פרק א

א) העתקת דברי יששכר.
ויקרא אל בניו ויאמר אליהם: שמעו בני אל יששכר אביכם, והאזינו לדברי אהוב ה'.
ב) אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים.
ג) כי ראובן אחי הביא דודאים מן השדה, ותפגשהו רחל ותיקחם.
ד) ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו.
ה) ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק, הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם.
ו) ותאמר רחל לא אתן לך את אלה, והיו לי תחת בנים, כי שנאני ה' ולא ילדתי בנים ליעקב.
ז) ושנים היו התפוחים. ותאמר לאה אל רחל, יהי לך אשר לקחת את בעלי, ולקחת גם את אלה ממני.
ח) ותאמר לה רחל, יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך.
ט) ותאמר לה לאה: לי הוא יעקב, כי אנכי אשת נעוריו.
י) ותאמר רחל, אל תתגאי ואל תתפארי, כי אותי ארש לו בראשונה, ולמעני עבד את אבינו ארבע עשרה שנה.
יא) ואנכי מה אעשה לך, כי רבה הערמה ומזימת בני איש, ועורמה תהלך עלי אדמות, כי לולא זאת לא ראית את פני יעקב.
יב) כי לא אשתו את, ובערמה הבאת לו.
יג) ואותי רימה אבי, ויגרשני בלילה ההוא, ולא נתן את יעקב לראותני, כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת.
יד) ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את יעקב.
טו) וידע יעקב את לאה, ותהר ותלד אותי, ועל השכר הזה נקרא שמי יששכר.

פרק ב

א) וירא אז מלאך ה' אל יעקב ויאמר: שני בנים תלד רחל, כי בחלה במשכב בעלה, ותבחר הנזר.
ב) ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את שני התפוחים, כי עתה שמונה ילדה. ועל כן ילדה היא ששה, ורחל ילדה את השנים, כי למען הדודאים השקיף עליה ה'.
ג) כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם יעקב, ולא למען מלא תאוותה.
ד) וממחרת היום נתנה שנית את יעקב.
ה) ובגלל הדודאים ההם שמע ה' את רחל.
ו) כי גם כאשר קבלתם לא אכלה אותם, ותקרב אותם בבית ה', ותביאם אל הכוהן אשר היה בימים ההם.

פרק ג

א) ויהי כאשר הייתי לאיש, ואתהלך ביושר לבבי, ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי, ואאסוף את תבואות אדמתם בעתן.
ב) ויברכני אבי כראותו, כי בתום לבבי אתהלך לפניו.
ג) ואנכי לא הייתי נמהר במעשי, ולא קנאתי, ולא רעה עיני בקרובי.
ד) לא הלכתי רכיל באיש, ולא הרשעתי חיי אדם, כי בתומת עיני הלכתי.
ה) בן שלושים וחמש הייתי כאשר לקחתי אישה, כי עמלי אכל את כוחי, ולא חשבתי על חשק נשים, כי עייף ויגע הייתי, ותיפול עלי תרדמה.
ו) וישמח אבי תמיד על תום לבבי, כי כל בכור הקרבתי ביד הכוהן לה', וכן גם לאבי.
ז) ויירב ה' את טובו בידי עשרת אלפי מונים, וידע גם יעקב אבי כי ה' עזרני בתומי.
ח) כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתום לבבי.

פרק ד

א) ועתה בני, שמעו אלי והתהלכו בתום לבבכם כי בו ראיתי את כל רצון ה'.
ב) איש תם לא ישאף הון, מאכלי תאווה שונים לא יחמוד, בגד מחלצות לא ירצה.
ג) ימים רבים לא יקווה לחיות, והוא רק לרצון ה' יחכה.
ד) ועל כן כל רוחות תעתועים לא ימשלו בו, כי לא יואיל הבט אל יפי הנשים, למען אשר לא יחלל נפשו בתהפוכות רע.
ה) אין קנאה בעצותיו, והכעס לא יעציב את נפשו, ולא יענה את רוחו בתאווה נכזבה.
ו) והוא בתומת נפשו יתהלך, וכל דבר ביושר לבבו יראה, ויעצום עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל יראה בהפר איש את מצות ה'.

פרק ה

א) ועל כן שמרו בנים את תורת אלוהים וקנו תום, וביושר תתהלכו, ואל תהיו קלי דעת במצוות ה' ובמעשי קרוביכם.
ב) ואהבו את ה' ואיש את קרובו, ועל דל ועל חולה תחמלו.
ג) שימו מעיניכם לעבוד את האדמה, ועמלו במפעליכם בכל עבודת השדה, והביאו מנחה בתודה לה'.
ד) כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם ה', כאשר ברך את כל הקדושים למן הבל ועד עתה.
ה) כי לא יינתן לכם חלק אחר, מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו.
ו) כי גם יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה.
ז) ויכבד ה' את לוי ואת יהודה גם בתוך בני יעקב.
ח) וייתן ה' להם מורשת נחלה, וייתן ללוי את הכהונה, וליהודה את המלוכה.
ט) ועל כן שמעו אליהם והתהלכו בתומת אביכם.

פרק ו

א) ודעו לכם בני, כי באחרית הימים יעזבו בניכם את תומתם, וידבקו באהבת בצע לא תדע שבעה, ויעזבו צדק ויקרבו למזימה, ויזניחו את מצות ה' וידבקו בבלייעל.
ב) והמה יעזבו את עבודת האדמה, ויתורו אחרי עצותיהם הרעות, ויפוצו בין הגויים והיו עבדים לאויביהם.
ג) ואתם הגידו כזאת לבניכם, למען אשר אם יחטאו ישובו מהרה אל ה'.
ד) כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל אדמתם.

פרק ז

א) בן שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום, ולא ידעתי בי כל חטא.
ב) ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת, ולא זניתי בנשאי את עיני.
ג) יין לא שתיתי ואתע, וכל חמד אשר לרעי לא חמדתי.
ד) עורמה לא שכנה בלבבי, וכזב לא עבר על דל שפתי.
ה) איש כי היה בצרה ואאנח אתו, ולדל פרסתי מלחמי, חסד עשיתי כל ימי, אמת שמרתי.
ו) את ה' אהבתי בכל כוחי, וכן אהבתי כל איש יותר מבני.
ז) וככה עשו גם אתם בני, וכל רוח בלייעל ינוס מכם, וכל מעשה אנשים רעים לא ימשול בכם, ותרדו בכל חית השדה, כי אתכם יהי אלוהי השמים והארץ, כי תתהלכו עם בני איש בתום לבב.
ח) ויצוו את בניו אחרי אשר דבר להם, העלוני חברונה, ושמה תקברוני במערה עם אבותיי.
ט) ויפשוט את רגליו וימות בשיבה טובה בריא בכל אבריו, ולא נס כוחו ויישן שנת עולמים.