימי המלחמה, בקריאת הצלה ובקשת רחמים . להמציא להם רשיונות על" לאר"י, אולם לאסוננו ולמגינת לבנו, נטרפה השעה, והובלו לטבח, בעקבות מליוני אחינו הקדושים נ"ע הי"ד - קול דמי אחינו צועקים אלינו, ארץ אל תכסי דמם! זכרם הקדוש לא ישכח לעד! זי"ע ועכ"י. תנצב"ה!


ביבליוגרפיה

א. ספרי ראשי הישיבה:
1. נפש החיים, ה"ר היים ב"ר יצחק אבד"ק וואלאזין, ווילנא תקפ"ד.
2. רוח חיים, ה"ר חיים ב"ר יצחק אבד"ק וואלאזין, פי' על פרקי אבות להמסדר ה"ר יהושע העשיל הלוי לעווין חתן נכדו, ווילנא, תרי"ט.
3. שו"ת חוט המשולש והם מהגאון האמתי... מו"ה חיים נ"ע האב"ד ור"מ דק"ק וולאזין, ומחותנו הגאון הגדול מו"ה הלל נ"ע מו"צ דק"ק הוראדנא, ומנכדו הגאון המפורסם מו"ה אליעזר יצחק נ"ע אב"ד ור"מ דק"ק וולאזין בהגאון מו"ה הלל נ"ע, ווילנא, 1832.
4. ספר שאילתות - העמק שאלה, ווילנא תרכ"א, חלק שני, ווילנא תרכ"ד, חלק שלישי, ווילנא תרכ"ז (וביחוד קדמת העמק ופתח העמק לשלשת החלקים הנ"ל), להנציב.
5. חומש עם פי' העמק דבר והרחב דבר (קדמת העמק שם) להנציב, הוספות לפירוש העמק דבר והרחב דבר, עם מבוא לפירוש מאת הרב מאיר ברלין, הוצאת במברגר את וואהרמן ירושלים תפרח"י.
6. שו"ת משיב דבר מהנציב, ווארשא תרנ"ד.
7. גאון יעקב, שיעורים בהלכה וביאורים בש"ס ופוסקים, מאת רבנו הגאון - מרן יעקב שפירא זצלה"ה אב"ד ור"מ דק' וולאזין, תל-אביב יפו, שנת תשי"ג.

ב. ספרי תולדות:
1. תולדות רבנו חיים מוולאזין, מאת הרב משה שמואל שמוקלר-שפירא, ווילנא שנת תרס"ט.
2. עליות אליהו, סערת אליהו, ונספחים: מכתב מר' יהודה יודיל הלוי עפשטיין.
3. רבן של ישראל, הנציב, תולדותיו קורותיו והשקפותיו, כתובות בידי בנו הצעיר מאיר ברלין, ניו-יורק תש"ג.

ג. מאמרים במאספים:
1. מ. י. בארדיטשעווסקי, תולדות ישיבת "עץ החיים", האסיף תרמ"ז, עמ' 242-231.
2. שכחה ופאה, מאת הרב הגאון ר' חיים ברלין - בית המדרש, בעריכת. מ. י בארדיטשעווסקיא, תרמ"ח, קראקא, עמ' 73-72.
3. עולם האצילות, השקפה על ישיבת וואלאזין בחמישה פרקים, מאת יב"ם, הכרם יו"ל ע"י א. אטלאס, ווארשא, תרמ"ח עמ' 77-63. עולם ברור (שם) מאת הכורם 82-77. דור וסופריו, מאת יעקב הלוי ליפשיץ, שם עמ' 181.
4. המליץ תרל"ט, החרב המתהפכת (גליון 28) מכתב מל"ל (שם גליון 32) המליץ תרמ"ה (משא וולאזין גליון 68) שם (גליון 10, מכתב הנציב),
5. מ. ריינעס, אכסניות של תורה, קרקא תרמ"ט.
6. יצחק ריבקינד, הנציב ויחוסו לחבת ציון; הנ"ל, אגרות ציון, ספר שמואל (זכרון להרב שמואל מוהליבר) ירושלם, תרפי'ג; הנ"ל, מילקוטי הולוזיני, רשומות, כרך ה', תלאביב תרפ"ז ; הנ"ל, ניסיון ליסד ישיבה בניו-יורק ע"ש הנציב לפני ארבעים שנה, שבילי החנוך ניו יורק, תש"ד, הנ"ל, ראש ישיבה אלמוני בוולוזין, ספר טורוב, בוסטון תרצ"ח.
7. ש. ל. ציטרון, מלחמת הדינסטיות בישיבת וולוזין, רשומות, כרך א', אודיסה תרע"ח, עמ' 135-123.
8. ש. י. טשארנא, ר' חיים מולוז'ין בתור פדגוג, שבילי החנוך, שנה ד, חוב' ו, ניו-יורק תרפ"ט. -

ד. כתבי זכרונות:
1. ר' ברוך הלוי עפשטיין, מקור ברוך, ווילנא תרפ"ח.
2. הרב מאיר ברלין, פון וואלאזין ביז ירושלים ב"ח, ניו יורק, תרצ"ג (תורגם לעברית בהוצאה שניה).
3. כתבי פנחס טורברג, ניו-יורק תשי"ג.
4. מ. זלאטקין, ישיבת וולוזין בתקופת ביאליק, שביבים א, פריז, תשט"ו.
5. ד"ר ישראל קלויזנר, תולדות נס ציונה בוולוזין, ירושלים תשי"ד.

חזרה לתחילת המאמר