 |
|
פרק ה.
מצות עשה מן התורה תלויות באוזניים
|
שישמע דברי תורה מכל מלמדיו, שנאמר: "והיה עקב תשמעון", שאם לא ישמע לא ילמד. לקבל תוכחה מן המוכיח, שנאמר: "ומלתם את ערלת לבבכם". וכתיב "אוזן שומעת תוכחת חיים". לשמוע קול שופר בראש השנה. לשמעו אל התקנות והגדרים שיעשו בכל דור ודור, שנאמר: "לבלתי שמוע אל השופט" כו'. כל הברכות והתפילות צריך שישמיע לאוזניו, וכן קריאת שמע, שנאמר: "שמע ישראל". וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, שרצה לומר השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. אם ישמע אדם דבר שאינו הגון, ישים אצבעו באזנו, שנאמר: "ויתד תהיה לך על אזנך". ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה, אל תקרא אזנך אלא אוזניך. לשמוע אל נביא אמת שיהיה ראוי לנבואה, ולא יגרע ולא יוסיף מתורת משה, שנאמר: "אליו תשמעון". מצות לא תעשה מן התורה התלויות באוזניים שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה שנאמר: "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא". שלא לשמוע כלל דברי לשון הרע ודברי גנות על חברו שנאמר: "לא תשא שמע שוא". וכבר כתבנו במצות התלויות בלב שמפסוק זה אזהרה גם כן שלא לקבלו ולהאמינו. ואזהרה מפסוק זה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין אחר קודם שבא חברו, וגם אזהרה לבעל דין שלא יסדר טענותיו לפני הדיין קודם שבא חברו, דקרינן בי' נמי לא תשיא כדלקמן. מצות עשה ולא תעשה מדברי סופרים התלויות באוזניים להטות אוזן לשמוע חזרת הש"ץ, וכן הברכות, כדי שידע על מה יענה אמן. שישמיע לאוזניו כל הברכות. בכל ענייני עולם ישמע עצה דכתיב "שמע עצה" כו'. שלא ישמיע לאוזניו דברים בטלים. שלא לשמוע קול שירי נשים אף על פי שאינו מהרהר, כי קול באשה ערווה. משחרב בית המקדש אסור לשמוע קול ניגון כלי זמר, ואוזן השומעה תעקר, אם לא בחתונה. |
