פרק א

א) העתקת דברי יהודה אשר דבר אל בניו לפני מותו.
ב) ויהי כאשר נאספו ויבואו אליו, ויאמר אליהם שמעו בני אל יהודה אביכם.
ג) אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי, ולאה אמי קראה שמי יהודה, כי אמרה אודה את ה' כי נתן לי גם בן רביעי.
ד) ואנכי חרוץ הייתי בנעורי, ואשמע בקול אבי לכל דבר.
ה) ואכבד את אמי ואת אחות אמי.
ו) ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח.

פרק ב

א) וייתן ה' לי חן בכל מעשי בשדה ובבית.
ב) ידעתי כי דלקתי יחד עם האיילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל.
ג) ואת הצבי תפשתי במרוצתי, וכל אשר בשדות צדתי.
ד) ואך את הארי ואציל גדי מפיו, ואת הדוב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל הפחת וישבר.
ה) ואחרי חזיר היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו.
ו) ובחברון קפץ נמר על הכלב, ואוחז בזנבו ואשליכהו אל הסלע וישבר לשנים.
ז) ואת שור הבר מצאתי והוא בער בשדות, ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהום אותו ואשליכהו ואהרגהו.

פרק ג

א) ויהי כאשר באו שני מלכי כנען, והמה משוריינים, על מקננו ועם רב אתם, וארוץ אנכי לבדי אל מלך חצור ואכהו על שריוני רגליו, ואורידהו ארצה, וככה הרגתיו.
ב) ואת המלך השני מלך תפוח אשר ישב על סוסו הרגתי, ובכן פזרתי את כל עמו.
ג) ואת מלך אחר איש ענק ראיתי, והוא יושב על סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו, ואקח אבן ששים ליטרא משקלה, ואור בסוס ואהרגהו.
ד) ואלחם באחר שתי שעות, ואשבור את מגינו לשנים, וארוצץ את רגליו ואהרגהו.
ה) ויהי כאשר פשטתי את שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי.
ו) ואקח את בגדי על זרועי ואקלע בהם אבנים, ואהרוג ארבעה מהם ויתרם נסו.
ז) ויעקב אבי הרג את בעל שילה מלך כל המלכים, איש ענק ארכו שתים עשרה אמה.
ח) ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו.
ט) ועל כן היה אבי בלי פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנוכי עם אחי.
י) כי ראה בחלומו על אודותיי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותיי למען לא אכשל.

פרק ד

א) ואחרי כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם, ואערוך מלחמה יחד אני ואחי, וארדוף אלף איש ואהרוג מאתים מהם וארבעה מלכים.
ב) ואדלג על החומה ואהרוג עוד ארבעה מלכים.
ג) וככה לכדנו את חצור וניקח את כל שללם.

פרק ה

א) ממחרת באנו אל סרטן, עיר חזקה ובצורה, אשר יושביה אמרו להרגנו.
ב) ואני וגד קרבנו אליה מן המזרח, וראובן ולוי מן המערב.
ג) וכאשר חשבו האנשים אשר על החומה כי לבדנו אנחנו, ויערכו לנגדנו.
ד) ואחַי עלו מכל עבר חרש ביתדות על החומה, ויבואו העירה והמה לא ידעו.
ה) ונכה אותם לפי חרב, ואשר על החומה נסו, ויבואו אל המגדלים. ונצית את המגדלים ונלכדם אתם.
ו) ויהי כאשר הלכנו משם, ויתנפלו אנשי תפוח על שללנו, ונתנהו ביד בנינו, ונלחם אתם עד תפוח.
ז) ונהרוג אותם ונשרוף את העיר, וכל אשר בתוכה בזונו.

פרק ו

א) ויהי כאשר היינו על מימי כוזבא ויבואו עלינו אנשי ארבל למלחמה.
ב) ונלחם אתם ונרדפם, ואת אנשי שילוח מרעיהם הרגנו, ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו.
ג) וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלול שלל, ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה, ונהרגם טרם יעברו במעברה.
ד) וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו הייתה העיר.
ה) ונחָבא אני ושמעון אחרי העיר, ונלכוד את מעלות ההר, ונהרוס גם את העיר הזאת.

פרק ז

א) ויוגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב.
ב) ואני ודן התחפשנו לאמורים, ונבוא אל תוך עירם כבעלי ברית.
ג) וברדת הלילה ויבואו אחינו, ונפתח להם את השערים, ונשמיד אותם ואת כל אשר להם, ונבוז את כל רכושם, ונהרוס את שלוש חומותיהם.
ד) ונקרב אל תמנה, מקום שם אצור כל רכוש המלכים אויבינו.
ה) ויהי כאשר גידפוני, ואקצוף וארוץ אליהם אל ראש ההר, והמה ירו בי אבנים וחצים.
ו) ולולא דן אחי היה בעזרי, כי עתה יכלו להורגני.
ז) ונתנפל עליהם בקצף, וינוסו כולם, ויבואו בדרך אחרת אל אבי, ויתחננו לפניו, ונכרות אתם ברית שלום.
ח) ולא עשינו להם רעה, ויהיו לנו למס, ונשב להם את כל שללם.
ט) ואבנה את תמנה, ואבי בנה את ארבל.
י) ואנכי בן עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת.
יא) ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאוד.

פרק ח

א) ומקנה רב היה לי, וראש הרועים אשר לי חירם העדולמי.
ב) ויהי כאשר הלכתי אליו, ואראה את בן שוע מלך עדולם, וידבר עמנו ויעש לנו משתה. ובחומי ויתן לי את בת שוע בתו לאישה.
ג) ותלד לי את ער ואת אונן ואת שלה.
ד) וימת ה' שניים, ושלה חי ואַתֶם בניו.

פרק ט

א) ושמונה עשרה שנה הייתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו, ובין בניו ובינינו, אחרי אשר באנו מארם נהרים מעם לבן.
ב) וכמלאת שמונה עשרה שנה, בשנת הארבעים לחיי, ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק.
ג) ויך יעקב בקשתו את עשו, והוא נחלה בהר שעיר.
ד) ונרדף את בני עשו, ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחושת, ולא יכולנו לבוא בתוכה, ונשים עליה מסביב ונצור עליה.
ה) ויהי מקץ עשרים יום, והמה לא פתחו, והנה אנכי מביא לעיניהם סולם, ובנושאי את מגיני ממעל לראשי, עליתי ואני תופש את האבנים, ואהרוג מהם ארבעה אלופים.
ו) וראובן וגד הרגו שישה אחרים.
ז) ויתחננו אלינו בדברי שלום, ונועץ עם אבינו, ונשם אותם למס.
ח) ויהיו נותנים לנו חיטה חמש מאות כור, ושמן חמש מאות איפה, ויין חמש מאות מידה, עד הרעב, עד אשר ירדנו מצרימה.

פרק י

א) אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את תמר מארם נהריים בת ארם לו לאישה.
ב) ויהי ער רע, ויצק לתמר, כי לא הייתה מארץ כנען, וימיתהו מלאך ה' בלילה השלישי.
ג) והוא לא ידָעָה במזימת אמו, כי לא חפץ להוליד ממנה בנים.
ד) ובימי המשתה, ואתננה לאונן לאישה.
ה) וגם הוא ברעתו לא ידעה, ויעש אִתָה שָנָה.
ו) ויהי כאשר יראתי אותו, ויבוא אליה, ושיחת זרעו ארצה במצוות אמו, וימת גם הוא ברעתו.
ז) ואבקש לתיִִתה גם לשלה, ולא נתנתני אמו, כי כעסה על תמר אשר לא הייתה מבנות כנען כמוה.

פרק יא

א) וגם אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים, ועצת נעורים נמהרה עיוורה את תבונתי.
ב) ובראותי אותה, והיא השקתני יין, ואפת ואקחה בלא עצת אבי.
ג) והיא כאשר הלכתי, ותלך ותיקח אשה לשלה מבנות כנען.
ד) וכאשר נודע לי אשר עשתה, ואקללה במר נפשי.
ה) ותמת גם היא ברעתה יחד את בניה.

פרק יב

א) ויהי אחר הדברים האלה, ותמר באלמנותה, ובשומעה מקץ שנתיים כי הולך אנכי לגזוז את צאני, ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עיניים לפני השער.
ב) כי כן חוק לאמורים, אשר יושיבו את המאורסה שבעה ימים לפני השער להזנותה.
ג) ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה, ויפתני יופיה ומראה יפי עדיה.
ד) ואט אליה ואומר, אבוא נא אליך. ותאמר מה תיתן לי. ואתן לה את מטי ואת פתילי ואת נזר מלכותי לעירבון, וכאשר באתי אליה ותהר.
ה) ובהוודעי את אשר עשיתי, ואבקש להורגה. והיא שלחה אלי חרש את הערבונות ותכלימני.
ו) ובקוראי לה ואשמע גם את דברי הסוד אשר דברתי בשוכבי עמה בשיכרוני.
ז) ולא יכלתי להמיתה, כי מאת ה' הייתה זאת.
ח) ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה, בקחתה את העירבון מאישה אחרת.
ט) ואנכי לא קרבתי אליה כל ימי חיי, כי עשיתי את התועבה הזאת בישראל.
י) וגם אנשי העיר אמרו לא הייתה בשער קדשה, כי מארץ אחרת בא,ה ותשב בשער לזמן מצער.
יא) ואחשוב כי לא ידע איש כי באתי אליה.
יב) ואחרי כן באנו מצרימה אל יוסף מפני הרעב.
יג) ואנכי אז בן שש וארבעים שנה. ושלוש ושבעים שנה גרתי במצרים.

פרק יג

א) ועתה בני, הנני מצווה אתכם: שמעו אל יהודה אביכם, ושמרו את דברי לעשות ככל חוקות ה' ולשמע אל מצות אלוהים.
ב) ולא תלכו אחרי תאוותיכם בשרירות לב, ואל תתגאו במעשיכם ובכוח נעוריכם, כי כל אלה רע בעיני ה'.
ג) כי גם אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פיתני מראה אישה יפת תואר, ואחרף את ראובן אחי על דבר בלהה אשת אבי, ורוח הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה, עד אשר שכבתי עם בת שוע הכנענית ועם תמר כלתי.
ד) כי אמרתי אל חותני איוועץ באבי, וכן אקח את בתך לאישה, והוא לא חפץ. ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי חוק, כי מלך היה.
ה) ויפאר אותה בזהב ובפנינים, ויצווה להשקותני יין בחדר הנשים, והיא יפה מאוד.
ו) והיין הטה את עיני, והחשק החשיך את נפשי.
ז) ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה, ואעבור מצות ה' ומצות אבי ואקחה לאישה.
ח) וה' שילם לי בעצת נפשי הרעה, כי לא נחת היה לי בבניה.

פרק יד

א) ועתה בני, אל תשתו יין לשכרה, כי הוא יסיר את הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאווה, ויטה את העיניים למעשי תעתועים.
ב) כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאוות נפש, כי גם שניהם יעקשו את תבונת האדם.
ג) כי אם תשתה יין לשכרה, הוא ירגיז את רוחך במחשבות נתעבות, אשר תתעינה לזנות, ויחמם את גווך לתאווה, ואתה תעשה את מעשה החטא ולא תבוש.
ד) כן דרך השיכור בני, כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש.
ה) והנה גם אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר, כי לעיני כל נטיתי אל תמר ואחטא חטא גדול, ואגל את מכסה ערות בני.
ו) וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את מצות אלוהים, ואקח אישה כנענית.
ז) ועל כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין, וזה יהיה שֶכֶל שתיית היין אשר ישתה איש, כל עוד יבוש.
ח) והיה כי יעבור את הגבול הזה, ורוח תעתועים תתקוף את נפשו ותשים דברי נבלה בפיו, והוא יפשע ולא יבוש ויחשוב כי טוב הוא.

פרק טו

א) ונואף כי ייענש לא יחוש, וכי יהיה לבוז לא יכלם.
ב) כי אם יהיה איש מלך וינאף, תסור ממנו מלכותו. כי עבד לזנות יהיה, כאשר עניתי גם אני.
ג) כי נתתי את מטי הוא עוז שבטי, ואת אזורי הוא גבורתי, ואת נזרי אשר הוא תפארת מלכותי.
ד) ובהינחמי על אלה לא אכלתי בשר ויין עד עת זקנתי, וכל שמחה לא ראיתי.
ה) ומלאך אלוהים הראני, כי אם מלך ואם דל תמשולנה בו הנשים.
ו) והן תיקחנה מאת המלך את תפארתו, מאת הגיבור את גבורתו, ומאת הדל גם את משען דלותו האחרון.

פרק טז

א) ועל כן שמרו בני את גבול היין, כי ארבע רוחות רעות בו: רוח החמדה, רוח חשק בשרים, רוח הוללות ורוח הבצע.
ב) אם תשתו יין בשמחה היו ענווים ביראת ה', כי אם בשמחתכם תסור יראת ה', יישאר השיכרון ואתו תבוא פריצות.
ג) ואם תבקשו לחיות בענווה, אל תגעו כלל, ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות שווא, ולא תעברו מצות ה' ותמותו לא בעתכם.
ד) כי היין יגלה גם סודות אלוהים ואנשים, כאשר גליתי גם אנכי את מצות אלוהים וסודות יעקב אבי לכנענית, אשר אמר לי אלוהים לא תגלה.

פרק יז

א) ועתה אצווכם בני: אל תאהבו כסף ואל תביטו אל יפי הנשים, כי גם אנכי על ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת שוע הכנענית.
ב) כי ידעתי בעקב שני אלה ייפול זרעכם בזנות.
ג) כי גם אנשים נבונים מבני יעבירו על דעתם, וימעיטו את מלכות יהודה אשר נתן לי ה', עקב אשר שמעתי בקול אבי.
ד) כי אנכי לא העצבתי את אבי מימי, כי אם כל אשר אמר אלי עשיתי.
ה) ויברכני יצחק אבי אבי למלך על ישראל, וגם יעקב ברכני כן.
ו) וגם אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה.

פרק יח

א) ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים.
ב) ועל כן הישמרו בני מן הזנות ומאהבת כסף, ושמעו אל יהודה אביכם.
ג) כי אלה יסירו מאחרי תורת אלוהים, ויעוורו עצת הנפש, וילמדו גאווה, ולא יתנו לאיש לרחם על קרובו.
ד) והם מנפשו כל חנינה יגזלו, ויציקו להם בעני ועמל, וינידו ממנו שנה ויאכלו את בשרו.
ה) והוא את קורבנות אלוהים יפר, וברכת אלוהים לא יזכור, נביא כי ידבר אליו לא ישמע, ודברי תמימים יתעב.
ו) כי הוא לשני יצרים יעבוד, ולא יוכל לשמוע בקול אלוהים, כי החשיכו את נפשו, וביום כבלילה יהלך.

פרק יט

א) בני, אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים, כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים, והוא יפעל אשר מי שיש לו כסף בשיגעון ינהג.
ב) בעקב הכסף מתו לי בני, ולולא שבתי נכנעתי, ולולא תפילות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות.
ג) ואלוהי אבותיי חמל עלי, כי עשיתי את אלה ולא ידעתי.
ד) כי שר החטא עיוורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת.
ה) ואנכי הכרתי את רפיוני בחושבי כי לא ינצחני איש.

פרק כ

א) ואתם דעו לכם בני, כי שתי רוחות תשמורנה על האדם, רוח האמת ורוח הכזב.
ב) והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל, אשר תט לכל אשר תחפוץ.
ג) ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם, וה' יודע כל אחד מהם.
ד) ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני איש, כי בלבו חקוקים הם לפני ה'.
ה) ורוח האמת תעיד בכל, ותאשים את כל, והייתה כאש עצורה בלב החוטא, ולא יוכל לשאת פניו אל שופטו.

פרק כא

א) ועתה בני, הנני מצווה אתכם, אהבו את לוי למען תישארו, ואל תתנשאו עליו למען אשר לא תושמדו.
ב) כי לי נתן אלוהים את המלוכה, ולו את הכהונה, וישם את המלוכה תחת הכהונה.
ג) לי נתן את אשר על הארץ, ולו את אשר בשמים.
ד) כי כאשר גבהו השמים מעל הארץ, כן גבהה כהונת אלוהים ממלכות הארץ אם לא תסור בחטאה, מאחרי ה' ומלכות הארץ תמשול בה.
ה) כי מלאך ה' אמר אלי בו בחר ה' על פניך לקרבו אליו, ולאכול משולחנו, ולהקריב לפניו ביכורים ממטעמי בני ישראל, ואתה תהיה מלך בישראל.
ו) ותהיה ביניהם כים, כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע, אלה אסירים ואלה עשירים, ככה יהיה גם בך כל מין האדם, אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו, ואלה עשירים חומסי הון זרים.
ז) כי המלכים כתנינים יהיו, ויבלעו בני איש כדגים, ובנים ובנות ייקחו לעבדים, ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו.
ח) ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים, והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאוות בצע.
ט) ונביאי השקר כסופות יהיו, וירדפו כל אנשי צדק.

פרק כב

א) וה' יביא עליהם ריבות איש באחיו, ומלחמות תמיד תהיינה בישראל.
ב) ובזרים יבוא הקץ למלכותי עד אשר תבוא תשועת ישראל, עד יופיע אלוהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל הגויים, והוא ישמור כוח מלכותי עד עולם.
ג) כי שבועה נשבע ה' לבלתי השמיד את המלוכה מזרעי עד עולם.

פרק כג

א) ועתה בניי, נעצבתי מאוד על הפשעים ועל הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה, כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התוהו.
ב) את בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות, ותתערבו בכל תועבות הגויים.
ג) ועל הדברים האלה יביא ה' עליכם רעב ודבר, מות וחרב רודפת מצור אויבים וחרפת אוהבים, עולליכם ימותו, את נשיכם יגזלו, את רכושכם יבוזו, מקדש ה' יהיה לשרפת אש, ארצכם שממה, ואתם תהיו בשבי בין הגויים.
ד) ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם.
ה) עד אשר תשובו אל ה' בלבב שלם, ותשובו ותלכו בכל מצוותיו, וה' ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגויים.

פרק כד

א) ואחרי כל אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום, וקם איש מזרעו כשמש צדקה, ויתהלך עם בני אדם בתום ובצדק, וכל עוולה לא תמצא בו.
ב) והשמים יפתחו לו לשפוך עליו רוח ברכה, והוא ישפוך רוח חן עליכם.
ג) ואתם תהיו לו בנים באמת, ותלכו בחוקותיו.
ד) ואז יזהיר שבט מלכותי, ומגזעכם יצא חוטר.
ה) וממנו יצמח שבט מישור לגויים, לשפוט ולהושיע את כל אשר יקרא אל אלוהים.

פרק כה

א) ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים, ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה, הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון השישי יששכר, וככה כולם על סדרם.
ב) ויברך ה' את לויו ומלאך הפנים ברך אותי כוחות הכבוד את שמעון, השמים את ראובן, הארץ את יששכר, הים את זבולון, ההרים את יוסף, האוהל את בנימין, המאורות את דן, עדן את נפתלי, השמש את גד והירח את אשר.
ג) ואתם תהיו עם לה' ושפה אחת, ולא יהיה שם רוח תעתועים מבלייעל, כי הוא לאש יוטל עד עולם.
ד) וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו.
ה) והמתים למען ה' לחיים יקיצו.
ו) וצבאי יעקב בשמחה ירוצו, ונשרי ישראל יעופו בגילה, וכל העמים יכבדו את ה' לעולמים.

פרק כו

א) ועל כן בני, שימרו כל תורת ה' כי היא תקווה לכל אשר יחזיקו בדרכיו.
ב) ויאמר אליהם יהודה, הנה אנכי מת היום בן מאה ועשר ושמונה שנים.
ג) ואל תקברוני בבגדי יקר, ואל תקרעו את בטני, כי כן יעשו המלכים. והעלוני חברונה אתכם.
ד) וישכב יהודה עם אבותיו אחרי דברו את הדברים האלה, ויעשו בניו ככל אשר ציווה אותם, ויקברו אותו עם אבותיו בחברון.