פרק א

א) העתקת דברי דן אשר דבר אל בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.
ב) ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר: שמעו בני דן את דברי, והקשיבו לאמרי אביכם.
ג) אני נוכחתי בלבי בכל חיי כי האמת והצדק טובים הם, וימצאו חן בעיני אלוהים, ורעים השקר והכעס, כי הם ילמדו כל רע לבני האדם.
ד) הגדתי לכם היום בני, כי בלבבי חרצתי להמית את יוסף איש הטוב והאמת.
ה) ואנכי שמחתי על מכירתו כי אבינו אהב אותו מכולנו.
ו) כי רוח הקנאה והגאווה דברה אלי לאמור, גם אתה בנו כמוהו.
ז) ויעירני אחד מרוחות בלייעל לאמור, קח את החרב והרוג בה את יוסף, ויאהבך אביך במותו.
ח) והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרוף את יוסף כאשר יטרוף הנמר את הגדי.
ט) ואלוהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו, ולא נתנני לעשות את מעשה הפשע הזה, למען לא יכחדו שני שבטים מישראל.

פרק ב

א) ועתה בני, הנה אנכי מת, ואגיד לכם באמת אם לא תישמרו מרוח הכזב והכעס, ולא תאהבו אמת וארך רוח, אבד תאבדון.
ב) כי עיוורון עיניים בקנאה, אשר לא ייתן את איש לראות פניו באמת.
ג) כי אם אב יהי, או אם יתהלך אתם כאויב, או אח יהי ולא ידעהו, או נביא ה' ולא ישמע אליו, או צדיק ולא יראהו, או רע ויתנכר אליו.
ד) כי רוח הכעס יאחזהו ברשת תעתועים, ויעוור את עיניו ובכזב יחשיך תבונתו, ויראהו כל על פי דרכו הוא.
ה) ואל מי יפנה את עיניו, הלא אל אחיו בשנאת לבב למען קנא בו.

פרק ג

א) כי הכעס עניין רע בני, והוא את הנשמה ירגיז.
ב) ואת הגוף יכניע, ובנפש ישלוט, וייתן תעצומות לגוו, למען יעשה כל רע.
ג) ואם הבשר יעשה כל אלה, תזכה גם הנפש את הנעשה כי לא תראה נכוחה.
ד) ועל כן איש כי יכעס ועז לוו והיה לו כוח פי שלושה בכעסו, הכוח הראשון הוא חיל עוזריו, הכוח השני עושרו כי בו יפתה וברשע ינצחו וכי יש לו הכוח השלישי הוא כוח הטבע של הבשר, בו יעשה רעה.
ה) ואם גם יחלה הכועס, והיה לו כוח פי שנים בכעסו, כי הכעס יעזור תמיד בעשות רשע.
ו) והרוח הזה יהלך עם רוח השקר לימין השטן, למען יעשו מעשיהם בכזב ובכוח אכזר.

פרק ד

א) ועל כן הכירו בני את כוח הכעס, כי הבל הוא.
ב) כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את אשר יכעסו ובנזקים קשים יסעיר את דעתו עד אשר יעיר בכעס גדול את נפשו.
ג) ואם ידבר איש קשות אליכם, אל תתעוררו לכעוס, ואם יהללכם איש כי קדושים אתם, אל תתגאו ואל תשתנו, לא לשמוח ולא למאוס.
ד) כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את דעתו לקבל עצת מזימות, והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו.
ה) וכי יאונה לכם נזק, או כי תאבד לכם אבדהו אל תעצבו בניו כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאווה אל הדבר האבוד, למען תפלו בכעס על ידי העצב.
ו) וכי יאונה לכם נזקו לרצונכם או לא לרצונכם אל תדאגו, כי הדאגה תוליד כעס וכזב.
ז) כי רע הכעס עם השקר, ושני פנים לו, ושניהם יתחברו למען הרגיז לב.
ח) וכי תסער הנפש תמיד, וסר מעליה ה', בלייעל ימשול בם.

פרק ה

א) ועל כן בני, שמרו את מצות ה' ואת תורתו נצרו, וסורו מן הכעס ושנאו כזב, למען ישכון בקרבכם ה' ובלייעל ינוס מכם.
ב) ודברו אמת איש את רעהו, ולא תפלו בכעס וברוגז, ושלום יהיה לכם, ואלוהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה.
ג) אהבו את ה' כל ימי חייכם, ואיש את רעהו בלבב שלם.
ד) כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי ה' ותכעיסו את לוי, ותערכו מלחמה על יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך ה' יוליך את שניהם כי בהם יקום ישראל.
ה) וכי תסורו מאחרי ה' ותלכו בכל רע, ותעשו את תועבות הגויים, ותזנו אחרי נשי פושעים, כל רוחות הרשע יפעלו בכם בכל רע.
ו) כי הכרתי בספר חנוך הצדיק, כי השטן נשיאכם, וכל רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי, ויפעלו למען החטיאם לפני אלוהיהם.
ז) ובני יקרבו אל בני לוי ויחטאו אתם בכל, ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים.
ח) ועל כן אתם יחד בשבי תובלו, ושם תעונו במכות מצרים ובכול רשעת הגויים.
ט) ואחרי כן תשובו אל ה', וייתן לכם רחמים, והשיבכם אל מקדשו וייתן לכם שלום.
י) ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת ה', כי הוא לבדו יעשה מלחמה את בלייעל, וייתן נקמת נצח באויביכם.
יא) ואז יוציא את נפשות הצדיקים משבי בלייעל, וכל הלבבות אשר לא אבו שמוע ישיב אל ה', וייתן שלום נצח לכול אשר יקראהו.
יב) וכל הקדושים ינוחו בעדן, וצדיקים בירושלם החדשה יגילו, אשר היא תפארת אלוהים לעולם.
יג) ולא עוד תישאר ירושלם שממה, ולא עוד ישראל בשבי ילך, כי ה' יהיה בתוכה, וקדוש ישראל ימשול בה.

פרק ו

א) ועתה בני, יראו את ה', והישמרו מפני השטן וכל רוחותיו.
ב) קרבו אל אלוהים ואל המלאך המתפלל בעדכם, כי הוא העומד בין אלוהים ובין בני האדם, ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד.
ג) על כן יתאמץ האויב להשחית את כל אשר בשם ה' יקרא.
ד) כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב.
ה) כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא ייפול בקץ הרעות.
ו) ועל כן הישמרו בני מכול מעשה רע, והסירו מאתכם כל כעס וכל כזב, ואמת וארך רוח אהבו.
ז) ואת אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם.
ח) ועל כן סורו מכל רשע ודבקו בצדקת אלוהים, והיה שבטכם לתשועה עד עולם.
ט) וקברוני אצל אבותיי.

פרק ז

א) וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה.
ב) ויקברהו בניו, ואחרי כן העלו את עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב.
ג) לבד אשר ניבא להם דן אשר ישכחו את אלוהים ויינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם.