פרשנות פוסט סטרוקטורליסטית חוזרת מן המבנים של היצירה, שלרוב הם ריקים לדעתה מתוכן וממשמעות, אל היצירה עצמה, הטכסט והתכנים, תוך התנגדות לפרשנות כוללת ומופשטת. יש במגמה זו צעד ראשון של שיבה לשיטת הקריאה הצמודה של ריצ'רדס, ופניה מן הבדיקה של הצורה לכשעצמה, אל חשיפת המשמעויות מתוך הצורה. הפרשן, המבקר והמורה הולכים מעתה מן הסגנון למשמעות. לא מדובר כאן בשיטה מיוחדת בעלת עקרונות משלה, אלא השם "פוסטסטרוקטורליזם" כולל את כל הזרמים שנוצרו כתגובה של התנגדות לסטרוקטורליזם.
