חבלה במתקני הרכבת ליד בתיר

בעיתון "הארץ" מיום 10.9.46 מופיעה הידיעה הבאה:



עוצר הוטל על תל-אביב
אחרי שהופצצה הבולשת הצבאית
התפוצצות גדולה אחת נשמעה אמש בתל-אביב בשעה 8.10 וכמה התפוצצויות נוספות ארעו ליד פסי הרכבת. נתברר כי ההתקפה היתה מכוונת נגד משרד הבולשת הצבאית שברחוב יפו-תל-אביב, ליד בניין שבו נמצאים משרדי לשכת המודיעין, הצנזורה הצבאית והמפקח על המזונות [...]


התפוצצויות חבלה במסילות הברזל
אור ליום שני, 9.9.46, נערכו התקפות נוספות על קווי מסילות הברזל בארץ-ישראל. אות האזעקה ניתן בירושלים בשעה 12:27 אחר חצות, לאחר התקפה על רכבת משא שנסעה בקו ירושלים לבתיר. הנהג עצר את הרכבת לאחר שהתפוצצה פצצה כ-200 מטר לפני הקטר. קבוצה של כ-20 איש פתחה באש. אנשי המשמר של הרכבת השיבו באש. פצצה שלא התפוצצה נמצאה אחרי-כן על פסי הרכבת. לא היו אבידות בין אנשי הרכבת או המשמר וכן לא נגרם נזק לקרונות ולקטרים. מחמת ההתפוצצות נפסק הקו, אבל הוא יתוקן עד השעה 10.
משמר שנשלח לחקור באינצידנט זה, הותקף באש יריות על-ידי קבוצה קטנה של אנשים ברחוב עזה בירושלים, סמוך למנזר המצלבה. המשמר השיב אש, אבל לא ידוע אם היו אבידות מבין אנשי הקבוצה. לא היו אבידות בין הבריטים.

כמפקד הפעולה התמנה אליהו לוי ("אביאל") והשתתפו בה, בין היתר, יוסף אבני-דנוך ("אבני"), יוסף לוי ("כושי"), מרדכי ארציאלי, עובדיה צבי (נהרג מאוחר יותר בפעולת ה"שובך" - ראה להלן). החבורה נסעה עד למיס קרי במספר מוניות, שהוחרמו באותו יום. משם הם צעדו והגיעו לתחנת הרכבת בבתיר סמוך לשעה 10 בלילה. שם התפזרו בשטח בהתאם לתוכנית והניחו מטענים ליד מסילת הברזל ומתחת למספר גשרונים.
לאחר סיום המלאכה, פתחה הקבוצה בצעדה לכיוון ירושלים. בהגיעם, בסביבת חצות לילה, לעמק המצלבה, נתקלו בסיור משוריין של המשטרה. התפתחו חילופי יריות ואל הסיור הושלכו מספר רימוני יד. לאחר שהמשוריין הסתלק מן המקום, פקד "אביאל" על האנשים להתפזר ולהסתנן העירה ביחידוּת. כעבור זמן קצר נשמעה צפירת האזעקה ועוצר הוטל על ירושלים. אבני התקדם לעבר שכונת נווה-שאנן ואת שארית הלילה בילה בשדה. רק למחרת בבוקר הצליח להגיע לביתו.
לאחר שהמשוריין הסתלק, הלך כושי עם בן זוגו בשדה. לפתע החבר מעד ונקע את רגלו. כושי נשא את הפצוע על גבו וצעד לעבר שכונת קריית שמואל. בהגיעם לבית הקיצוני של השכונה, נקש כושי על הדלת.
"מי שם", שאל קול גבר.
"פתח בבקשה את הדלת, כי יש אתי פצוע", ענה כושי.

בעל הדירה פתח את הדלת והכניס את השניים פנימה לביתו. בינתיים התעוררה גם האישה, אשר הכינה להם שתייה חמה וטיפלה בפצוע. בבוקר יצא המארח החוצה, אולם חזר מיד וסיפר כי עוצר הוטל על האזור וכי חיילים מסתובבים בשטח. הוא הציע לכושי ולחברו להישאר בביתו עד למחרת היום, בהנחה שעד אז יבוטל העוצר והם יוכלו ללכת לדרכם. תוך כדי שיחה סיפר כושי כי הם חברי אצ"ל וחזרו מפעולה שביצעו בלילה. תגובת המארח היתה: "אמנם אני איש ההגנה, אולם אגיש עזרה לכל יהודי שלוחם בבריטים". 3