התקפות הערבים ותגובת היישוב

למחרת ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות נפלו הקרבנות היהודיים הראשונים. שבעה יהודים נהרגו ב-30 בנובמבר, ארבעה מהם באוטובוס שהותקף על-ידי ערבים בדרכו לירושלים.
בעוד נמשכת הצהלה ברחוב היהודי, הכריז הוועד הערבי העליון על שביתה כללית לשלושה ימים. מניסיון העבר, היה ברור כי שביתה כזו מלווה בדרך-כלל בהפגנות המוניות, אשר במהלכן נערכות התקפות על היהודים.
ב-2 בדצמבר 1947 יצאו בשעות הבוקר שתי תהלוכות של ערבים; האחת יצאה משער שכם והאחרת יצאה משער יפו. התהלוכות התאחדו ליד בניין בנק ברקליס ויחד הסתערו לעבר המרכז המסחרי. הפורעים שדדו ובזזו את חנויות היהודים ואחר העלו אותן באש.
המהומות התפשטו גם אל חלקים אחרים של העיר ואף אל הדרך מתל-אביב לירושלים הגיעו. בשכונת בַּקעה נרגמו מכוניות של יהודים שהיו בדרכן לתלפיות, ורכב יהודי הותקף בדרכו אל העיר העתיקה. מכוניות שהיו בדרכן מתל-אביב נרגמו ברמלה והתחבורה לירושלים הופסקה לפי בקשת המשטרה.
מפקדת ההגנה בירושלים היתה ערה לעתיד להתרחש, אולם נערכה בכוחות קטנים מדי, ולא עלה בידה לעצור את המתפרעים הערבים. 3
האנשים שפעלו באזור המרכז המסחרי היו נבוכים, ללא פיקוד וללא הוראות ברורות. בסך הכול היו תגובותיה הראשונות של ההגנה מפוזרות, בלתי-יעילות ומהוססות. בהתייעצות בין מפקד המחוז לבין המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, סוכם שאין להסתבך עם הבריטים, ומפקד המחוז של ההגנה נאלץ להפעיל את כוחותיו במסגרת המגבילה והמשתקת הזו [...]
בדרג המדיני נקבע קו של התאפקות וריסון. ההנחה היתה כי המהומות ופעולות האיבה לא נועדו אלא להכשיל את ביצוע החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, וכי זוהי ללא ספק מטרתם המדינית של הערבים וקרוב לוודאי שהבריטים עומדים מאחוריהם. המסקנה היתה כי מטרתנו היא לאתר את המהומות ולהרגיע את הרוחות, כדי להוכיח כי ביצוע החלטות האו"ם הוא אפשרי וכי יש להסתפק בפעולות התגוננות יעילות, אך מאוּתרות.

אגב, מאיר פעיל מספר כי עמד באותה תקופה בראש "יחידה לתפקידים מיוחדים" בירושלים. היחידה התרכזה בפעילות נגד האצ"ל ולח"י, אולם פעלה גם בתחומים אחרים. כאשר נודע לפעיל על הנעשה במרכז המסחרי, גייס מספר אנשים מיחידתו, נתן בידיהם רימונים והורה להם לזרוק את הרימונים על ההמון הערבי המתפרע. ואמנם הבחורים ביצעו את המשימה שהוטלה עליהם וגרמו לנפגעים רבים בקרב הערבים. 4
פעולת התגמול היחידה באותו יום בוצעה על-ידי יחידה קטנה של האצ"ל. כאשר נודע למנשה סלומון על התפרעות הערבים במרכז המסחרי, ריכז יחידה קטנה מאנשיו ויצא לשטח. בדרכם למרכז המסחרי, העלו באש את בית-הקולנוע הערבי "רקס" וכן מוסך ערבי סמוך לקולנוע. אחר ירדו למרכז המסחרי והצטרפו לאלה שפינו את הרכוש היהודי שנותר לאחר ההתפרעות.
היתה זו פעולת התגמול הראשונה שבוצעה על-ידי מפקד כיתה מן האצ"ל. סלומון ביצע את הפעולה באופן ספונטני, ללא תכנון מוקדם, אולם לאחר-מכן קיבל את אישור מפקדיו בדיעבד.
עם התגברות מעשי האיבה הערביים, הוחלט במטה האצ"ל להגיב ולשבור בכך את מדיניות ההבלגה שננקטה על-ידי ההגנה.