הממצא הארכיאולוגי הוא אחד המקורות החשובים להכרת החצר בתקופת המשנה והתלמוד. המחקר המודרני המקיף העדכני ביותר בנושא הוא ספרו של הירשפלד (הירשפלד, 1987; Hirschfeld, 1995. (אולם בספרו אין כל חלוקה לאזורים. החלוקה היא לפי טיפוסי בתים. פישר, פוטשר ויעקב (Fischer et al. , 1998, עמ' 678-671) מציעים שילוב של חלוקה לפי איזור וטיפוס בית. האיזורים שהוזכרו אצלם היו: גליל שומרון ויהודה, חורון, גולן ונגב, שכן בתכנון ובנית הבית והחצר יש חשיבות רבה לאיזור. טיפוסי הבנייה שהוזכרו: לבית אטריום, בית פריסטילי, בית פשוט, בית מורכב ובית חצר.

בעבודתי אני מנסה למצוא את המשותף לכל החצרות, לבדוק מהם הפריטים המופיעים בדרך כלל בכולן, בלי קשר לגודל או לטיפוס החצר. בתחילה יוצגו החצרות כחלק מתכניות הבית, עם אזכור ומיקום הפריטים השונים שהתגלו בהם. יחד עם זאת תינתן תשומת לב לאפשרות, שקיימים הבדלים אזוריים, או אתניים, גם בפריטים אלו. לאחר הצגת החצרות, יוצגו הפריטים עצמם (תנורים, כיריים, ריחיים ובורות מים), לעתים מאתרים שלא פורסמו תכניות החצרות.

הצגת הבתים היא מצפון לדרום.