"המעות שנשלחו מהנותנים על קיום מצות התלויות בארץ, קנינו קרקעות עם תבואה המחוברת לקרקע, באופן שהמוכר הקנה להקונה עם כל שותפיו, וכן נראה לקנות עוד קרקעות שיזדמן לפי העת ולפי המקום ולפי הזמן, ולכן מי שרוצה להיות לו חלק ונחלה באה"ק ומצוותיה התלויות בה ייתן נדבתו לשד"ר, על קיום מצות התלויות בארץ, כפי הפנקס שבידם".

"בענייני נדבות שנשלחו על קיום מצות התלויות בארץ, כבר קנינו קרקעות, כדעת ידיד נפשנו הגאון אמיתי החסיד המפורסם מוה' חיים נ"י מוואלוזין, באופן שהמוכר הקנה להקונה פה וכל שותפיו המתנדבים בעם, ועוד נראה לקנות קרקעות שיזדמנו, לפי העת ולפי המקום ולפי הזמן".

"בשעה שהיה מגיע בכל ש"ק בקדושה ל'מתי תמלוך בציון' היה מתמוגג בדמעות שליש, וקול בכייתו היה הולך מסוף הישיבה ועד סופה, ויחדור כליות ולב, ויעורר האהבה לציון אלף מונים יותר ממדברים ומטיפים של המטיפים החדשים לציון היותר גדולים".

"באמנה טרדתי ועבודתי הרבה בהישיבה הקדושה, אשר בה כל רוחי, וגם אין איש עמדי לשאת משאה, ע"כ לא שמתי לב ולא פניתי עת לשלוח אצבע לדבר החבורה הקדושה של ישוב א"י, אשר יש בה גדולים וטובים ממני",

"ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל בכל חלקי תבל ומלואה, להושיב נחלות שוממות בארץ הקדושה, ולכונן שם מושבות לנידחי ישראל, וקול ה' דופק על פתחי לבבנו לאמר, פתחו לי פתח בפעולתכם, כי הגיעה השעה, אשר לא יאמר עוד על א"י עזובה ואין דורש אותה".

"מצוה וחובה על מי שהוא מאמין ביעודי הטובות והנחמות, לתת יד למצוה הבאה לפנינו, לעשות אגודה שתהא על אה"ק נוסדה, וכל אחד ממנו יושיט ידו לתת לקופת החברה, בכל שבוע כל אשר את לבבו, ואם כי יד עניים אנן, ואין בידנו לעשות בזה העניין דבר מסוים לתכלית הישוב, בכ"ז עלינו לקבץ פרוטה פרוטה ולמצוא חשבון ולשלחו למקום שעוסקים בבניין ביד רחבה, להודיע בזה כי רצוננו שלם להשתתף את מייסדי הישוב בארץ אבותינו, ומחשבתנו תחזק פעולתם".

"בירושה ראשונה ע"י יהושע בן נון לא נצטוו להקדים פעולתם, ולעשות ישוב הארץ טרם בואם, ובבואם מצאו הארץ מיושבת בכל טוב, אבל אחרי שיהיה הגלות - - - שהצרות מתרבות, ונשאר אנוש מעט מזער בעת ההיא קום התהלך בארץ וכו', היינו בביאה שאחר הגלות, עלינו להתהלך בארץ, ולעסוק בישובה טרם נזכה בה".

"עלינו להתעורר לקול רצון ה', הנשמע מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם, נדחים ונענים, לעשות מה שבידינו מעט או הרבה, ובכל סוגי בני ישראל, ועל המקובצים לעלות להושיב את א"י ולבנותה ולנטוע בה כל עץ מאכל".

"וכמו שהיה בימי עזרא הסופר, שקיבץ איזה אלפים בבבל מכל סוגי בני אדם, גדולי תורה ויראי ה', וגם מאותם האנשים, נושאי נשים נכריות, אשר היו מורגלים בחלול שבת, ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו ישוב הארץ בערים, עד שאח"כ נתמלאה הארץ מבניה".

"וישמח לבבנו גם אנחנו פה וולאזין, כי זכינו להימנות בכלל מושיבי ומייסדי הישוב והבנין, עד אשר נזכה לחזות בנעם הארץ, ולאכול מפריה ולשבוע מטובה, ולשמור כל מצות ה' התלויות בארץ בשמחה, בקדושה ובטהרה".

"אילו הייתי יודע שדברי הנכתבים לפני החבורה הקטנה של חובבי ציון פה וואלוזין, הצעירה בכמות, יעלו על העלים המפוזרים בעולם, ויגיעו לעיני ראשי החבורה הק', אזי הייתי מאריך באופן אחר".

"עתה כאשר נמשכתי להיקרא אחד מחובבי ציון, וגם הכירו אותי בענותם לשלוח אלי קבוצת הכתבים והתקנות, אשר נעשו בדעת הרחבה של קבוץ אנשי מעלה, בעלי נפש סגולה, כלו אומר כבוד ויקר לכל פעולה, עתה רואה אני כי בהשגחת ה' נמשכתי, אחריהם ארוצה, להיות טפל וחבר למעכ"ה נ"י, המקום ית"ש יהיה בעזרנו ויגמור עלינו".

"באשר אנו רואים שנות רעה, בעוה"ר, וישראל מרדף בלי חשך, ולהרבה כושלי ישראל, אין תקומה בארץ פזוריהם, הטוב טוב כי יש איזה מקום מוכשר לישראל, אשר ינוח להם שם כמעט".

"שאנו רואים שההשגחה מביאה לידי כך, עלינו לרדוף ולהשתדל בכל האפשר לקנות ולנטוע, וכדבר ה' ליצחק אבינו 'שכן בארץ' ודרשו (בב"ר פס"ד) עשה שכונה בארץ, הוי נוטע הוי זורע הוי נציב', ואע"ג שלא הרבה היה יכול יצחק לבדו להושיב את הארץ בזמנו שהייתה תחת ממשלת הכנענים והפלשתים, מכל מקום היה יקר בעיני ה' מה שיושיב יצחק, כך עלינו לדעת שיקר בעיני ה' מה שנושיב אנחנו במעשה ידינו, ואפילו תחת ממשלת התוגר - בייחוד אחרי שנתעורר הרעיון בקרב ישראל מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום אשר אנחנו מפוזרים, וקול המון כקול שדי בדברו ע"י נביאיו, וע"כ עלינו להמשך אחרי קול דבריו זה ולבטוח בו ית' שיגמור אחרינו".

"הסגולה השניה היא ההתאחדות של הרבה דעות שונות למרכז אחד, אשר היא תל תלפיות לכל פזורי עם ה', הן במקומות מפוזרים, הן בדעות ששונות בהליכות עולם של ישראל, וזכינו שזה העניין של ישוב הארץ הוא הבריח התיכון, המבריח את ישראל מקצה העולם ועד קצהו, לדעת אחת בזה העניין, ובשעה שכל ישראל נאחדים נקראו כלם חברים".

"להרים קרן ישראל ולהוכיח עליהם צדקם במקומות גבוהים תחת זרועות עולם, וגם פעלו הרבה מאז ועד כה",

"כאשר מתחילה נתיסדה אך ברוח אהבת לאום ישראל, ולא ברוח אהבת ה' ודתו הקדושה, שהיא באמת נשמת ישראל בקיום הלאום, ע"כ החטיאו המטרה".

"לא צרפו לחברותם ולפעולתם דעות גדולי תורה ויראת ה', אשר אור תורתם יהי נר לרגלם, להגביה בעוז פעולתם".

"על ישוב אה"ק נוסדה, ונתחברו לה כמה גדולי תורה, יברכם ה', יש תקווה ממנה לאחרית טובה, אשר יוסיפו להיזהר בעניין, כאשר אור תורתם יהיה להם לאור המאיר חשכת דעת האדם".

"ומה רבו מעשי הנדיב יברכהו ה' אשר נזכר באחד ממה"ע, כי הזהיר ע"י רצונו שיהיו האנשים אשר החיה והושיב בעה"ק שומרי תורה ונוצרי מצוה. אשריו שזכה להקים ולבנות מושבות א"י לשם שמים, וע"כ נגרר גם למצוה אחרת להשמיד תורת אלקי הארץ ליושבי בה".

"שארי אומות, שאם אחת מהן גולה לארץ אומה גדולה וכבירה ממנה, טוב לפניה להתבולל בקרב הגוי אשר היא נטפלת לו ולארצו, אבל לא כן עם ישראל, המה ודתם הן הנה בארץ חפץ המקיימת לאומם".

"המון רב של עם ה' ברוסיא ופולין, אשר עוד רד לבם עם אל ותורתו הקדושה, ועיניהם אל ראשיהם יביטו, הן המה גדולי תורה יצ"ו, ועלינו להשתדל להרבות חברתנו בכל התאמצות".

"גאוננו הנצי"ב שליט"א, הוא המחזיק בכל כוחו ברעיון הנשגב של ישוב ארה"ק. כמה פעמים יצא לדבר על דבר קדושת הדעה במכתבי העתים לבני ישראל, ומי יתן וירבו רבנים ומורים כמותו בין בני ישראל אשר בארץ רוסיא, כהגאון הזה, אשר זה ארבעים שנה הוא ככהן גדול מושל בכהונת התורה בישיבת עץ החיים".

"מפני זקנותי וחולשתי ה' ירחם, לא אוכל לקבל עלי שום טורח, אף קלה כלל וכלל, גם במקצת מן המקצת, ורב לי ההכרחיות שהנני שקוע כבר בזה, שאי-אפשר לעשותם ע"י אחרים",

"ולא מיהרתי להשיב תודה למעלת ראש המדברים ולכל בעלי האסיפה, אהובים וברורים, באשר הוסיף מעלתו להודיע כי יגיעני פרוטוקאל מן האסיפה, ודבר זה היה נחוץ לי לדעת את אשר נטל ע"ש גבאות, ולבחון אם אוכל למלאות את אשר לפני".

"מעכ"ה, המשקיע פעלו וחילו בעניין הישוב, יתייעץ עמנו בעניין הראוי לחכם לשמוע בעצת חבריו".

"הגבאים היועצים והגבאים הנכבדים, יחד חת מע"כ, יתאספו בכל שנה, לברר את הנעשה ולהתייעץ על העתיד".

"בכל זאת כל עוד אשר יהיה בידי למלאות חובתי זו, לא אחדול למען חיבת הארץ",

"להודיעני מכל אשר רכשנו בישוב הארץ, מאז נתייסדה החברה - - כי עוד לא הגיעני פרוטוקאל, - - ולא ידעתי פרטי הדברים".

"בדבר העניין הגדול השקול ככל המצוות שבתורה, הוא מצות ישוב אר"י, אשר זכיתי להתמנות עם שני גדולי הדור, האחד מר י"נ הוא רבה, והשני הגאון, רב פעלים בעניין זה יותר מכל אשר לפניו, כש"ת כ"מ שמואל מאהליוער האבד"ק ביאליסטוק יצ"ו",

"אשר אנו צריכים להסכמתם ורשותם, ומצד העם בעלי הכסף להסבר רצונם ולהתיר את כיסיהם לדבר המצוה והרבה הלזו, ולתת תיבה בלבם לארץ חמדה",

"אכן ידעתי כי רבו המפריעים העניין, וגם יש בהם גדולי ישראל יצ"ו, ויש טעמים להם שאין ראוי להשמיע",

"אמנם יש טעם נכון באשר רואים שהעניין בכלל מתהלך ומתנהג ע"י אנשים, שאין מהם תקווה שיוציאו מידם מתוקן כל צרכו, ואני ידעתי מזה, וגם הנני חושש לדבר, בכל זאת חשבתי כי טוב לעשות מצוה שלא כהוגן משלא לעשות כלל, וכדאיתא במנחות דף מ"ח אומרים עמוד וחטא בשביל שתזכה באותו עניין".

"כאשר הפצירו בי בעלי האספה בדרוזגעניק לקבל עלי שם גבאי, יחד הגאב"ד מביאליסטוק והגאב"ד דק' בויסק, האף כי ידעתי שאיני הגון למשא זו, כי הנני עמוס בעבודת הישיבה הק' חיי רוחי, בכ"ז נעניתי לדבר בחשבי אולי ימצא ידי לתקן בעניין, ובעת נתחברו לישב יחד את שני הגבאים הגאונים הנ"ל, אמרתי בפה מלא כי אם לא יעלה בידינו להנהיג הליכות העניין על דעתנו אין לי להושיט אצבע בזה",

"המרכז בוורשא בטל ועתה מצוי המרכז באודיסה בהנהגת ד"ר פינסקר וסופרו הוא לילנבלום הידוע"

"ואולי ישכילו לכתוב כי רצון החבורה שיהיה נעשה ע"ד הגבאים הרבנים שי', ויחזו מישרים תשובתם, וה' יזכנו לראות בטוב אהלי יהודה, ומשם נעלה לירושלם תוב"ב".

"ראשית עלינו לאשר חילו של מעכ"ת, אשר משים עינו ולבו להושיב ערים נשמות בארצנו, ושוקד על הדבר, ומרבה עצה ותבונה להתחבר את אחינו יושבי צרפת, בעלי הון וחרוצים בפעולתם".

"להיות סופר לחו"צ ויושב ביפו מקום הועד. דעתי הדלה מסכמת לזה, כי ידענו אותו לחכם וסופר, וידוע לעשות דבר בעתו ובעטו על אפניו, וגם יודע רחשי לב אחינו ברוסלאנד, וגם דעות שונות אחינו בצרפת, וחכמתו תכון להשוות הדעות בעזר ה'".

"אקווה לקבל מכתב מעכ"ה נ"י מלא דבר לשמח את לבב יראי ה', אשר אוכל להשיב דבר לאשורו".

"ביסוד המעלה ידענו כי יושביה אנשים כשרים ופשוטים מעיר מעזריטש, ונתחברו אליהם אנשים מצפת, - - לפי דעתנו נחוץ להושיב שמה בן תורה מירושלם, כהן או לוי, שיהא מורה ומדריך, ובש"ק להגיד להם תורה ומוסר - - - ויהי פרנסת אותו המורה ממעשר התבואה והגפן וכדומה".

"כי יצלח בידו לנחותם בדרך התורה והמצווה ויפיקו רצון מאת יראי ד' וחושבי שמו".

"רבים משלומי אמוני אחינו מתאוננים עליכם, כי אינכם נזהרים בשמירת השבת, במצוות התלויות בארץ ובכלל בענייני הדת".

"לבלי לתת פתחון פה לשונאי הישוב ולמתנגדי חו"צ בדבר הזה, ולהתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, עליכם לדעת כי עיני אוהבי הישוב עליכם, ועליכם להיות למופת לרבים בהתנהגותכם הישרה".

"יושבות תשע משפחות של אנשים פשוטים והמוניים, ואך אחד מהם בן תורה מחסידי חב"ד, וכולם שומרי תורה כהלכתה".

"יש להעמיד על יושבי הקולוניות איש מושל ביראת אלקים וגדול בתורה, שיהא בכוח השגחתו על עובדי האדמה, שיעשו כפי התורה והמצוה, ואם לא יטו אזן יישאו עונש הראוי".

"האנשים שהרבנים ישימו בהם עיניהם למנותם למשגיחים ולהעניש את העבריינים, לא ידעו מידה וקצב להשגחתם ולזהירותם".

"הגיעני מכתב מא' מגדולי ירושלים, אשר הוא ידוע לידידנו הר' פינס נ"י, אשר אינו קנאי ומדבר טוב על המושבות, ובכ"ז מפליג בגנות יושבי גדרה".

"איך יעלה על הדעת שבנים משחיתים וחוטאים ימנעו עצמם מאכילת בשר מחג לחג - - שידעתי לדאבון לבי, כי רבים מגדולי עמנו סומכים על שמועות פורחות באוויר, שישמעו על אודות חילול הדת בטרם יגבו עדות כשרה, כהלכה וכדין תורה, או שהוא מדבר דבריו כעד ראיה. בכל אופן יתמו חטאים ולא חוטאים, וסמוך לבי ובטוח כי עתה תחת השגחת ה' פינס יפיקו בני גדרה רצון מאת כל בני ישראל".

"אם היה הדבר תלוי אך בכבוד גאונו ובי, כי אז עם רחוק דעותינו היינו יכולים להשתתף בדעה אחת, אד אנחנו יש לנו עסקים עם אלפי בני ישראל, ממפלגות שונות. ומה שאוותר אני לא יוותרו הם, ואם רבים הם 'חובבי ציון' מן החרדים לדבר ד' הלא רבים הם גם כן לאלפים מאלה שלמשל לא יתרצו בשום אופן להעניש את הקולוניסטים, אם לא ישמעו בקול המשגיח הדתי, בהצעת כבוד גאונו במכתבו הקודם, ואם ישמעו כזאת ונפרדו מעלינו, וסוף סוף יתמעטו 'חובבי ציון'".

"ראוי לגדולי ישראל לבלי להפריז על המידה, לבלי להעמיד דבריהם על דין תורה, מוטב שיהיו שוגגין".

"לא בפלאשתיני אנו מושיבים את הארץ, כי אם בארץ ישראל",

"עלינו להאמין כי תבואת הארץ ופריה תלוי אך בהשגחת ה' התלוי במצוות הארץ".

"להשתדל שיהיה השו"ב מופלג גדול בתורה מלבד שו"ב, ויהא יודע ולומד למעשה הלכות השייך לקדושת הארץ, ואשר לא ידע להכריע עכ"פ יהא יודע לשאול מגאוני ירושלים תוב"ב, וגם יהא השו"ב ש"ץ וקורא בתורה".

"הלא המה כקטנים שנטמעו בין הגויים, ועלינו לחנכם ולהבינם לאשר המה מחויבים בכל מה שנמצא, אם אפשר בהטפת דברי מוסר ודעת ישרה ודאי יותר טוב, אכן באם יתנו כתף סוררת ח"ו - עלינו להבדל מהם ולא נזדקק למחסורם".

"עלינו להשגיח שלא יעברו הקולוניסטים את חוקי התורה בזדון, ושיהיו בכלל אנשים מהוגנים, אבל אין לנו להתערב בעסקיהם פנימה, להעמיד להם ש"ץ קורא בתורה, מטיף דברי מוסר, או גם משגיח איך הם מקיימים איזה מצוה, כמו שכבוד גאונו מציע, להעמיד למדן מצפת להשגיח על הפרשת המעשר ביסוד המעלה".

"ילדים קטנים הצריכים לחינוך, שנשמור צעדיהם, ואם נאמר להעמיד משגיחים על הפרשת מעשר, אפיית מצה, אין אנו מספיקין, ולא לנו להעמיד עליהם מורים ומשגיחים ואפוטרופסים כמו על ילדים, כי לא לכך נוצרה חברת חו"צ, ותפשת מרובה לא תפשת".

"אם היה בידינו להכריח את אחינו שבחו"ל על זה, ג"כ היינו מחויבים בכך, אבל מה נעשה ואין בידינו, אכן אותם האנשים אשר אנחנו מושיבים אותם בא"י וחייתם וטובם תלויים עלינו, ועל מנת כן אנו עושים צדקה וחסד עימהם".

"והרי ידענו את בני גדרה, כי אין להם שום ידיעת בית רב, וגם בהיותם בנעוריהם בית-ספר לא ראו ולא הנהיגו עצמם בדת ישראל",

"חובה עלינו להעמיד להם איש, שיגיד להם מדרש ומוסר טוב, בשעה פנויה מעבודה, וגם יורם במה שישאלו למעשה, ואם אפשר להשיג כהן או לוי יותר טוב".

"עוף השמים יוליך את הקול, כי גדרי התורה פרוצים שמה בהקאלאניות, אין מנהל שמה ואיש הישר בעיניו יעשה, ולפתח חטאת רובץ, הלא בלי שום ספק יגרע הרבה מ'חובבי ציון' בגלילות אלו, או ישהו המקובץ אצלם, עד יקום איש מחזיק העסק המקודש, אשר יהי כלבבם".

"אין ראוי למנות לבני גדרה ש"ץ קורא בתורה וכו', ואין ראוי למנות לבני יסוד המעלה מוכיח ודרשן, כי חזקה על כשרים כבני יסוד המעלה, שלא יעברו על הפרשת תו"מ ושאר דברים, גם בלי דרשן וממונה על המעשר, וחזקה על הרב ה' פינס, שלא יניח את בני גדרה לחלל את התורה, וכמו שאין אנו ממנים אפוטרופסים על כל בני ישראל בערים הקטנות, ואנו מוסרים דברים כאלו להם עצמם".

"ביסוד המעלה ובגדרה שיושביהן מתי מספר, והלא גם בארצנו יקרה שידורו עשרה משפחות מאחב"י בכפר, ואף-על-פי-כן אין ממנים להם מורי הוראה ומגידים".

"ללא אמת הגידו לו שאין לבני גדרה שום ידיעת בית רב, כאילו היו תינוקות שנשבו לבין העכו"ם, ולהפך יש בהם כמה יודעי ספר ובני אבות כשרים בישראל, שנתחנכו על דרכי התורה הקדושה - - - שניים מבני גדרה הם בני שוחטים מרוסיא: האחד שוחט במחוז קאוונא והשני בעיר פאלטאווא, ואיך יצטרכו אנשים כאלה לש"ץ ולקורא בתורה; או למגיד מוסר ומדרש, הלא יוכלו בעצמם לעבור לפני התיבה, לקרוא בתורה וללמוד מדרש ומוסר".

"בהשתדלות הרב פינס, ה' בעלקינד הנ"ל והשו"ב דשם, ילכו הקולוניסטים בדרך התורה והמצוה, ויפיקו רצון מאת יראי ד' וחושבי שמו ית'".

"מי שידע את בני הנעורים האינטליגנטיים קודם להתעוררות התנועה הלאומית ומי שיודע אותם עתה, יכיר עד כמה השפיע רעיון הישוב לקרב את לבותיהם אל היראים, ולפיכך אין לדחות אותם באמת הבניין, אלא צריך למשוך אותם בחבלי אהבה".

"לא פה המקום, כי מצוה שאפשר להיעשות על-ידי אחרים אין מבטלין בשבילה תלמוד תורה".

"מוכרח היה לעשות את עצמו כאילו אין דעתו נוטה לתת חופש גמור לעשיית כל זה בגלוי".

"ולפי מיעוט ידיעתי אותו מוכשר הוא לכך, אם אך יעמיס על עצמו עבודת הקודש לנטלה ולנשאה עליו, והשיבותי להד"ר כי לפי דעתי טוב הוא להיות נבחר".

"אמנם אם הגבאים הגאונים שי' היושבים במרומי קרת ישראל, ויודעים יותר ממני, יבחרו בטוב ממנו, הנני מבטל דעתי להם, וכך הודעתי לידידנו הגאון הנ"ל".

"ועל דבר להרחיב חוג העסק בקרב ישראל, לא חדל אני להגיד למע"כ נ"י, כי רואה אני שלא זכיתי להנות עצה ותושייה בזה, ודעותי שונות ומבוטלות לדעת חברי, הגבאים הגאונים יצ"ו, כי מאז הנני חושב אשר אם נקדיש במעשינו סדרי הישוב, להנהיג בה מנהגי מצוות התורה, והיינו מרבים להביא מתנדבים להחזיק הישוב, כלשון הכתוב בנחמיה י"ב, כי שמחת יהודה על הכוהנים ועל הלוויים העומדים, והלוואי לא היינו מקילים בקדושת שביעית, ובלי ספק היה גם הנדיב ממלא אחרינו, אזי היה מוחזק בישראל כי א"י מקובצת היא עוד היום, ורוח התורה היא קיומה כמו קיום ישראל בעמים, אשר אך רוח התורה היא קיומם - - - ואז היה נמשכים המון עם ה' לכלכל את האיכרים בשנה זו, ואין מעצור לה' ועמו, לא כן עתה שנוהגים בה חול וטבע חו"ל, אזי רוב גדולי ישראל, הרבנים שי' מהרהרים אחרינו, ובתר רישא גופא אזיל, והדברים עתיקים".

"אנכי בעניי הנני מקווה לה' כי עוד נזכה להושיב את נשמות ארצנו בקדושתה, ועתה יהי ה' את החבורה הקדושה, ויהי גומר אחרי עצתם, וישמח לבי גם אני".

"מאד נכספה נפשי לזה, וכבר הכינותי מכתב למעכ"ה נ"י, ובקשתי להודיעני בחסדו מכ"ז, והנה הקדימני ידידי בטוב לבו ובשכלו הישר".

"כי בני החבורה כולם אהובים וברורים, הכירו כי טוב להרחבת העניין בישראל, למנות בראשי הפקודים גדולי תורה ורבני הקהלות יצ"ו, אשר אחריהם יהיו נמשכים המון עם ה', וכמאמרם זיל בתר רישא גופא אזיל".

"אשר אין לייסד ישוב ארץ הק' על מוסדות רוח אירופא כלה, כמו שאין לבני דור החדש לקוות, שיוליכו אמם הזקנה במחולות הדור החדש".

"ולא להשית עליהם חטאת, אשר לא נואלו ולא חטאו, כי שמעו בקול גאוני ירושלם תוב"ב - - - ואין ב"ד שבירושלם תוב"ב גרוע מב"ד שבחו"ל, ואדרבה ידוע מאמר ירושלמי 'חביבה עלי חבורה קטנה שבירושלם יותר מסנהדרין גדולה בחו"ל".

"והוא יזכנו לשביעית הבע"ל, ונראה כי הכל מקיימים קדושת הארץ בכל פרטיה, והיא קיומה של ארצנו הק', אמנם עתה לפקוד לטובה את האנשים, שהפקירו עצמם לשמור קדושת הארץ".

"והנה מכבר ידענו כי רבים מוציאי דיבת הארץ רעה, והמה לא יפלא מהם להאמית דברים, אשר לא ראו וגם לא האזינו, ורק הוות לבם המה".

"ואני חקרתי משו"ב י"א ואוהב מוסר אשר נסע להמושבה גדרה עפ"י דעתי, הוא הודיענו כי אחינו אנשי גדרה מתנהגים בדרך המוסר בעבודת ה' ובעבודת השדה, ולא נכחד ממע"ל כי בני גדרה היו המוקצים בבעלי הישוב, באשר המה בני ביל"ו אשר מבתי-הספר של לימודי חול יצאו לאה"ק, אולם אפילו אם היה מי ומי פורץ דרך בגלוי, הוא מצד הרגלו לעמוד בפריצות בהיותו בחו"ל, ולא אה"ק גרמה לזה".

"מי בכם בכל עמו וכו', והרבה סרבו לעלות באמרת 'רחצתי את רגלי איככה אטנפם', שפירשו חז"ל רחצתי את רגלי מחלאת ע"ז, שאותו המקום משיאני לע"ז, ולפי דעתם הקלה היא טענה טובה וחזקה, ובכ"ז היה תרעומת ע"ז ממנו ית', ומה גם עתה אשר קול דודי דופק 'בהמון ישראל להשיב נשמות הארץ, ואין סבה להגיד כי אה"ק גורמת פריצות ח"ו. ודאי אין לנו להתחכם ולמאוס את ארצנו בעינינו ח"ו, עפ"י אשר נמצא בה איש הולך שובב בדרך לבו".

"אם לקולי הם, בני החבורה הקדושה, שומעים" -

"לא ישימו לב לנרגנים, ויזכו לראות הארץ ביישובה, וישראל בנויהם, וחפץ ה' עליהם יצליח, להושיב קולוניא על שמם, ויהיו המתיישבים יראי ה' ושומרי תורה בקדושתה".

"והנני, כמו אז כן עתה, מחובבי הישוב באה"ק בכל לבבי, וקול דודנו הקב"ה, דופק על לבנו לראות טוב ארה"ק, כי גם עתה אשר הסב ה' לב הקיר"ה ושריו, להרשות לנו לעשות ועד למטרה זו, אשר אין זה כי אם השגחת ה', אשר לב מלך ושריו להטותנו לחפצו".

"באשר מושבי בעיר קטנה, ואנשיה אינם בעלי רגש מרובה, וגם כי ראשי ורובי שקוע בהליכות הישיבה הקדושה, אבן הראשה להגדיל תורה בישראל, אשר ממנה תוצאות חיים לאומתנו, ולכן איני יכול להתחזק ולעשות בעניין, זולת בבוא אלי מאיזה קהילות לשאול בעניין שפלגו שם הדעות, הנני בא ומעירם ומרחיב דעתם להימנות למצוה זו, וגם הערתי את לב נכדי מי"ב מדענבורג (דווינסק) אשר היה אתם בחב', הנאה להם ונאה לעולם, להיות חבר נכבד בחבורה הק' הנ"ל".

"אשר עוררני בשם הח"ק והועד, ולבוא על החתום בקו"ק, לנדבת הקערות של עיה"ק הבע"ל [שנת תרנ"א], הנני למבוקשם".

"ואולי יביאו אתם דברים שראוי לנו לדעת ולהודיע לשלומי אמוני ישראל, ויביאו דברינו ע"ז בקול הקורא. מבוקשי לצוות לעושי דברו לשלוח לנו העתקה, מאשר יהיה רשום בכתב את דברי הנוסעים , וה' יתן אומר, מבשר טוב, מצמיח ישועה וישמח לבנו גם אנו".

"הנני מאשר חילו היפה, אשר לקח המעמסה לעשות קובץ מכתבים מגדולי הדור יצ"ו, המעוררים את אחינו בכל מושבותיהם, להושיב אה"ק. המקום ית' יהיה בעזרו וירים דברו, הנני מברכו שיהיה עושה ומצליח, ודבריו יעשו פרי על תלמי לבב אחינו, וישמח לבי גם אני".

"המרגלים אף הם לא דברו שקר, אלא שאסור לספר בגנותה של ארץ ישראל אפילו כשהדברים הם אמת, ומי שמדבר רעות על ארץ-ישראל הוא בבחינת מרגל".

"כבר הראינו דעת חז"ל כי בשעה שאין קללת ה' רבוצה על ארצנו, להיות שממה, אז רצונו ית' שתתיישב הארץ על-ידי ישראל עמו",

"כעת החיה, קול דודנו, הקב"ה, עלינו ע"י שאנו רואים כמה סבות היוצאות מהמסבב ית', כי כך ברצונו ית', שתתיישב הארץ לאט לאט, ע"י נידחי ישראל, והטה לב מלך הקיר"ה ושריו, להרשות לעשות ועד וחברה לאסוף כסף, לתמוך את אחינו עובדי אדמה ובעלי מלאכה, אשר בא"י וסוריא, והועד הזה מתנהל ע"פ חוקים ישרים בדעת הממשלה, אות הוא כי כך עלה ברצון ה' לעשות ישוב ע"י ישראל בארצנו הקדושה".

"ועלינו להעיר ולהפיח רוח אהבת הארץ, ולמלא אחר רצון ה', בכל אופן שיזדמן לפנינו, אם בפעולה חומרית, בעבודת האדמה, או בחרשת המעשה או במסחר, ואם בפעולה רוחנית, היינו הדפסת ספרים מועילים לעניין הנשגב, ואין לנו לחשוב מחשבות, כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים, כאשר מצויר בדעות בני האדם".

"לעת כזאת אחרי אשר אנו רואים מתוך עלילותיו שהעיר את לב הנדיב, להפליא לעשות, לטובת הישוב, והטה את לב השולטן ושריו להסכים לזה, אותותיו אלה הן הן דבריו, כמו שכתוב שמו בם דברי אותותיו, ואין לנו להתחכם לאמר, כי נצרך להיות באופן אחר".

"חובה על גדולי ישראל, יברכם ה', להשתתף לרצון ה' ע"י עצות ליחידים אשר ברכם ה', להכריז על זה איזה סך מסוים, או לנדב לחברה הקדושה אשר על ישוב הארץ נוסדה, ובזה יזכו גם המה לראות את ישראל בנויהם, בארץ ה' שמה, ויהיו מאירים ככוכבים, דרך ארץ הקודש לרבים, וזכות הרבים יהא תלוי בהם, וימצאו חיים, צדקה וכבוד כמשמעו ומדרשו".

"על מה עזב עבודתו להיות מטיף לישוב א"י, שלא על מנת לקבל פרס, כאשר זיכהו ה"א למצוא מנוחה כי טוב, יהי שם ה' מבורך, אכן עתה יאדיר דבריו מתוך הרווחה ויקבל ביותר, ויהי זכות הרבים תלוי בו".

"הרעיון הזה עלה על לבי, אחרי רואי עין בעין את הפעולה הנכבדה, אשר האציל כבוד הרב המנוח רמ"ג ז"ל בישיבתו ביהוד, מלבד מה שהישיבה הזאת גרמה לשביעית שלא תתחלל, בפרט היא עוד גרמה רבות לחיזוק התורה והדת בכל המושבות".

"ובאמת הנני מוכן לנסוע לאה"ק וירושלים תוב"ב, אחרי שזקנתי ושבתי ולא אוכל להנהיג הישיבה, כמו שנשאתי זה שלשים ושמונה שנה, אך דבר א' מקצה רגלי, הן המה החובות שאני לוויתי לצורך ריבוי תלמידים וחברים, ומגיע ממני כעת יותר מתשעת אלפים וכו'".

"ובאמת אומר לידידי נפשי שאם לא הייתי בע"ח (ע"ח הישיבה) הייתי יוצא אחר החג לארצנו הקדושה, ולנוח שם אחרי נשא משא הישיבה הק' שלושים ושמונה שנה (תרי"ד-תרנ"ב), ולמות שם על קבר אבי זצ"ל בירושלם תוב"ב, כדבר ברזילי הגלעדי לדוד, אבל החובות שאני חייב מוכרחני לעזוב את אשתי ובני שי', ולהיות גולה ולקבץ בע"ח ולסלק, וכ"ז מעכר רוחי וראשי סחרחר".