מי שמבקש יותר מצורכו - טורד נפשו מתועלתו.
מלך אחד אמר לחכם: אילו היית שואל ממני הייתי מספיק לך כל ימי חייך. אמר לו: ולמה אשאל ממך ואני עשיר ממך? אמר לו המלך: ואתה היאך עשיר ממני? אמר לו: מפני שאני מסתפק במעט אשר לי, יותר ממה שאתה מסתפק ברב אשר לך. מי שרצה מן העולם כדי ספקו - יהיה המעט מספיק לו, ומי שירצה במעט מן הטרף - יקבל ממנו הבורא המעט ממעשיו. העושר הגדול - עזיבת החמדה. עושר הנפש - טוב מעושר הממון. ראש ההסתפקות והזריזות - שלא יגדל בעיניך הרב של זולתך, ולא ימעט בעיניך המעט שלך, ואל תשקול מי שלמעלה ממך - בך. פרי ההסתפקות - המנוחה, פרי השפלות - האהבה. הנהיג הנפש כדי סיפוקה, ואם לא - היא תבקש ממך יותר מסיפוקה. שניים לא יתחברו לעולם: ההסתפקות והחמדה. |