הממצא האוסטיאולוגי יכול לרמז לנו על בעלי החיים שנמצאו בחצר, אולם אין לקבל כמובן מאליו, שכל מה שנמצא בחצר אכן גודל בה. סביר להניח שחלק מבעלי החיים אכן גודלו בחצר, וחלק הובאו לבית ולחצר לצורך אכילה בלבד. אולם, ניתן להצליב מידע בין הממצא האוסטיאולוגי לבין ממצא כלי המתכת וממצאים נוספים אחרים. כך, לדוגמא, סביר להניח, שאם נמצא בכלי המתכת כלים וחפצים שניתן לשייכם באופן ישיר לגידול בעלי חיים, וחיזוק לגידולם נמצא בממצא האוסטיאולוגי, הרי שניתן להניח די בבירור, שאכן בעלי חיים אלו גודלו בחצר.

הימצאות שקתות או אבוסים יכולה להעיד על גידול בהמות, אולם ייתכן כי הממצא המועט (רק בסוסיא התגלתה שוקת - ניתן להסבירה על ידי מיקומה של סוסיא והעובדה שזהו אזור בו גידול הצאן רב), כך שלא גודלה בה בהמה בודדת אלא עדר. כן נמצאו שקתות ואבוסים בערי הנבטים אולם ממצא זה שם מעיד על סחר בסוסים, שהוא ענף חקלאי ולא גידול לצרכי יום יום. הממצא מעיד על כך שאם גודלו בעלי חיים בחצר מספרם לא היה רב, ולא נחוץ היה להשקיע בבנית אבוסים ומתקנים מיוחדים לכך.

במקרה זה סביר להניח כי העימות עם המקורות הכתובים יציג בצורה ברורה יותר את הקיים בנושא גידול בעלי החיים בחצר.

סומקה
חלק מבעלי החיים, שהוגדרו בדו"ח האוסטיאולוגי בחורבת סומקה מכלול 2 הם: עצמות צאן (כבשים ועזים), בקר, אייל הכרמל, תרנגולות ועצם בודדה של חזיר. כן נמצאו עצמות כלב (דר, 1998, עמ' 99). בבור האשפה (לוקוס 406) ובמרתף (לוקוס 401) נמצאו קליפות ביצים של תרנגולות.

במכלול 2 בחורבת סומקה נתגלו כלי המתכת הבאים: פעמון עשוי ברונזה

נמצא בחדר, לוקוס 302 במכלול 2. על פעמון זה כותב דר: "פעמונים כאלה נקשרו לצוואר הבקר והצאן - תופעה הקיימת עד היום" (דר, 1998, עמ' 97).

במכלול 6, במטמון בחדר 513, נמצא קצהו של מלמד הבקר, אורכו 11. 7 ס"מ, קוטרו החיצוני העליון 3. 5 ס"מ וקוטרו הפנימי העליון 2. 4 ס"מ. "ראשי מתכת כאלה שימשו למגוון פעילויות במשק החקלאי והולבשו לצורך כך על גבי מקלות עץ. ניתן היה לזרז באמצעותם את בעלי החיים או לנקות רגבים מתוך המחרשה" (בן אפרים, בתוך: דר, 1998, עמ' 127). בלוקוס 516, לא ברור אם הוא חצר או חדר, נמצאו "טבעות מספר ששימשו לחיזוק הרתמות של בעלי החיים ולשימושים חקלאיים נוספים (בן אפרים, בתוך: דר, 1998, עמ' 130).