אמר הכותב בקשתיהו ולא מצאתיהו פירוש ירושלמי קטון או גדול ולמען אמצא חן בעיני תמימי דרך ההולכים בתורת ה' הלא המה יקרים ומעולים בעלי בתים המחזיקים במלאכת הקדש בקניית הספרים האלה הנני בא לכתוב את אשר תשיג ידי בפירוש כוונת רז"ל על דרך הפשט כדמות הספרי לועזים נשענתי על מה דמתלי מתלייא עילת(!) בקרתא הלך בנימוסה ומנהג הפשוט בארץ הלזו שהרשות נתונה גם למי שאינו יודע לשאל להיות שואל ומשיב תורגמן ומליץ לפני הגדולים אשר בארץ.

לא שמעתי ולא ראיתי בעיר הזאת שום ספר מתלמוד ירושלמי ופירושיו זולת ממסכתא אחת, לא נתתי אל לבי לכתוב בספר זה שום דבר מן הירושלמי עד ששמעתי מפי רבים ברי לבב תמימי דרך ההולכים בדרך ה' שהיה ראוי ומחוייב אצלי לכתוב מאמרים מיוחדים גם כן מתלמוד ירושלמי ויורוני ויאמרו לי כי בעיר הזאת נמצא ביד חכם מסוים רב מוסמך מוכתר בכתר תורה וכהונה ספר ארוך אשר נכתבו בו בלי פירוש מדרשים רבים משיתא סדרי תלמוד בבלי וגם ירושלמי ולתת את שאלתם התחננתי לפני החכם הרב הנזכר וישאילני הספר ההוא ואראה כל הנמצא כתוב בספר מתלמוד ירושלמי שהוא רב הכמות והאיכות ויראה מתוכו הייתה כוונת מחברו ללכת בדרך בעל הילקוט לחבר כל הנדרש על איזה פסוק מתורה נביאים וכתובים מבלי לחלק בין הדרש שהוא בפירוש דין איסור והיתר או טומאה וטהרה ובין הדרש שהוא ממש בדרך אזהרה לרבים על עניין מדותיי או אמוניי וכפי השערתי הקצרה ראיתי כי טוב לקצר ואחשוך פי וגם קסת הסופר אשר במתני מלכתוב על ספר זה רק העניינים שהם מהמין השני הזה שזכרתי כיוון שפירושי כל הדינים הלא הם כתובים על ספרי התלמוד עם ראיותיהם מהפסוקים. ואין צורך לזכרם בספר הזה.

"והייתי מסופק בסדור וכתיבת הירושלמי על אשר לא נמצאו אתי כל הספרים הצריכים להעתיק מהם כל הצריך אלי להשלמת המלאכה".

"על כל מסכתא מאלו יש תלמוד בבלי זולת מסכת שקלים שאין בה אלא תלמוד ירושלמי בעבור זה נכתבה בספר זה אחרונה בכל י"ב מסכתות הנזכרות".

"כי הקרה ה' לפני כל תלמוד ירושלמי מאותה מסכתא, אף על פי שהספר לא היה מוגה והריני בזה כתלמיד נחום איש גם זו כי הנה הוא לי כסות עיניים וקצת התנצלות בעד משוגותי ואנכי אהיה כתלמיד טועה ובספרו תולה".

ובשאר י"א מסכתות לא יכולתי להאריך כ"כ על אשר יגעתי לבקש ספרי תלמוד ירושלמי בכל סדר זה ולא מצאתי רק ספר אחד גדול הכמות והאיכות כולל מדרשים רבים ובתוכם מאמרים נלקטים מתלמוד ירושלמי ואותם כתבתי כאן ולא היה בו שום פירוש אפילו פירוש המלות וגם בקשתי ולא מצאתי שום פירוש זולת אם בקצת מלות זרות מצאתי בערוך דבר מה...

"ויעלה בידינו מזה תועלת אמוניי גדול הערך והוא שאנו חייבין לשמוע פי התורה והמצוה מפי חכם ישר ונאמן ולעניין מזה חכם עדיף מנביא".

"יהושע תקן ברכת הארץ להודות לה' אשר הנחילה לאבותינו וכאשר מפני חטאינו גלינו ממנה אנחנו חייבים להודות אותה הודאה עצמה כפי דין התלמוד. והנה יש פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר כיון שאנחנו גרושים מן הארץ הקדושה איך ולמה נתחייב להודות... ותשובת שאלה זו... וכיון שגם היום הזה בהיותנו בארץ אויבנו(!!) הנה אנחנו מחזיקים בתורה ובמצוות כמו שהבטיחנו הש"י...",

"התורה רשומה ביד כל זרע ישראל... כאשר היא עתה בדורותינו באופן שעם היות שמפני חטאינו גלינו מארצנו ברית כרותה היא כי לא תשכח התורה מפי זרענו",

"ומלבד דקדוק כוונת לשון הירושלמי יצא לי תועלת גדול (!) ממה שהארכתי בזה והוא לחזק ידים רפות אל עם הש"י אלה אשר ארצות גויים היו ארץ מולדתנו ואבותנו ואבות אבותנו שם נקברו, וגם הם גם אנחנו לא השתדלנו בחזקת היד לגור בארץ הקדושה... אבינו אב הרחמן ימהר יחישה נבואות נביאיו ע"ה אשר עין בעין נראה בשוב ה' ציון".

"כעין הדין נקריס: שמעתי כי בלשון ערב קורין כן לחולי הנקרא פודאגר"ה ומי שיש לו החולי ההוא אינו יכול לפשוט ידיו".

"והנני מסופק בדקדוק הלשון אם או' בדליא ויהיא (כך!) פירושו נער, או אם אומר הדין בבלאה ופירושו שהיה בבלי".

"דרך חכמי התלמוד שלא להזכיר לשון מיתה בחכמים צדיקים אלא היו מדברים בלשון כבוד כד דמך, ר"ל: כשיישן, שאין המיתה אצלם אלא בדמות שינה ונהנה מזיו השכינה".