הסיפור החסידי הינו פאזה נוספת בספרות העברית השעונה על העתקות צורות קדומות. עצם הצורך בשלב נוסף בהעתקת הצורה, מעיד על צורך עמוק בתפקוד הפסיכו-אידיאי והחברתי-היסטורי של הצורה החדשה. הצורך לתת ביטוי לרחשי לב ושכל חדשים, לתמונת עולם חדשה (או לפחות לתמונה קדומה בווריאציה מחודשת) - כל זה דורש מדיום ספרותי חדש. וכתגובה לתביעה נפשית זו יצרה החסידות את הסיפור החסידי. וכאופייה של התביעה הנפשית כן אופיו של הסיפור החסידי, שהוא פורקנה: זו וזה אין להם גבולות המסייגים ומבדילים בין דיספלינה אחת (סיפורת) לאחרת (עיון), וזו וזה רבי-מימדים הם ומשקפים מציאות אינטגרטיבית ועשירת פנים.1מתוך כמאה סיפורים הקשורים בר' אלימלך מליז'נסק אשר רבים מהם הם עדויות של תלמידיו, בחרתי בשלושה סיפורי מדגם. שלושת הסיפורים מייצגים שלושה ז'אנרים פנימיים. סיפורי ניסים, סיפורי הכנסת כלה, סיפורי חזרה בתשובה.
הסיפור העממי | הסיפור החסידי | |
המטרה | לבדר את הקורא ולתת סיפוק למאווים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים של האדם.7 | להעלות את רמתו המוסרית והרוחנית של השומע.8 |
מקורו | קדום | אינו קדום (מ-1750 עם הופעת הסיפורים על הבעש"ט).9 |
מעמדו של הסיפור | סיפור מעשה | מעמד של קדושה |
השפה | שפת עם | המספר משתמש בשפה שבה המספר משתמש בשפה שבה קיימים רבדים תרבותיים עמוקים המתבטאים בהרמזים מקראיים, מדרשיים וקבליים.10 |
סמכות | סמכות הקולקטיב, העם | הצדיק מייצג ממד רוחני אלוקי.11 |
המצע | חילוני | מצע דתי אמוני כפי שהתגבש בספרות העיון החסידית.12 |
במרכז הסיפור | האדם | נוכחות אלוקית במובלע או בגלוי |
ריאליות | פיקציה | מצע ריאליסטי של זמן, מקום ודמויות פועלות.13 |
התייחסות השומעים | סיפור בדייהה | סיפור אמיתי |