"מוקר-נקור- מנקר אבני הריחיים. עם שטוחנים יום יום, נעשים הריחיים חלקים וכפעם בפעם יש צורך לנקרם, בפרט בסוף אדר ותחילת ניסן, שבכל בית מנקרים הריחיים כדי לחדשם וגם כדי לנקותם מן החמץ. ניקור ריחיים חדשים נקרא 'כ'יראג', 'ביכ'רג', כלומר, שהוא עדיין מפתח אותם ועושה להם צורת ריחיים, ובעיקר מכוון שיפועו של השכב לשיקועו של הרכב כדי שיתהדקו ויטחנו דק..." (קאפח, תשכ"ג, עמ' 239).