|
|
בפרק זה אעמוד על:
ביקור קראוס בארץ ישראל על רקע החרפת המצב בהונגריה.
הקמת משרדים ארצישראלים במונקאץ' וקולז'וואר.
חידוש עלית הנוער והפסקתה תוך פרק זמן קצר.
רקע כללי
בעקבות הסכם מינכן הועבר להונגריה, אזור פלוידק, חלק מצ'כסלובקיה. ב- 15 במרס 1939 נמסרה להונגריה קרפטורוס. באוגוסט 1940 נמסרה לידיה טרנסילבניה הצפונית ובאפריל 1941 נמסר לידיה אזור דלוידק, אזור שנלקח מיוגוסלביה עם כיבושה וחלוקתה.
כתוצאה מסיפוחים אלה באו עוד כ- 300.000 יהודים תחת שלטונה של הונגריה.
העוצר ההונגרי הורטי וראש הממשלה טלקי, שידעו את גרמניה החזקה, האכזרית, נהגו באיזון בין שאיפת ארצם להחזיר לעצמם שטחים ובין שאיפתם לשמור על עצמאות מדינית. מצד אחד חוקקו חוקים גזעניים נגד יהודים ופרשו מחבר העמים, ואולם ב- 1939 לא הצטרפו למלחמה לצידה של גרמניה. בחודשים הראשונים נתנה הונגריה מיקלט ל- 100.000 פליטים פולנים, דבר שלא נשא חן בעיני היטלר. הונגריה חתמה בסוף 1940 על ברית צבאית ומדינית בין גרמניה ואיטליה. עם הפלישה לברית המועצות, הצטרפה הונגריה לגרמניה במלחמתה נגד הרוסים, מחשש שהממשלה הגרמנית לא תיראה בעין יפה את אי הצטרפותה לרומניה וסלובקיה שכבר נילחמו בסובייטים. בדצמבר 1941 הכריזה הונגריה מלחמה על ארצות הברית, בעקבות כך הכריזה בריטניה מלחמה על הונגריה ונותקו הקשרים עם המערב, ב - 26.6.41.
בינואר 1942 לחצו הגרמנים על ההונגרים לשלוח את רוב צבאם לברית המועצות וההונגרים נענו. בקרבות סטלינגרד הסב הצבא האדום להונגרים 150.000 אבדות מכלל 200.000 החיילים ההונגרים. בעקבות כך התחיל ראש הממשלה מיקלוש קאלאי לפעול לשיחרור הונגריה מבריתה עם גרמניה, כן נערכו גישושים לשלום עם המערב. הגרמנים היו מודעים לשינוי בגישת הונגריה וכאשר התקרב הצבא האדום להרי הקרפטים החליט היטלר לפעול נגד הונגריה ופלש אליה ב- 19 במרס 1944.
ב- 1939 הונהג שרות עבודה עבור יהודי הונגריה. הם מילאו תפקידים אלו בעיקר בהונגריה ובחזית האוקראינית והסרבית. ביחידות אלו ניספו, עד הכיבוש הגרמני במרס 1944, קרוב ל- 42.000 יהודים.
על פי מיפקד שנערך ב- 1941 נימנו בהונגריה הרחבה: 725.000 יהודים שהיוו 4.94% מכלל התושבים ועוד כ- 100.000 נוצרים ממוצא יהודי.
ביולי - אוגוסט 1941 נתפסו כ- 18.000 יהודים "זרים" בידי השלטונות ההונגרים ונשלחו לקמינץ פודולסקי ושם נרצחו כולם. יותר מ- 1000 יהודים נירצחו בינואר- פברואר 1942 בנובי סאד בדלוידק (יוגוסלביה) בידי יחידות צבא וג'נדרמריה הונגרית. פרט לטרגדיות אלו הוסיפו היהודים, עד לכיבוש הגרמני, לחיות בבטחה יחסית, למרות ההגבלות הרבות על חירויותיהם. ממשלת קאלאי דחתה בעקביות דרישות הונגרים להחיל את הפיתרון סופי על יהודי הונגריה. הדבר תרם לכך שמנהיגי היהודים תלו את תיקוותיהם בשלטון השמרני האריסטוקרטי, בהיותם בטוחים שהונגריה, החברה בציר, תשמור על ריבונותה עד הסוף.1
ביקור קראוס בארץ ישראל.
א. בקשה להגדיל את הסרטיפיקטים של התנועה החלוצית, במיוחד לאור המצב הכלכלי החדש ומעמד חוסר הנתינות של רבים בעקבות השינוי החוקי. ישנה תחושה קשה שהונגריה מקבלת טיפול של בן חורג.
ב. לאור מעברם של חלוצים רבים מסלובקיה וקרפטורוס מבקשים מהמשרד הארצישראלי בפראג שישלח 50% מהסרטיפיקטים שנשלחו לשם עד כה, אל המשרד הארצישראלי בבודאפשט, כדי להעלות את החלוצים מהאזורים הנ"ל.
ג. לא מסכימים שההסתדרות הציונית ההונגרית תהיה אחראית על החלק הכספי של הטרנספר וגם על חלוקת הסרטיפיקטים לבעלי ההון. לדעתם, פועלים שם אינטרסים "ציונים כללים" בו בזמן שבועדת המשרד הארצישראלי ובנשיאותה מיוצגות שלוש מפלגות.
ד. אישור 14 סרטיפיקטים לציונים שהיו בעמדות ניהוליות מובילות בהונגריה וצ'כיה, רובם נותרו ללא אמצעי קיום עקב חוק היהודים או שאבדה להם נתינותם.2
בראיון לחווה אייכלר אמר קראוס כי היו שתי סיבות נוספות לביקורו:
א. בשנת 1938 התנהל משא ומתן על יציאת 500 משפחות בעלות הון בשיטת הטרנספר, כדוגמת גרמניה, והטיפול בעניינם לא התקדם. הבנק הלאומי ההונגרי הסכים עקרונית ליציאתם, ושם סודרו כל העניינים לשם כך. אחר כך, מסיבות שונות, העבירו זאת לטיפול הבנק המסחרי ההונגרי. (באותה עת קיים היה פיקוח חמור על מטבע חוץ.) מנהל הבנק טען שהם מוכנים להעביר סחורות לארץ ישראל והשלטונות ההונגרים יקבלו תמורתם, בפנגו במחיר שוק שחור ללירות אנגליות. לטענת קראוס, מאחר והסוכנות לא יכלה להרוויח כסף בעיסקה זו, היא לא הסכימה לטרנספר. כן לא רצתה, לדעתו, בעלית 500 קפיטליסטים לארץ ישראל.
ב. ב- 1938 הגיע אריה אבן זהב, מזכיר המדע של האוניברסיטה העברית., לבודאפשט. במהלך ביקורו נרשמו 400 מועמדים להתקבל כתלמידי האוניברסיטה. בביקורו בארץ בקש קראוס להסדיר את קבלתם ולשם כך התקשר עם בתי ספר נוספים למען יקלטו תלמידים נוספים מהונגריה.3
אין להוציא מכלל אפשרות כי דברי קראוס לחווה אייכלר, בדבר הסרוב להעלות בעלי הון בשל העדר רווח צפוי, ואשר נאמרו בשנות ה- 80, במרחק של זמן מן האירועים ובאינטרפטציה מאוחרת, נאמרו בשנים שליבו של קראוס היה מר עליו, על כי לא זכה כי מעשיו יוכרו על ידי שולחיו ואנשי תנועתו, לימים אנשי שלטון במדינת ישראל העצמאית.
הקמת משרדים ארצישראלים במונקץ' ובקולוז'וואר.
השוני בין האזורים המסופחים ובין ארץ האם, ניכר בהכרה היהודית ותודעת הייחוד היהודי שציינה את יהודי טרנסילבניה, סלובקיה ורוסיה הקרפטית, שהיו מרכזי אורתודוכסיה, בשונה מרוב יהודי הונגריה. מבחינה כלכלית היו יהודי האזורים המסופחים במצב נחות לעומת ארץ האם, במיוחד רוסיה הקרפטית, מוכת עוני ודלות. הסיפוח לא הביא לאינטגרציה ביו החלקים השונים של היהדות המורחבת, מבחינת אופיים והליכותיהם, אולם מבחינה אירגונית שותפו כל החטיבות הטריטוריליות במוסדות ההנהגה המרכזיים והיו שותפים במפעלי העזרה הארציים.5
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה עלתה מאד חשיבותן של תנועות הנוער ההונגריות בעיני המרכז בארץ ישראל, מפני שהמלחמה ניתקה את הקשר עם התנועות הותיקות והחזקות של פולין וצ'כסלובקיה. 6התנועה הציונית ההונגרית, שכללה את השטחים המסופחים, הפכה להיות למאגר כוחה העיקרי של התנועה הציונית הכללית. למרות הידיעה וההבנה את חשיבות מעמדם ותפקידם לעתיד, לא חדלו הסכסוכים הפנים ציוניים. הפילוג שציין את התנועה הציונית בהונגריה הישנה התקדם לעבר השטחים שסופחו. תנועת ""דרור"" במונקאץ' (פ.ק.ר) פנתה בבקשה להזדרז במיזוג ה"חלוץ" בפ.ק.ר בתוך ה"חלוץ" ההונגרי, שכן "כל יום שעובר ללא המיזוג מביא אתו נזקים קשים לתנועה מצד הימין הציוני (ציוני ב' וה"מזרחי"). סכנה נוספת (בהחלשת החלוץ) באה מבפנים על ידי השתלטות המוחלטת של חלק אחד ("השומר הצעיר") על השני ("דרור") 7 "תנועת החלוץ פה מתפוררת. יש ארבע הסתדרויות חלוציות. אין שיתוף פעולה ביניהם. להפך אחד מפריע לשני כל אחד דואג איך לא לתת לשני להתפתח..."8
במסגרת ביקורו של ברלס בהונגריה, ביולי 1939, דנו בענייני העליה מן השטחים המסופחים. לתנועה הציונית בהונגריה התברר שאין כל אפשרות לייסד משרד ארצישראלי גלילי במונקאץ' שיקיף בפעולתו גם את שטחי המערב שסופחו, שנקראו הונגריה העליונה. לפיכך החליטו לייסד את המשרד הארצישראלי במונקץ' שיקיף בפעולתו את פ.ק.ר וערי המזרח שסופחו לה. לעומת זאת ערי המערב של סלובקיה שסופחו להונגריה, נשארו בגבול פעולתו של המשרד הארצישראלי בבודאפשט באופן ישיר. הוועדה הארצישראלית במונקץ' היתה מסונפת למשרד הארצישראלי בבודאפשט. 9 משרד נוסף הוקם בטרנסילבניה ההונגרית, בעיר קולוז'וואר.
לפ. ק.ר ניתנה אוטונומיה מסויימת. לגבי מידת העצמאות היו מחלוקות. ה"חלוץ" בקש אוטונומיה מלאה, שכן שם כוחו היה רב ואילו "השומר הצעיר" וה"מזרחי" כוחם היה רב בשניהם.
לפתיחת שני הסניפים החדשים, במונקאץ' ובקולוז'וואר, עזר ד"ר פאסטואי אמון, ראש המחלקה לבטחון הצבור (Kozbistonsagi osztaly). למחלקה זו היו שלוש תת מחלקות: לבטחון הצבור, לארגונים והלשכה לפיקוח על זרים - קיאו"ק KEOKH)). תת המחלקה האחרונה היתה אחראית למצוד אחר כ - 18000 יהודים "זרים" שנטבחו בקאמינץ פודולסק באוגוסט ב- 194110.
לפי החוק שהיה קיים בהונגריה משנת 1894, האוסר עידוד הגירה, אי אפשר היה לאשר באופן חוקי את פתיחת הסניפים שזו היתה מטרתם, אך לדברי קראוס: "תודות ליחסים אישיים, הציע לי (פאסטואי אמון) שאני אכתוב מכתב מינוי לשני המקומות וגם הוא יחתום עליהם. זה היה אישור שאפילו לי במרכז (בבודאפשט) לא היה. במונקץ' ( MUNKACS ) המכתב הופנה לברגר זיגמונד ובקולוז'וואר (KOLOZSVAR) אל ד"ר מרטין ארנו".11 פאסטואי אמון יהיה בעל תפקיד מרכזי, בהמשך, בסיוע לפליטים היהודים בעת בריחתם לתוך גבולות הונגריה, ואחר כך בעת שהותם בהונגריה ובהקלות רבות בתהליך הגירתם. קשה לדעת באיזו מידה ביקש, בדרך זו, לכפר על חלקו כאחראי על הוצאתם להורג של היהודים בקמינץ פודולסק, או היה פקיד נאמן של מדיניותה האמביוולנטית של ממשלת הונגריה כלפי היהודים. בכל מקרה, קראוס מצא בו בן ברית לצרכיו, אשר יסייע רבות לקדם את ענין הפליטים היהודים והציונים לקראת הגירה.
מספר הסרטיפיקטים הזעום, הלחץ לעליה והמתחים הפוליטים הפנימיים הביאו את ראשי התנועות לעמוד על המשמר לבל יקופחו, ובתהליך חלוקת הרשיונות חושבו פירורי אחוזים.
על דרך חלוקת הסרטיפיקטים ניתן ללמוד מתאורו של אברי גולדברג, פליט סלובקי בהונגריה ששולב בהנהגת ה"שומר הצעיר":
"במשרד א"י בהונגריה חילקו רישיונות עליה בכמות מיזערית לרבעים או שלישים...היו מקבלים שלושה - סרטיפיקטים, שני - סרטיפיקטים... זה הגיע עד כדי כך, שהיו מחלקים שליש סרטיפיקט או פחות, שברים של סרטיפיקטים....יצא רק תוך כמה חלוקות לתנועתנו איש אחד בעל רישיון עליה.... התנהלו דיונים סוערים....היינו מתכנסים לילה לילה אחרי הישיבות האלו...באיזה בית קפה, בשעה 11 - 11.30 בלילה.... ודנים שעה - שעה וחצי. אח"כ עוזבים את המקום ועוברים לבית קפה אחר של העיר, כדי לא לעורר תשומת לב של בלשים, משטרה וכו'...עד 2.00 בבוקר... פיתחו תוך כדי דיון את כל התסריטים האפשריים של מה יתרחש למחרת... איזה קו לנקוט,... אם קראוס יעלה הצעה כזאת וכזאת, מה צריך לענות לו.. על זה כל אחד נאם נאום ארוך, נלהב, מלא נימוקים וטיעונים מבריקים... קראוס...היה איש ממולח, תכססן, זריז, שלט במשרד ביד רמה, אבל היו לו שם נציגים מכל התנועות... 12הארגון הפוליטי הגדול ביותר היה של ה"ציונים הכללים", אך עמדת המפלגות ועוצמתם נקבעה בהתאם לכח הארגונים החלוצים. לשם קביעת גודל הכח החלוצי של כל תנועה ותנועה, נערכו מפקדים של חלוצים13. תוצאות המיפקדים באו לביטוי בהרכב הוועדה והנשיאות, במשרד הארצישראלי. ב- 15.5.41 דווח כי המשרד הארצישראלי מורכב מ- אחד עשר איש : שלושה - מן ה"מזרחי", שניים - מה"כלל ציונים" א', אחד- מה"כלל ציונים" ב', שניים - מ"השומר הצעיר", אחד - מ"דרור", אחד - מבא כח האיגונים החלוציים (חבר ה"מזרחי"), אחד - בא כח בילתי מפלגתי (חבר "השומר הצעיר"). ".14
ראשית עלית הנוער והפסקתה
הפרוצדורה לקבלת רישיונות היתה:
המשרד הארץ ישראלי שלח רשימות לברלס אשר ישב בקושטא. מר ברלס שלח את הרשימה למחלקת העליה של הסוכנות בירושלים. מחלקת העליה של הסוכנות הגישה אותה למחלקת העליה של הממשלה הארץ ישראלית. ממשלת ארץ ישראל אישרה את הרשימה ושלחה אותה למשרד החוץ הלונדוני. משרד החוץ הלונדוני שלח את הרשימה לשגרירות האנגלית באנקרה שבטורקיה. משרד החוץ הטורקי אישר את הויזות הטורקיות. משרד החוץ הטורקי שלח את הויזות לבודאפשט לצירות הטורקית ואז התקבלו הויזות הטורקיות.15
ב- 20.9.40 דווח כי התקבלו 200 רישיונות לעלית נוער, 50 להונגריה, 50 לפ.ק.ר, 50 לטרנסילבניה, 50 לידי פליטים פולנים.16 לחץ הפליטים וציפיה מתסכלת ומתוחה היו מנת חלקם:
'כבר שישה חודשים 350 פליטים מוכנים לנסיעה... מעבר לבולגריה מובטח. קשר עם ברלס בילתי אפשרי. כל 350 הפליטים נמצאים בבודאפשט ולא יכולים לחזור למגורים שלהם, כולם במצב נואש תתערב דחוף...כבר הוצאנו סכומים גדולים בהכנה לעליה. חוץ מזה כבר ממתינה קבוצה שניה של 400 איש לנסיעה של הקבוצה הראשונה...כפי שברלס כבר הודיע הוא מחכה לערבות מהסוכנות ואז הקבוצה תצא אל הדרך. ערבות זאת כבר ניתנה ע"י הסוכנות ב-- 19.12.40 למרות זאת ביקשנו שהיא תינתן שנית."17ברלס עמל על השגת ויזות מעבר דרך טורקיה. בסופם של מאמצים עלה בידי קראוס להעלות ב- 28.3.41 את המשלוח הראשון של ילדים דרך יוגוסלביה, בולגריה וטורקיה.
משלוח שני יצא ב- 29.4.41 ומשלוח שלישי של ילדים יצא ב- 9.5.41. סך הכל עלו 550 נפש לארץ ישראל בשלושת העליות. זו העליה שכה ציפו לחידושה וכה מהר הופסקה.
באפריל 1941 פסקה העליה בעקבות הפסקת הקשרים הדיפלומטים בין בריטניה להונגריה. העליה דרך איטליה נחסמה כבר חצי שנה קודם לכן, עם כניסת איטליה למלחמה וסגירת נתיב העליה דרך טריאסט. באותה עת עמדו לרשות המשרד הארצישראלי בבודאפשט 700 סרטיפיקטים בצירות בריטניה בבודאפשט. עוד קודם ניתוק יחסי הונגריה - בריטניה, פנה קראוס למשרדים הארצישראלים בפראג ובפרסבורג וביקשם להעביר את הסרטיפיקטים שברשותם לקונסוליה הבריטית בבודאפשט, ובהם רישומים המעידים שבעלי התעודות ברחו להונגריה עוד לפני פרוץ המלחמה, כדי שלא יחשבו נתיני אויב בעיני הבריטים. עבור מועמדי העליה מצ'כסלובקיה הצליח קראוס להשיג דרכונים אצל הרשויות ההונגריות, תוך קשיים גדולים, אך תמיד קיבל ויזה בריטית לדרכונים אלה. כאשר הקונסוליה הבריטית היתה צריכה לעזוב לפתע, ב- 26.6.41, ביום בו הונגריה תקפה את ברה"מ והכריזה מלחמה על בריטניה, היו בידי המשרד הארץ ישראלי כל 700 הויזות הבריטיות - פלשתינאיות.18
נכונותה של ממשלת הונגריה לשתף פעולה עם המשרד הארצישראלי בתרמית הסרטיפיקטים, מעוררת תמיהה. מדוע הסתכנו רשויות שלטוניות שונות בשקר המוני כזה? האם כתוצאה מהאליבי שביקשו להכין, כבר בשלב זה של המלחמה, כפי שיהיה הדבר בהמשך? האם הדבר התאפשר כתוצאה ממגעיו של קראוס עם חוגים, שהתנגדו מלכתחילה, למדיניות הממשל ההונגרי כלפי היהודים והמדיניות הנאצית בכלל? בכל מקרה, אין ספק שמלאכת רמיה מעין זו היתה יכולה להתפתח רק על רקע של אמון הדדי עמוק בין שלטונות ההגירה ובין משה קראוס. סרטיפיקטים אלו ישמשו את משה קראוס בפעולות ההצלה הנרחבות, בעזרת הצירות השוויצרית, על ידי מתן תעודות חסות ליהודים בעלי רישיונות עליה לארץ ישראל, החל מיולי 1944 וביתר שאת מאוקטובר 1944.
עם הפסקת יחסי הונגריה - בריטניה חלה הפסקה של כ-שנה ושמונה חודשים בעליה מהונגריה. רק בסוף 1942 עלה בידי ברלס לשלוח 122 רישיונות עלית נוער תוך קביעה כי: 50 סרטיפיקטים להונגריה, 50 לזאגרב ו- 22 לילדי וינה. אלו האחרונים כבר גורשו לפני מועד זה וכאשר הגיעה הויזה הטורקית לבודאפשט נשארו רק אחד עשר ילדים מזאגרב והם יעלו בראשית 1943.19
לסיכום:
במשרד נאבקו במשך שעות וימים על חלוקת שניים - שלושה סרטיפיקטים בכל מחזור. כניסת איטליה למלחמה, ביוני 1940, הפסיקה גם עליה מועטת זו. רק כעבור כשמונה חודשים היא התחדשה ב- שלושה גלי עליה, ובהם עלו 550 ילדים, בחודשים מרס, אפריל, מאי בשנת 1941 דרך טורקיה. העליה שוב פסקה עם הצטרפות הונגריה למלחמה נגד ברית הממועצות, וניתוק יחסי בריטניה - הונגריה. העליה שבה והתחדשה כעבור שנה ושמונה חודשים, בסוף דצמבר 1942.
רוב התקופה עברה, אם כן, בציפיה לחידוש העליה.
שיתוף הפעולה של ההונגרים עם המשרד הארצישראלי, ומנהלו קראוס, הביא לכך שהשלטונות ההונגרים קבלו פליטים, שהוגדרו ע"י הבריטים כפליטים מארצות אוייב, והם (שלטונות ההגירה ההונגרים) אשר זייפו את הדרכונים, כאילו הפליטים היו בהונגריה עוד קודם פרוץ המלחמה, על מנת שיאושרו לעליה על ידי השלטונות הבריטים. שיתוף הפעולה עם הרשויות ההונגריות הניב 700 סרטיפיקטים מאושרים מכל בחינה, להוציא את האישור הטורקי, אשר הובאו בידי המשרד הארצישראלי בבודאפשט ממשרדים ארצישראלים בארצות הכבושות השכנות, עוד לפני ניתוק יחסי הונגריה - בריטניה. 700 הסרטיפיקטים הללו, יהוו את המסד לפעולות ההצלה הנרחבות בסיוע הצירות השוויצרית, החל מיולי 1944.
הערות:
1. עורך: גוטמן ישראל,אנציקלופדיה של השואה, יד ושם, ספרית הפועלים. ערך: הונגריה. (להלן: אנציקלופדיה של השואה.)
2. 22.5.39 S6/1640/3 אצ"מ.
3. 25.7.83, ראיון עם חווה אייכלר על המו"מ בענין הטרנספר. וכן 25.5.39 S6/1640/3 אצ"מ.
4. נתקבל ב- 19.5.39 S6/3681 אצ"מ. איגוד ההסתדרויות החלוציות בהונגריה אל מחלקת העליה בירושלים.
5. קצבורג, ברהאם, תולדות השואה. הונגריה. עמ' 97.
6. אייכל, ציונות ונוער, עמ' 161.
7. 22.5.39 ארכיון החלוץ, הונגריה, בית לוחמי הגטאות.
8. 9.11.39 S25/2375 אצ"מ, שליח ה"חלוץ" שלמה ליפסקי אל חברים בארץ.
9. 6.7.39S6/1640/3 אצ"מ. פרוטוקול של ישיבת המשרד הארצישראלי בבודאפשט.
10. ברהם, קצבורג,הונגריה, עמ' 185.
11. 28.12.78 H3C21/1 אוניברסיטת חיפה מרכז לתעוד הסטורי. ראיון של א.כהן עם משה קראוס.
12. A/1003 ארכיון מורשת, גבעת חביבה. (להלן: מורשת). אברי גולדברגר - פעילות בתנועה בהונגריה בשנים 1938-9. מראיין בניטו, קיבוץ העוגן
13. משפט גריוואלד - קאסטנר. 26.56.54 עדות קראוס, ב/512/2/, אמ"י.
14. 15.5.41. בתוך" "בגלוי ובמחתרת" דין וחשבון. עמ' 322. שמואל שווייג חבר מזכירות החלוץ ה"מזרחי" בביקור בארץ
15. 9.7.54, משפט גרינוולד - קאסטנר, חקירת בית משפט את קראוס. ע"מ י"ח 9-11. אמ"י.
16. 20.9.40 78.12.31 משואה, תל יצחק.
17. 4.3.41 S6/1640/3 אצ"מ. קראוס לסוכנות בירושלים,
18. 4.3.46 גנזך הציונות הדתית ירושלים. תיק אירופה. דו"ח קראוס לסוכנות היהודית.
19. שם.
