|
|
"גבורי כח עושי דברו"
הרב קוק זצ"ל הציע לחקלאים את היתר המכירה, כפתרון לבעיית השמיטה. ואכן היו חקלאים רבים, שקבלו את הפתרון המוצע להם. אך היו חקלאים, שלא רצו לסמוך על היתר המכירה ובקשו לקיים את השביעית בקדושתה.
יישובים חקלאיים של שומרי מצוות בקשו לשמור שביעית בשדותיהם ובכרמיהם, בלי להפקיע את קדושת הארץ על ידי מכירה. בעיות רבות וקשות נצבו בפניהם. בשאלותיהם ההלכתיות פנו ל"חזון איש" זצ"ל, הלא הוא הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (1954-1879).
ה"חזון איש" קרא על חקלאים אלו, שומרי שביעית, את דברי חז"ל:
1) זריעה מוקדמת - להקדים לזרוע את השדות לפני "ראש השנה" של שנת השמיטה.
2) גידולי מים, חצץ, חול וקש במיכלים לא נקובים שהוצבו מתחת גג.
3) גידולים רב שנתיים - ניסו לפתח גידולים, שגם לאחר שאספו את היבול, השאירו את השתילים, כדי שיחזרו ויתנו יבול שני בשנה הבאה, שנת השמיטה. נסיונות אלה נעשו בגדולי כותנה ובשיחי עגבניות.
כל הפתרונות הנזכרים ועוד אחרים טרם פתרו באופן מוחלט את בעייתו של החקלאי בשמיטה. או שהפתרונות המוצעים היו בלתי כדאיים בשל מחירם היקר או שהיבולים שנתקבלו היו מועטים. עדיין מצפים החקלאים שומרי השמיטה לפתרונות. המכון לחקר החקלאות על פי התורה, "מכון התורה והארץ" בגוש קטיף ודומיהם, ממשיכים לחפש פתרונות, כדי לצמצם את נזקי החקלאים והשדות.
לחקלאים גיבורי הכוח הצטרפו שומרי שביעית בבתים ובחנויות. היו שומרי שמיטה, שבבתיהם הקפידו לרכוש פרות וירקות ללא חשש שביעית. אלה היו ברובם מיבולי נוכרים, או מתחנות החלוקה של אוצר בית-הדין. בפירות, שקבלו בתחנות החלוקה, נהגו קדושת שביעית. (איסור הפסד וקלקול, שימוש בדרך המקובלת וכדו'). היו גם חנויות שהצטרפו לשרשרת שומרי שביעית. בבתי-עסק אלו מכרו פירות וירקות ללא חשש שביעית, לרוב משדות נכרים.
חשוב -
האם גם אלו הם "גיבורי כוח"?
- עקרת בית שאינה משיגה ירק בחנות השמיטה ונמנעת מלקנותו בחנות הרגילה.
- הירקן שאינו משווק ירק מסויים מחשש לספיחין, ומקטין את פדיונו ורווחיו.
- הקונה, שנדרש לשלם עבור ירקות ללא חשש שביעית מחיר גבוה ממחירו של אותו ירק בחנות רגילה.
ועל אף זאת - מספר שומרי שביעית בקדושתה גדל משמיטה לשמיטה. בישובים רבים נפתחו לקראת שנת השבע חנויות מיוחדות לשומרי שביעית בקדושתה. אלה קנו פרות וירקות רק בחנויות שבפתחן התנוסס שלט שעליו נכתב:
כן נפתחו תחנות לחלוקת פירות מאוצר בית-דין. שקים ארוזים של פירות הדר, קופסאות שימורי זיתים, בקבוקי שמן זית ועוד נערמו בתחנות של בית-הדין. על כל אחד מהם הודבקה תוית, עליה היה כתוב:
שליח בית הדין טיפל בחלוקת הפירות הארוזים והמוצרים. לקופה מיוחדת שלשל כל אחד תשלום לכיסוי ההוצאות.
משמיטה לשמיטה מתרחב מעגל שומרי השביעית בשדה ובכרם, בבית ובחנות. שאיפתו של הרב קוק זצ"ל הולכת ומתגשמת:
קבוצה א, - חקלאים שומרי שמיטה, "גיבורי כוח".
קבוצה ב' - ראשי משפחות ועקרות בית שומרי שמיטה.
קבוצה ג' - ירקנים, בעלי חנויות, שומרי שמיטה.
כל קצובה תמחיז וויכוח, הנערך בקבוצה בערב שנת השבע או במהלכה, בעניין שמירת השמיטה. בין תומכי היתר המכירה למתנגדים לו. רשמו במחברותיכם את הטיעונים בעד ונגד.
יישובים חקלאיים של שומרי מצוות בקשו לשמור שביעית בשדותיהם ובכרמיהם, בלי להפקיע את קדושת הארץ על ידי מכירה. בעיות רבות וקשות נצבו בפניהם. בשאלותיהם ההלכתיות פנו ל"חזון איש" זצ"ל, הלא הוא הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (1954-1879).
ה"חזון איש" קרא על חקלאים אלו, שומרי שביעית, את דברי חז"ל:
"גבורי כח עשי דברו" (תהילים ק"ג, כ')את גיבורי כח אלו הנחה ה"חזון איש" במותר ובאסור בשביעית בשדה ובכרם, בהפעלת אוצר בית הדין ובשמירת קדושת-שביעית. לגיבורי הכח החלו לסייע גם חוקרים שונים. חכמי תורה ואנשי מדע חפשו פתרונות, אשר יצמצמו את נזקי החקלאים בשנת השבע. בין הפתרונות, שהוצעו ונוסו ניתן למנות את אלה:
במה הכתוב מדבר?
אמר רבי יצחק:
בשומרי שביעית הכתוב מדבר.
בנוהג שבעולם אדם עושה מצווה ליום אחד,
לשבת אחת, לחודש אחד.
שמא לשאר ימות השנה?!
וזה (השומר שמיטה)
רואה שדהו בור (בלא חריש וזריעה)
ושותק.
יש לך גיבור גדול מזה?! (על פי "ויקרא רבה" פרשה א',א')
1) זריעה מוקדמת - להקדים לזרוע את השדות לפני "ראש השנה" של שנת השמיטה.
2) גידולי מים, חצץ, חול וקש במיכלים לא נקובים שהוצבו מתחת גג.
3) גידולים רב שנתיים - ניסו לפתח גידולים, שגם לאחר שאספו את היבול, השאירו את השתילים, כדי שיחזרו ויתנו יבול שני בשנה הבאה, שנת השמיטה. נסיונות אלה נעשו בגדולי כותנה ובשיחי עגבניות.
כל הפתרונות הנזכרים ועוד אחרים טרם פתרו באופן מוחלט את בעייתו של החקלאי בשמיטה. או שהפתרונות המוצעים היו בלתי כדאיים בשל מחירם היקר או שהיבולים שנתקבלו היו מועטים. עדיין מצפים החקלאים שומרי השמיטה לפתרונות. המכון לחקר החקלאות על פי התורה, "מכון התורה והארץ" בגוש קטיף ודומיהם, ממשיכים לחפש פתרונות, כדי לצמצם את נזקי החקלאים והשדות.
לחקלאים גיבורי הכוח הצטרפו שומרי שביעית בבתים ובחנויות. היו שומרי שמיטה, שבבתיהם הקפידו לרכוש פרות וירקות ללא חשש שביעית. אלה היו ברובם מיבולי נוכרים, או מתחנות החלוקה של אוצר בית-הדין. בפירות, שקבלו בתחנות החלוקה, נהגו קדושת שביעית. (איסור הפסד וקלקול, שימוש בדרך המקובלת וכדו'). היו גם חנויות שהצטרפו לשרשרת שומרי שביעית. בבתי-עסק אלו מכרו פירות וירקות ללא חשש שביעית, לרוב משדות נכרים.
חשוב -
האם גם אלו הם "גיבורי כוח"?
- עקרת בית שאינה משיגה ירק בחנות השמיטה ונמנעת מלקנותו בחנות הרגילה.
- הירקן שאינו משווק ירק מסויים מחשש לספיחין, ומקטין את פדיונו ורווחיו.
- הקונה, שנדרש לשלם עבור ירקות ללא חשש שביעית מחיר גבוה ממחירו של אותו ירק בחנות רגילה.
ועל אף זאת - מספר שומרי שביעית בקדושתה גדל משמיטה לשמיטה. בישובים רבים נפתחו לקראת שנת השבע חנויות מיוחדות לשומרי שביעית בקדושתה. אלה קנו פרות וירקות רק בחנויות שבפתחן התנוסס שלט שעליו נכתב:
פירות וירקות ללא חשש שביעית.
|
כן נפתחו תחנות לחלוקת פירות מאוצר בית-דין. שקים ארוזים של פירות הדר, קופסאות שימורי זיתים, בקבוקי שמן זית ועוד נערמו בתחנות של בית-הדין. על כל אחד מהם הודבקה תוית, עליה היה כתוב:
אוצר בית דין; קדוש בקדושת שביעית. |
שליח בית הדין טיפל בחלוקת הפירות הארוזים והמוצרים. לקופה מיוחדת שלשל כל אחד תשלום לכיסוי ההוצאות.
משמיטה לשמיטה מתרחב מעגל שומרי השביעית בשדה ובכרם, בבית ובחנות. שאיפתו של הרב קוק זצ"ל הולכת ומתגשמת:
וכל חלק קטן שבקטנים שבארץ הקודש, שביד ישראל,
שתקוים בו מצוות שמיטה כהלכתה -
הלא צריכים לשמוח עליו כמוצא שלל רב.
("משפט כהן" להראיה קוק, ס"ד, עמוד קכ"ו)
עבודה
התחלקו בכתה לשלוש קבוצות עבודה.
קבוצה א, - חקלאים שומרי שמיטה, "גיבורי כוח".
קבוצה ב' - ראשי משפחות ועקרות בית שומרי שמיטה.
קבוצה ג' - ירקנים, בעלי חנויות, שומרי שמיטה.
כל קצובה תמחיז וויכוח, הנערך בקבוצה בערב שנת השבע או במהלכה, בעניין שמירת השמיטה. בין תומכי היתר המכירה למתנגדים לו. רשמו במחברותיכם את הטיעונים בעד ונגד.