|
הרב מאיר ברלין, המספר (בספרו "מוואלוזין ועד ירושלים", עמ' ק"ד) על פעילות אביו הנצי"ב בענייני אר"י, מזכיר את המכתבים המרובים שהיו מתקבלים בביתו בעניינים אלה, ומציין: |
"כדרכו היה אבא ז"ל משיב לכל, למי קצרות ולמי ארוכות. גם המכתבים, מאות רבות מספרם אולי עוד יותר, אף הם כמו התשובות, לא נשמרו לצערנו ולא נאספו. המכתבים המעטים שפורסמו הם רק יחידים שבחרו בהם מתוך כוונות של מגמה".
|
|
עם תיאור פעילותו למען ישוב אר"י אנו מצרפים רשימת איגרותיו בענייני אר"י, במידה שהגיעו אלינו, ובכללן שתי אגרות השמורות בארכיון הציוני המרכזי, ועד כה טרם הובאו לדפוס. לא ראינו צורך לחזור ולהדפיס את האגרות שראו אור בקבצים לתולדות הציונות, ורק שמונה אגרות, שפורסמו בעיתונות הימים ההם או בספרים בלתי מצויים, הובאו לדפוס כנספחים לרשימה זו. 1. אגרת למערכת הלבנון הירושלמי מראשית תרכ"ד, בה הוא תומך בעמדת רבני ירושלים, לעומת עמדתו של הר"צ קלישר בקשר לפעולה מדינית בארץ-ישראל. "כבוד הלבנון", עמ' 73, תוספת ל"הלבנון", גיליון 11, כסלו תרכ"ד (ראה המעין, ניסן תשל"ד). 1א. ראה ראינו - קריאת הנצי"ב בכסלו תרמ"ו, בהצטרפו לאגודת "חובבי ציון" בוואלוז'ין, ובה נתבעו בני עדתו להשתתף בפעילות לישוב ארצנו הקדושה. פורסמה בשעתו בעיתונות היומית, ונכללה בקובץ "שיבת ציון" בעריכת ר' א"י סלוצקי, עמ' 5 - 6 , ווארשה תר"ס. 2. אגרת לאגודת "חובבי ציון" בווארשה לעידוד הפעולה למען ישוב אר"י. אף אגרתו זו נכללה בקובץ הנ"ל, עמ' 6 - 7. 3. אגרת לד"ר פינסקר על קבלת התפקיד בהנהגת התנועה, מיום ג' מנ"א תרמ"ז (כתבים לתולדות חיבת ציון, בעריכת א' דרויאנוב [להלן - כתבים], כרך ב', מס' 619, אודיסה - תל אביב תרע"ט-תרצ"ב). 4. קריאה משותפת, עם הר"ש מוהליבר והר"מ עליאשברג, בדבר הצבת קערות בערב יום הכיפורים בבתי הכנסיות להחזקת ישוב אר"י. פורסם בעיתונות ונכלל בכתבים, חלק ב', מס' 650. דריאנוב מעיר שם בהערה כי לאחר שהכרוז נדפס באופן ליטוגרפי והופץ בבתי הכנסת, חשש הנצי"ב שהיה כאן זיוף, ופנה בנידון לר"ש מוהליבר ולד"ר פינסקר. איגרותיו של הנצי"ב לא הגיעו לידינו, ואילו תשובותיהם הובאו לדפוס ע"י יצחק רובקינד במאמרו "אגרות ציון" ("ספר שמואל" לזכר הר"ש מוהליבר, ירושלים תרפ"ג). ד"ר פינסקר עונה לו להנצי"ב: |
"אם יתבונן כבוד גאונו היטב בהמכתבים ההם, יראה כי אינם מכתבים פשוטים, הכתובים בדיו בידי איש, אך מכתבים נדפסים במכונת ליטוגרפיע, וחתימת כבוד גאונו עליהם היא באמת דומה לחתימתו. אדמה כי כבוד גאונו, עם הגאונים הנ"ל, באמת ערכו מכתב אחד כזה להדפיסו, ושלחו להרבנים ולהעשירים, ואין בזה חלילה שום זיוף כלל".
|
| ואולם ריבקינד מעיר ששמע מפי עד מעשה, ר' יעקב מרק, כי |
"כמדומה לו באמת נטלו בני ליבוי רשות לעצמם, לשנות קצת את נוסח המכתב שחתמו עליו הרבנים".
|
|
5. אגרת לאנשי לוצין לעידוד פעולותיהם למען ישוב אר"י מיום י"ד תשרי תרמ"ח. האיגרת פורסמה בשעתו ב"המגיד" ולא נכללה בכתבים הנ"ל. מובאת להלן לדפוס ע"פ ההעתק הנמצא בארכיון הציוני, מס' A9/97/9.
6. אגרת לד"ר פינסקר בבעיות ההתיישבות באר"י, מיום ו' מרחשוון תרמ"ח. כתבים, ח"ב, מס' 679. 7. אגרת לד"ר פינסקר, כנ"ל, מר"ח כסלו תרמ"ח, שם, מס' 699. 8. אגרת לד"ר פינסקר, כנ"ל, מיום י"ט כסלו תרמ"ח. שם, מס' 709. 9. אגרת לד"ר פינסקר, כנ"ל, מיום כ"ג כסלו תרמ"ח. ראשיתה של האיגרת הובאה לדפוס ע"י ליליינבלום בספרו "דרך לעבור גולים", עמ' 95, וסופו בכתבים, ח"ב, מס' 715. 10. אגרת לד"ר פינסקר, כנ"ל, מיום כ' בטבת תרמ"ח. כתבים, ח"ב, מס' 733. ליליינבלום פירסם בספרו הנ"ל (עמ' 101-99) קטעים מן המכתב הזה, ואילו ריבקינד, שהדפיס את המכתב כולו (אגרות ציון, כ"א-כ"ד), טוען שהוא שונה הרבה מהמכתב שנתפרסם על-ידי ליליינבלום. דרויאנוב מעיר, כי לפנינו גוף מכתבו של הנצי"ב והנוסחה הנכונה היא של לילינבלום, אולם למעשה אין המכתב כתוב בכתב ידו של הנצי"ב אלא שמו של המכותב ד"ר פינסקר לבדו, ומכאן ואילך במסירת קולמוס, ואין בידינו אפוא אפשרות להכריע בנידון. 10א. הסכמה לספר "ילקוט ארץ ישראל" לר' יהודה אידל ציזלינג, וילנא תר"נ, וראה מאמרו של ידידי ומעודדי ג' קרסל, "שלושה דורשים לציון במשפחה אחת", הצופה, י"ג בניסן תשל"ד. 11. קריאתו השניה, יחד עם הר"ש מוהליבר והר"מ עליאשברג, להצבת קערות למען ישוב אר"י בערב יום הכיפורים בבתי הכנסת ("שיבת ציון" לרא"י סלוצקי, עמ' 29 - 28, וראה לעיל אגרת 4). 12. אגרת לקהילת איהומען ורבה ר' צבי הירש, מיום ח' תשרי תרמ"ט, הכוללת עידוד לפעילות למען ישוב אר"י ולא לחוש למתנגדים, ואם כי נאמין שכוונתם לשם שמים, מה להם למחות באחרים. "המליץ", תר"ן, גיליון 76 (מובאת לדפוס להלן). 13. אגרת לרבני ירושלים, מיום ד' ויגש תרמ"ט, לעידוד שמירת השמיטה במושבות החדשות. "חבצלת", שנה תשע עשרה, גיליון 16, ב' שבט תרמ"ט (מובאת לדפוס להלן). 14. אגרת לאגודת "חובבי ציון" בסלוצק, מיום ז' בטבת תרמ"ט, לבוא לעזרת שומרי שביעית, ומאידך לא לשים לב לעובדים ע"פ ההיתר. "אמרי חיים", דרושי המגיד מקמינץ, רח"ז מכבי, עמ' 223, תל-אביב תרפ"ט, אגרת זו הובאה לדפוס ע"י אפרים ראובן מאשעווצקי, "המליץ", תר"נ, גיליון 76, בהשמטת קטעים חשובים, כגון אישור הנצי"ב להצבת קערות בערב יום הכיפורים, וכן קריאתו לעידוד שומרי שביעית. להלן מובאת האיגרת במילואה. באגרת עצמה אין כתובתה של החברה אליה נועדה ולפי ההערה בכתבים, ח"ב, מס' 969, נועדה לחו"צ בקלצק, אולם בפתח האיגרת שפורסמה ב"המליץ" בהשמטות, צוין שהיא נועדה לחו"צ בסלוצק, ובספר "אמרי חיים", עמ' 222, אף מובא מכתב לואי מחו"צ בסלוצק לרח"ז מכבי. 15. אגרת מיום א' תשא תרמ"ט לאגודת "חובבי ציון" בבאר לעידוד פעולותיהם, תוך הזמת ההאשמות נגד המתיישבים במושבות החדשות באר"י. "אגרות ציון" ליצחק ריבקינד, מס' י"ד. 16. אגרת לד"ר פינסקר, מיום ב' תשא, י' אדר תרמ"ט, לבוא לעזרתם של מתיישבי פתח-תקוה ועקרון להגנת שומרי שביעית. כתבים, ח"ב, מס' 873. 17. אגרת לקהילה, ששמה לא פורט, ניסן תרמ"ט בערך, דוחה את ההאשמות נגד המתיישבים ותובע להמשיך בפעולות למען ישוב אר"י. "למען ציון", ווארשה תר"נ, עמ' 76. 18. אגרת לרש"י פין, מיום עש"ק נחמו תרמ"ט, בדבר הסכמתו לבחירת א' גרינברג להנהגת "חובבי ציון", וכן הדגשת החובה לשמירת המצוות התלויות בארץ. כתבים, ח"ב, מס' 924. 19. אגרת לרש"י פין, מיום א' תבוא תרמ"ט, הבעת קורת רוח על החלטות אסיפת וילנה ובקשה להגנת מתיישבי עקרון, השומרים על מצוות שביעית כהלכתה. כתבים, ח"ב, מס' 941. 20. אגרת מיום י"א בתשרי תר"נ לרא"י שולמאן ולחבורתו ברעל יצא להגנת המתיישבים באר"י. "שיבת ציון", עמ' 19 - 18, וכן בכתבים, ח"ג, מס' 969, ובספרו של עפיל עמ' 509. 21. אגרת מיום כ"א חשוון תר"נ לרש"י פין, לעידוד חרשת המעשה בארץ. כתב-יד בגנזי הארכיון הציוני המרכזי, מס' A9/97/7. 22. אגרת לרש"י פין, מיום ב' וישב תר"ן, בדבר גילוי אגודת נס-ציונה בישיבת וואלוזין. כתבים, ח"ג, מס' 997. 23. אגרת לד"ר פינסקר, מיום ב' קרח תר"נ, ברכה על אישור פעולות "חובבי ציון" במסגרת "החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ופלשטינה", ע"י שלטונות רוסיה. "המליץ", תר"ס, גיליון 81 (מובאת לדפוס להלן). 24. הסכמה להדפסת ספרו של רא"י סלוצקי, "שיבת ציון", מיום ד' תבא תר"נ. בפתח הספר, עמ' 3. 25. קריאה משותפת עם רבי יצחק אלחנן והר"ש מוהליבר, אלול תר"נ בערך, להצבת קערות בערב יום כפור בבתי-הכנסת למען ישוב אר"י. שם, עמ' 30 - 29. 26. מה לספר "למען ציון" לר' יעקב ב"ר אברהם הכהן פלעקסער, וילנא תר"נ, בפתח הספר. 27. אגרת בראשית - קריאה מיום ז' תשרי תרנ"א, להגברת הפעולה, עם קבלת האישור הממשלתי לפעולות "חובבי ציון" במסגרת החברה הנ"ל. "שיבת ציון", עמ' 17 - 18. 28. אגרת למטיף ר' חיים יוסף יפה, מיום ג' בתשרי תרנ"א, שלילת ההצעה להדפסת מהדורה נוספת של "דרישת ציון" להר"צ קלישר. כתב-יד בארכיון הציוני המרכזי. נתפרסם על ידי המעין, ניסן תשל"ד, וכן ייכלל בספר "מרא דארעא ישראל" להר"מ סושר והר"מ גרליץ, כרך שני, הנמצא תחת מכבש הדפוס, ירושלים תרל"ד. 29. אגרת לרח"י יפה, מיום א' תשא תרנ"א, שימשיך בפעולותיו להטיף לשיבת ציון. מתוך כתב-היד הנמצא בארכיון הציוני (מובאת להלן לדפוס). |
|
אגרת מס' 5
ב"ה א' י"ד תשרי בשנת ברו"ך תהי"ה תרמ"ח
ברכת המועד ומשוש חג ה' לכבוד ידיד ה' ועמו, הרב הג' חריף ובקי, אור הברקי, כש"ת מ' אלעזר נר"ו אב"ד דק' לוצין וישאו ברכה לרגלו יושבי בצלו, ראשי האגודה על ישוב הארץ נוסדה, חבור הנאה להם ונאה לעולם, אהובים וברורים, נכבדי הקהילה הק' כולם, ה' עליהם יחיו דגן בישראל ויפרחו כגפן חסדי אל. מכתבם מן ד' חודש זה הגיעני תמול בש"ק ונתווסף לי עונג הנפש לראות כי בעלי הקהילה הק' משתדלים במצוה החביבה על הקב"ה אלקי הארץ להושיבה, לולא עונותינו גרמו תגבורת מדה"ד להיות הארץ שוממה נגד רצונו ית' [כאשר הראיתי לדעת בביאורי עה"ת דברים, ט', ממקרא ד' והלאה ול"ב כ"ג] ועכשיו שרואים אנו כי החל ה' להראות השגחתו ית' להושיבה, א"כ עלינו לרוץ אחרי רצונו ית', והננו מצווים ע"ז [על זה] כמו שנצטווה יצחק אבינו במאמר ה' אליו, שכן בארץ, ופירשו חז"ל במ"ר [במדרש רבה] עשה שכונה בארץ, הוי נוסע, הוי זורע, הוי נציב, אע"ג שהיה בארץ בידי הכנענים והפלשתים, כן אנו מצווים גם לעת כזאת, אכן ידעתי כי רבו המפריעים העניין, וגם יש בהם גדולי ישראל יצ"ו, ויש טעמים להם, שאין ראוי להשמיע, אמנם יש טעם נכון באשר רואים שהעניין בכלל מתהלך ומתנהג ע"י אנשים שאין מהם תקווה שיוציאו מידם מתוקן כ"צ [כל צרכו], ואני ידעתי מזה, וגם הנני חושש לדבר, בכ"ז [בכל זאת] חשבתי כי טוב לעשות מצוה שלא כהוגן, משלא לעשות כלל, וכדאיתא במנחות דמ"ח אומרים עמוד וחטא בשביל שתזכה באותו עניין. ע"כ, כאשר הפצירו בי בעלי האספה בדרוזגעניק לקבל עלי שם גבאי יחד עם הגאב"ד מביאליסטאק והגאב"ד דק' בויסק, האף כי ידעתי שאיני הגון למשא זה כי הנני עמוס בעבודת הישיבה הק' חיי רוחי, בכ"ז נעניתי לדברו, בחשבי אולי ימצא ידי לתקן בעניין, ובעת נתחברתי לישב יחד את שני הגבאים הגאונים הנ"ל, אמרתי בפה מלא כי אם לא יעלה בידינו להנהיג הליכות העניין על דעתנו, אין לי להושיט אצבע בזה והנה עוד לא הגיעה שעת הכושר לזה, זהו תמצית העניין המקודש הלז. ועתה ע"ד שאלת מעכ"ה נ"י, ידעו כי הר' שפ"ר בווארשא התנהג עם מעות ישוב א"י שלא כהוגן, ע"כ בטל המרכז בווארשא, ועתה המרכז באדעסא ביד הד"ר פינסקער וסופרו הוא לילינבלום הידוע, ומסופק אני בהנהגתם. הגאב"ד מביאליסטוק אמר לי שנדבר באספה בדרוזעניק, אשר סך מסוים יהא נשלח לפאריז ליד הד"ר ארלאנגער, והוא יעשה מהם עפ"י הועד ביפו, שרואים את הנידרש בכ"ז [בכל זאת] עצתי שיכתבו בתומם לאדעסא להד"ר פינסקר, בשאלה לאן ישלחו המקובץ, ובבקשה להודיעם מה יעשו באותו שעה עם המקובץ, ובל"ס יקבלו תשובה מסופרו ל"ב [ליליינבלום], ואולי ישכילו לכתוב כי רצון החבורה שיהי נעשה ע"ד הגבאים הרבנים שי', ויחזו מישרים תשובתם, וה' יזכנו לראות בטוב אהלי יהודה, ומשם נעלה לירושלם תוב"ב. |
|
כנפש העמוס בעבודה נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
באגרת זו, שנכתבה ע"י הנצי"ב עם כניסתו לתפקידו, הדגיש שהוא נוטל את התפקיד על עצמו מתוך כוונה להטביע צביון דתי על ההתיישבות. המטיף ר' חיים יוסף יפה, שהעתיק את האיגרת, הוסיף בשוליה: |
"וב"ה נשתנה ההנהגה לגמרי, ומסורה ביד גאוני וגבירי עמנו, היראים ושלמים, והכל על הצד היותר טוב",
|
| ודבריו הוסברו בהערה בסיום האיגרת: |
"אחרי אסיפת וילנא בירח מנחם תרמ"ט, נתקן הכל כי ההנהגה יצאה מידי הד"ר פינסקר ומסורה בידי הג' והגב"י יור"ש, ועפ"י גבאים היועצים, הנזכרים במאמר המכונה "עלה במוסכם", רק תחת פינסקר נבחר הגביר גרינבערג באודעסא, לטעם כמוס, שיתגלה ב"ב אמן, ואז תפרח כחבצלת העניין הק' והנשגב".
|
|
דברי המעתיק חיים יוסף יפה, מטיף לחו"צ. |
|
אגרת מס' א/10 עתה התעורר הרב החריף י"א מרבים, שפתותיו שושנים ומודע לנבונים מ' יהודה אידל ציזלינג נ"י מק' אשמינא, וטרח לגבב כל מאמרי חז"ל מכל המקומות שמדברים בשבח הארץ וכדומה, הכל העתיק והביא לשונם ובפירושם, בסדר נכון בפלגות ראובן עניין עניין לבד, כגודל חקרי לבבו, והנני לאשר חילו של הרב הנ"ל ירצה ה' פעלו להפיצו בישראל ויאושר שמו ויבורר טעמו, ויהיה אלקיו עמו". כנפש הבא עה"ח, היום ג, צום הרביעי יהפך לשו"ש, שנת "ברו"ך תהי"ה" לפ"ק. |
|
נפתלי צבי-הודא ברלין מוולאזין |
|
אגרת מס' 12 ישאו ברכת המועדים אחינו חבר סגולה, חבור הנאה להם והנאה לעולם סלה, אנשי לבב עושי מסלה להושיב ארץ אבותינו במחשבה ובפעולה, בעלי קהל "איהומען" יחי' ועליהם יהל אור יקרות הרב הגאון חו"ב מוהר"ר צבי הירש נ"י אב"ד דק"ק הנ"ל! הגיעני מכתבכם מפ' נצו"י מן עש"ק ואשר דרשו דעתי הדלה בעניין ישוב ארץ ישראל הקדושה הן כבר היה דברי בדפוס כי מהראוי להתבונן ע"ד ה' ליצחק אבינו "שכן בארץ" ודרשו חז"ל ברבה: עשה שכונה בארץ הוי זורע הוי נוטע ואע"ג שהיה אז כל א"י ביד פלשתים ויצחק היה שם אלא בגירות, מכ"מ היה רצון ה' שיצחק יעשה בה ישוב ויהי' מושרש בלבבו כי הארץ היא שלו; ועתה כי אנו רואים שבא התעוררת להושיב נשמות הארץ, יש לנו להבין כי קול המון כקול שדי בדברו ואין לנו לחשוב תכליתם וטעמם, כי אם כך רצון ה'. וידע נא כי יש אנשים מתחכמים לחפוש עלילות על מצוה זו. וברוך חכם הרזים ית' שלא השוה דעות בני האדם זל"ז. אמנם מה לנו לחוש להמתנגדים על מצוה זו וגם אותם המתנגדים אם כי נאמין שכונתם לשם שמים ועליהם כתוב "ועמך כלם צדיקים" וג', בכ"ז מה להם למחות באחרים ולא יחושו אולי יהי' בכלל המונע את הרבים מלעשות מצוה שהוא מדברים שמעכבים את התשובה, כמבואר ברי"ף מ' רה"ש ורמב"ם ה' תשובה. ועל דבר הרב המגיד מקאמעניץ נ"י באמנה אינני מכיר אותו אבל הרבה מספרים בשבחו. וגם כי עמל בכל כוחו לזכות הרבים, אקווה כי מעתה ישקיטו הצדדים ולא יבזו זא"ז ח"ו והנני לברך עושי צדקה זו יזכו לחזות אה"ק בבניניה, והשוכנים בה יהי' נטעי נאמנה, ירעו צדק ירעו אמונה, ונשמח גם אנחנו בתקונה, ומברכות מעכ"ה תברך נפשי להגדיל תורה, ולפרנס ולכלכל צרכי הישיבה הק' בגבורה. |
|
הנני העמוס בעבודה נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אגרת מס' 13 ישלח ה' עזרו ויאיר דברו על כבוד ראשי מנהלי כוללי ירושלם גדולי ישראל, העומדים לפני ה', לשרת את עמו אביוני אדם, הנעלבים בפי הלצים ומזדיהן המה יאירו כצאת השמש בגבורתו עולם ודבריהם יעשו פרי צדקה להשיב נפשות דך נכלם, ובראשם יהל אור יקרות גאוני הדור צדיקי יסוד עולם כקש"ת מו"ה משה יהושע שליט"א ומו"ה שמואל סלאנט שליט"א ה' עליהם יחיו עניי עם וידכאו עושקי כבודם. מכתב קול מהיכל הנדפס ביום ג' ד' מרחשון והמכתב המצורף מיום ד' ג' כסליו, הגיעו יפה לק"ק וואלאזין, ואני פה ווארשא המדינה אשר באתי הנה להתחזק בבריאות באשר הגיעו שני שיבה וכמעט נמוטו פעמי בעוה"ר, והגיעו המכתבים מביתי לידי פה ווארשא. ואני כמוהם כמוני, "לבי שמח על אשר התנדבו הרבה יושבי קולוניות לשבות בשביעית ולשמור קדושת הארץ, ואין דעתם פונה לפטומי מילי מאשר משכו ידם את הלץ", וגם אני רואה מרחוק עני אחינו אשר בירושלם, וענות אחינו בערי השדה. אכן מה אני עני ואביון אוכל לעשות, מעט כוחותי אשר עוד עמדי מסורים ומכורים המה לישיבה הק' אשר ממנה יתד ופנה להחזיק תורה במדינה, ע"י נטעי נאמנה, ה' החפץ להגדיל תורה בישראל, יעזרני לישב במנוחה ולעבוד אותם ברוח נכונה. את אשר בידי איני חדל חלילה, זה כירח ימים הגיע לידי מעט מעות לישוב א"י, שלחתי אותם לאדעסא להד"ר פינסקער והזהרתי לשלחם בייחוד להר' פינס נ"י בגדרה, והוא יחלקם לשומרי שביעית ואם מגיע אלי דרישה בזה העניין הנשגב אשר בהרבה מקומות חלק לבבם בטיב הישוב, הנני מחזקם ומזרזם בכוח ידי הרפה אמנם מתוך כתבי ניכר, וחזותו מוכיח, כי כוח ידי וימי עילומי אין עוד עמדי, והנני נדרש לרחמי שמים, בזכות הישיבה הק' אשר היא מתחזקת ומתרבה שנה שנה בכמות ובאיכות. והנני מפיל תחנתי מאחיי ורעיי היושבים במורשי לבבי שלא יחדלו להתפלל עבורי בשביל הישיבה הק', וה' השומע תפלה בשער השמים יענה תפלת רבים, ויחזקני ויאמצני להיות עמוס בעבודה כאשר הייתי. |
|
הנני מוקירם ומכבדם נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אגרת מס' 14 כבוד אחינו מנהלי וועד חברה קדושה של חובבי ציון לשובב נתיבות ארצנו הק' ולהציב גבול אלמנותה בעזר ד' חבור הנאה להם ונאה לעולם, ד' עליהם יחיו ויתענגו על רוב שלום ועל עבודתם לישוב הארץ הקדושה. מכתבם מן כ"ב כסליו לק' וואלאזין הגיעני. ואני יושב פה ווארשא אשר צאתי להתחזק בבריאותי בעזר ד' כי מטה לרגל העבודה והטורח בתוגיון לב בעבודת הישיבה הק' העמוסה עלי. עתה הנני להשיבם. וטרם אענה אני מאשר חילם על טוב פעלם ואור רצון ד' להושיב ארצנו השוממה יהי נר לרגלם. אשר שאלוני אם נתתי חת"י להעמיד הקערות בערב יו"כ כן הוא. בליבאווע יש חברה קדושה ערוכה בטוב השקידה והסדר ומלאתי את ידם ועבודתם במה שהי' בידי החלושה לעשות לטובת העניין המקודש. ואת אשר שמעו מעל' כי מדברים סרה על יושבי הארץ כי מחללים יוה"ש לפי ידיעתי עפ"י החקירה הוא דיבת שקר, ולמודים אנחנו להשמט שישוב הארץ בטענה זו כמש"כ בשה"ש "רחצתי את רגלי איככה אטנפם" ואית' במד' רבה ע"ד שלא רצו לשוב בימי כורש לא"י שאמרו רחצתי את רגלי מטינופת ע"ז ר"ל שאותו מקום משיאני לע"ז. וידוע שהיו תרעומות רב על אותו הדור, כפי הנראה מסידור אותו השיר ומגמרא יומא פ' א', ואנו אין לנו להתחכם הרבה. במה שאנו יכולים לתקן הנהגת יושבי הארץ וודאי ראוי ונכון, ואם מכ"מ יש עובר עה"ת הלמענו תעזב ארץ ח"ו, וגם הישיבה שמה הוא מצוה. לכן, אחי, התחזקו ועשו חיל ואם בידכם לעמוד לעזר בייחוד לשומרי שביעית אשריכם. ובזכות זה תזכו לשמור קדושת הארץ בב"א. אל תמשכו את דעתכם עם המשתדלים לחלל קדושת שביעית ומתלוצצים ברוגז ושחוק באין נחת ולשונם מהלך בתבל על גאוני ירו' תוב"ב. סורו מהמון דבריהם ומהמונם. אם תשמעו מרחוק כי איזה קולוניא עובדים את הארץ עפ"י היתר הגאונים יחיו אל תשיתו לב כי אכף עליהם פיהם. ואם תשמעו כי שומרים את קדושת הארץ תחזקו את ידיהם ותטיבו לבם וטוב לכם. יותר מכל הכתוב בזה מלאתי דברים, אך תכירו ותבינו מתואר המכתב, כי אין כחי עמדי לבא במערכת דברים, ועתותי ומעט חילי מכורים לעבודת הישיבה הק'. המקום ית' יחזקני למען ת"ת דרבים בישיבה הק', אשר היא אבן פנה למוסדות התורה במדינה זו. הנני ידידם מברכם בכ"ט - |
|
נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אגרת מס' 21 כבוד ידיד נפשי הרב החכם ומודע לבינה, המפורסם כש"ת מ' שמואל יוסף פין נר"ו. הגיענו אמש מכתבו, וחשבתי דרכינו, והנני מסכים לדעת מעכ"ה נ"י להשתדל להרבות בארצנו חרשת המעשה, ולהוציא פירותיה ושבחה שנשתבחה בה לתכליתן, וזה פריה, ומע"כ נ"י יזכה לעשות לטוב ארצנו, ונזכה לראות ישראל בנויהם. |
|
הנני ידידו נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אגרת מס' 23 ירעש כלבנון פרי פעולת כבוד החכם ונכבד בישראל ד"ר ל. פינסקר נ"י, ראש הועד לח"ק תמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובע"מ בסוריה ובאה"ק. ואתו ישאו ברכה כל מנהלי הח"ק ובעלי הועד, כולם אהובים וברורים אפרתים וגבירים, ה' עליהם יחיו, ידגו ויפרחו כגפן, איש לפי פעלו ולפי מעללו מה' ישאו גמולו. מכתב מע"כ בר"ח [תמוז] הגיעני והנני כמו אז כן עתה מחובבי הישוב באה"ק בכל לבבי וקול דודנו הקב"ה דופק על לבנו לראות טוב ארה"ק, ומה גם עתה אשר הסב ה' לב הקיר"ה ושריו להרשות לנו לעשות ועד למטרה זו אשר אין זה כי אם השגחת ה' אשר לב מלך ושריו להטותם לחפצו. אומנם אם לבי ער אינני ישן מכל פעולה, באשר מושבי בעיר קטנה ואנשיה אינם בעלי רגש מרובה, וגם כי ראשי ורובי שקוע בהליכות הישיבה הקדושה אבן הראשה להגדיל תורה בישראל, אשר ממנה תוצאות חיים לאומתנו - ועל כן איני יכול להתחזק ולעשות בעניין. זולת, בבוא אלי מאיזה קהילות לשאול בעניו שפלגו שם הדעות, הנני בא ומעירם ומרחיב דעתם להימנות למצוה זו. וגם הערתי את לב נכדי מי"ב מדענענבורג (דווינסק) אשר היה אתם בחבורה הנאה להם ונאה לעולם להיות חבר נכבד בחבורה הק' הנ"ל. ועתה אשר עוררני בשם הח"ק והועד לבוא על החתום בקו"ק לנדבות הקערות של עיה"כ הבע"ל - הנני למבוקשם. אכן מקודם טוב לנו לדעת מה ראוי נעשו החבורה היקרה אשר נסעו לבחון את הליכות המושבות ובראשם מוהר"ש אבד"ק ביאליסטוק נ"י ואולי יביאו אתם דברים שראוי לנו לדעת ולהודיע לשלומי אמוני ישראל ויבואו דברינו ע"ז בקול הקורא. ע"כ מבוקשי לצוות לעושי דברו לשלוח לנו העתקה מאשר יהיה רשום בכתב אמת דברי הנוסעים. וה' ייתן אומר מבשר טוב משמיע ישועה וישמח לבנו גם אנו. |
|
העמוס בעבודה רבה נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אגרת מס' 29 כבוד ידידי הרב המופלג י"א ודרשן כ"ש מ' חיים יוסף יפה נר"ו. הגיעני מכתבו הגלוי, ובוש אני להגיד למע"כ כי נאבד או נגנב ממני ספרו "דרישת ציון", והנני אשם לשלם מחירו יודיעני מע"כ כמה הוא ואשיב אי"ה. הנני תמה על מה עזב עבודתו להיות מטיף לישוב א"י שלא ע"מ לקבל פרס, כאשר זיכהו ה"א למצוא מנוחה כי טוב, יהי שם ה' מבורך, אכן עתה יאדיר דבריו מתוך הרווחה ויקובל יותר, ויהי זכות הרבים תלוי בו. |
|
הנני ידידו העמוס בעבודה נפתלי צבי-הודא ברלין |
|
אם לא ישיג מע"כ בוילנא לקנותו, אזי יודיעני ואשתדל אני להשיג אחר. |
| חזרה לתחילת המאמר |
|---|
