היזק ראיה
חלונות הבתים בכפר נחום וכורזין היו לכיוון החצר. מעניין מאוד לראות את אינסולה 2 בכפר נחום, שממש מסוגרת כלפי חוץ. נמצאו רק מספר דלתות, הפונות לרחוב והמהוות את הכניסה הראשית לא נמצא כל חולון הפונה לרחוב. חלונות הבתים, כפי שנאמר, פונים לכיוון החצרות. תמונה זו עולה בעקיפין גם ממקורות חז"ל. המדגישים שאין לפתוח פתח כנגד פתח או להגדיל פתח לכיוון החצר, אבל מותר לפתוח או להגדיל פתח לכיוון רשות הרבים (משנה, בבא בתרא ג, ז). למעשה, הממצאים הארכיאולוגיים מראים שבבתים לא נפתחו פתחים לכיוון רשות הרבים, אולי מתוך רצון להימנע מ" היזק ראיה".

כך הדבר גם במירון. מיירס מדגיש, כי למרות שלעתים נשארו שרידים בגובה של שניים עד שלושה מטרים, לא נמצאו כל סימנים לחלונות.

"עושה כלים יוצא ומוכר בשוק"- מתקני תעשייה בבתים
המתקן התעשייתי במירון, שיייתכן ושימש לנגרות, והמתקן בחורבת סומקה, שהיה כנראה תנור לייצור כלי זכוכית באולם במכלול 6, מזכירים את המשנה והתוספתא בבבא בתרא ב ג: "עושה כלים יוצר ומוכר בתוך השוק.." הדנה ביחסי שכנים שותפים. לעתים עולה במקורות הספרותיים מציאות, שבה חלק מדיירי החצר עוסקים בייצור כלים. כפי שראינו אצל חז"ל, מותר ליצור את הכלים באזור החצר, אולם אין למכרם באזור זה אלא למכרם בשוק.

שיתוף בהוצאות אחזקה
מהתמונה של המקורות הספרותיים עולה כי לעתים היו בחצרות בית שער ודלת לחצר. ניתן לראות היטב בכפר נחום, בחורבת סומקה, ובממשית את הכניסה לחצר. בכפר נחום הכניסה ליחידה הדרום מזרחית באינסולה II היא דרך חדר 50 - חדר זה היה, כנראה, בית שער שכן לא סביר הניח שזהו חדר מגורים רגיל, שכן זוהי הכניסה לקבוצת בתים זו. כך התמונה גם בחורבת סומקה. הכניסה היא מדרום, דרך חדרים 229, 230. יש לציין שלבתים במירון ובכפר נחום היתה דלת כניסה לחצר, לרוב דלת משובחת יחסית ועל פי רוב בעלת בריח.