א. הסיפור

הה"ק [הרב הקדוש] מ' שמואל מקאריב ז"ל [זכרונו לברכה] הי' [היה] מילידי עיר חדש אצל קראקא וכששמע שם הר"ר [הרבי ר'] אלימלך בא אליו. ואז הי' [היה] חולי רע רמ"ל [רחמנא לצלן] בעולם וכשבא אליו א"ל [אמר לו] יש סרחון נבילה ממך והי' לו תרעומת ע"ז [על זה]. וכשישב שם איזו שבועות ושמע זה הדיבור כ"פ [כל פעם] אז התחיל לפשפש במעשיו שיש לו גיאות ושעל זה כיון, והתחיל הרר"מ [הרבי ר' מנדל] לקרבו ובעש"ק [ובערב שבת קודש] בא איש כפרי שיש לו בת ל"ו שנים ואין לו מה לתת לה להשיאה, וכפי הסגולה להשיא בעת חולי רע יתומים ציווה הרר"א [הרבי ר' אלימלך] להביאה והשיאה עם הוואסר טרעגיר שלו בן שלושים ועשה הנישואין. המגיד מקאזניץ ה' תופס כינור והרבי מלובלין ה' הבדחן ובליל ש"ק [שבת קודש] היו כולם על שמחת חתן וכלה והר' שמואל ה' אצל הרר"א [הרבי ר' אלימלך] וא' [ואמר] הרר"א [הרבי ר' אלימלך] להר' שמואל נלך לשמח חתן וכלה, ועמדו מבחוץ ושמעו כי הר' מלובלין אומר גראהם וכולם מרקדים. א' [אמר] הרר"א [הרבי ר' אלימלך] תראה כי אש מלהטת סביבותם, ולקח מטפחת וקינח עיני הר' שמואל וראה כי האש מלהטת סביבותם, וגם הרר"א [הרבי ר' אלימלך] רקד עמם לערך יותר משעה וא' [ואמר] חסד ואמת בגי' [בגימטריא] חתן וכלה. ואח"ז [ואחר זה] א' [אמר] בשכר הרקידות מצווה שרקדנו נזכה עכ"פ [על כל פנים] לכבות גחלת אחת המוכן בגיהנום עבורינו.

(אוהל אלימלך, סימן קנג, עמ' 66)

ד. הדמויות

כל הוויית התיאור ניזונה מן המציאות שבה מתהווה הסיפור החסידי, ולא רק שמות הצדיקים קובעים... מעשה הסיפור משמש איפוא אמצעי להבעת ההוויה השלימה של החסידות, שהגשמתה לא רק עניין של תפיסה, אלא גם עניין של התנהגות ושל חוויה.⁷

ה. ממד הזמן וממד והמרחב בסיפור

הבליטה התנועה החסידית בכל היצורים והעצמים הקרנות אלוקיות, ניצוצות אלוקיים עוממים, ולימדה כיצד להתקרב אליהם, לטפל בהם, ואף ל"העלותם", לגאלם, לחברם שוב אל שורשם העליון.³⁸

ח. מוטיבים בסיפור

אין דורשין במעשה מרכבה (אלא) ביחיד" - ביקש ר' אלעזר את רשותו לומר בפניו דבר אחד שלמד ממנו. התיישבו שניהם ור' אלעזר החל לדרוש "וירדה אש מהשמים וסובבה כל אילנות שבשדה, פתחו כולם ואמרו שירה...

וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל קדושת ה' יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש ה' יתברך.⁴⁶

והם מקיימין השולחן ערוך מה שכתוב בהתחלתו שיוויתי לנגדי תמיד וממש השם הוויה ברוך השם אינו זז מנגד עיניהם כלל של אש מאיר להם והם תמיד רואים אותו.⁴⁷

והצדיק גמור אשר יעלה מחשבתו ורצונו לעשות מצווה הוא גם כן לפי גודל צדקתו כן גודל חושקו והשתוקקותו בחמימות והתלהבות אש ה' תבער בו לעשות המצווה בתוכן השלימות.⁴⁸

צריך אתה לעבוד הבורא בלהבות אש ודביקות גדול ברשפה אש ושלהבת ובאמת ובתמים.⁵⁰

דהנה כשאדם מוסר נפשו לה' יתברך בשלימות והוא גומר בדעתו כאילו הוא נשרף.⁵¹

נראה לפרש דהנה השורש הוא לאדם שישבר את מידותיו כמו השנאה והקנאה והגאווה והתאווה והחמדה וכדומה כל המידות המגונות צריך שיתקנם ומתוך כך יכול האדם לבוא למדריגה גדולה ולמראות גדולות והתלהבות ודביקות גדול בעבודת הבורא יתברך שמו, וזהו וירא וכו' מתוך הסנה פירוש מתוך המידות המגונות שהם כקוצים בא אל מדרגה שהיא לו התלהבות אש... שראה שהיה לו התלהבות גדול ואף על פי כן לא נפרד ממנו כל המידות המגונות לשרוף אותם לגמרי.⁵²

"גחלת אחת של גיהנום". הגיהנום הוא המקום אליו עוברת נשמתו של האדם, שלא מילא את ייעודו בעולם ולא למד תורה. ר' אלימלך לומד זאת מדיבור המתחיל "על המזבח כל הלילה". התורה היא כמו המזבח, שמכפר על עוונות ישראל, ולאחר חורבן הבית לימוד התורה מכפר על האדם, אולם אם האדם מתכחש לתפקידו הוא ייענש בגיהנום. כדבריו: "התורה שהיה ראוי להיות כפרה כמו המזבח... אבל אם לומד כל חייו שלא לשמה בוודאי ענוש ייענש בגיהנום".⁵⁴

שדרך הצדיק תמיד לחזור אחר טובות ישראל ואף שנראה לו איזה דבר קצת עבירה בעשותו הדבר ההוא, אך שיהיה לטובות ישראל עושהו ויקבל עליו אף להיות בגיהנום עבורם כי כל תשוקתו להיטיבם.⁵⁵

ותגרום לעצמך לצאת מן הגן-עדן לראות את ייסורי אחיך איך הוא קלוי באש של גיהנום, לכן תראה לכתת את רשעתו לגמרי, שלא ישוב אל רשעתו וישוב בתשובה שלימה ויזכה לנועם עליון.⁵⁶

מדרגה שלישית גמילות חסדים... שה' יתברך שמו אוהב את הצדיק לפי מעשיו הקדושים אשר בארץ, אך בעולם הזה נקראים חסד דהוא אף למי שאיננו הגון.⁵⁸

וזה כמ' שנים שאני שרוי אצלם ולא ראיתי מהם שום דבר שפלות ומעולם לא לן אצלם ממון בקופסא אפילו לילה אחד ותמיד כל ימיהם עוסקים בתורה ומצוות ומעשים טובים להשיא יתומים ויתומות ואלמנות ולהתיר אסורים ולפדות השבויים ולרפא החולים ולנחם אבלים ולגמול חסדים עם כל אנשים ולהכניס אורחים ולקבל את כל אדם בסבר פנים יפות ולרחם על אביונים.⁶⁰

הצדיק תמיד תשוקותיו הגדולים להשפיע רב טוב לבית ישראל ולפעול להם כל צורכיהם בני חיי ומזוני ולהפוך מידת הדין לרחמים ולהמשיך להם חסדים גדולים כדי לעשות נחת רוח ליוצרו יתברך לפעול תענוג בכל העולמות ולהמשיך השפעות תמיד בלי הפסק.⁶¹

וצריך אתה שתעמיק ותשפיל את גבהותך. מעקה לשון ממעמקים קראתיך וגג רמז לגאות כמו הגג שהוא גבוה וכשישפיל את עצמו אז יבנה ביתו בצדק.⁶²

"צריך להיות מוכנע ושפל בעיניו כשה.⁶³

מכל דבר רע כל היום מחניפות ושקרים וליצנות וכעס וגאות... ולזה הוא עוסק בתורה ובגמילות חסד ובעסק המצוות והיה כאשר יבוא אותו האדם להתפלל אזי כל הבחירה מאיזה מצווה שעשה נותנת בו ריח טוב בהתפילה ההיא כמו שהתבלין נותנין ריח טוב בתבשיל וחלילה להיפך נותנת ריח רע בתפילה והמלאכים המקבלים התפילות הם מריחים באותה תפילה ובחינת כל מצווה ומצווה יש לה ריח לעצמו וכן כל חטא ועוון יש לה ריח לעצמה.⁷²

הראייה והעיניים

ורואה תמיד בשפלותו ומוכיח עצמו על שהוא מחסר בעבודת הבורא יתברך מחמת שידע ומכיר גדלות ורוממות האל יתברך ובכל איבר שרואה בו שהוא מחוסר על ידי הרהור תשובה הזאת הוא מקדש את האיבר הזה.⁷⁴

דהיינו שבא לי המדרגה הזאת ממילא שנתן לי ה' יתברך. דשור הוא לשון הסתכלות וראייה דאחר שהצדיק מזכך גופו לגמרי אז נותן לו ה' יתברך שרואה ומסתכל תמיד בשמו הגדול והשם הויה, ברוך ה' הולך לפניו תמיד.⁷⁵

האדם וחי אינם רואים אותי בסגנון אחד כי לא ראייה זה כראייה זה שהאדם יכול להשיג יותר בראייתו השכלית וכל זה הוא על ידי שאדם מדבק עצמו בבורא ברוך הוא בדבקות ולהבות אש הקדושה שבו על ידי מעשיו הטובים ובקבלת עול מלכות שמים שלימה בלב ונפש שהבורא ברוך הוא אחד יחיד ומיוחד... והיינו כמו שאנו מדבקים עצמינו בבורא ברוך הוא כביכול כמו כן הבורא ברוך הוא מדבק בנו ונעשה הכל אחד באחדות גמור ועל ידי זה באים השפעות גדולות בעולם עד בלי די.⁷⁶

שעיני ה' הם ביד הצדיקים שעל ידי מעשיהם הקדושים הם מעוררים ועושים כביכול עיניים לקב"ה שיתן עינו פקיחא על עמו הקודש לטובה.⁷⁹

ונמצא ראייתו של השי"ת בהאור היה כדי להשפיע כל טוב לישראל.⁸⁰

ולכן עשה השי"ת ברוב רחמיו הגדולים ובחכמתו הרמה וראה והביט באור ההיא פירוש באותן הניצוצות בראייתו והשגחתו פעול עוזר לצדיק שיהא יכולת ביד הצדיק להעלותם.⁸¹

י. דרכים לעבודת ה' על פי החסידות גלויות או מובלעות בסיפור

כשהצדיק רוצה להמשיך איזה שפע על אדם פרנסה או השפעה אחרת הצריך לאדם לאיזה דבר רחמים, אזי מקשר נפש אותו אדם בנפשו ומוליך הדברים, שצריך לו אל העולם המיוחד לאותו הדבר.⁸⁵

כשהצדיק מלווה את חבירו הם מתקשרים זה בזה בקדושתם ונעשים כאחד וקדושתו של זה הצדיק העוסק בתורה בביתו הוא משמר את חבירו כאילו הוא עצמו עוסק בתורה מחמת התקשרותם.⁸⁶

דהנה כשהצדיק עושה מצוה ומקיים אותה בשורשה מביאה אותה המצווה הזאת לומר שירות ותשבחות לה' יתברך וזהו יהללו ה' בשירות ותשבחות,⁸⁷

ובשביל ישראל רמז על דביקות בבורא יתברך ויתעלה, שדבוק בו יתברך על ידי שירות ותשבחות.⁸⁸

אומרים שבנגינה יש שלוש הבחינות, נפש, רוח, נשמה. מהיכלות השמים הרי היכל הנגינה הוא ההיכל הקטן והתחתון. אבל מי שרוצה להתקרב אל הקב"ה אין לו אלא לדרוך על סף ההיכל הזה. ואילו מורי ר' שלמה מקארלין, לא היה צריך לזה.⁹⁰

הם באים ממקור נשגב הנקרא בשם 'עולם הנגינה'. כל ניגון וניגון טהור וקדוש משורשו בבואו מעולם הניגון, ונוצר לכתחילה למטרה קדושה, ואולם יש שהניגון מתרחק לעיתים קרובות משורש הקדושה, והוא נופל לידי ערלים או לידי אנשים רעים וחטאים, המשתמשים בו למטרות אחרות, וכה מתגלגלים הניגונים לבתי מנזר ושעשועים, לקסרקטין של צבא ולמסבאות... מן החובה איפוא לבוא ולהציל את הניגונים מידיים מסואבות ולפדותם, לצרפם ולרוממם ולהשיבם למקורם הקדוש. דעה זו עברה אחרי כן לר' יצחק אייזיק מקאלוב, שטיפל במסירות בגאולת הניגונים השבויים מידי הטומאה וממנו קבלו תלמידיו.⁹²

אך הענין הוא דכל מצוות זמניות כגון פסח, סוכה, שופר ולולב צריך האדם לעשות המצווה הזאת בבחינה גדולה בשמחה ובדבקות העליון כדי שעל ידי זה יתקשר בקדושה בלי שום הפסק לכל זמן.¹⁰⁰

על ידי שהצדיק מכיר ורואה בנסים ונפלאות שעושה עמנו יוצרנו בוראנו אז באה לו שמחה מזה, וכיון שיש שמחה להצדיק על ידי זה הוא מעורר שמחה למעלה.¹⁰¹

...ועוד יש שהוא צדיק מעצמו... שלבו מתלהב וחושק לעבודת הבורא בשלמות וזהו ולישרי לב שמחה, פירוש, לאותם הצדיקים שהם ישרי לב מעצמם שמחה שלבם מתלהב ומשמח לעבודתו יתברך.¹⁰³

הצדיק הגם שהוא למטה אבל עיקר ישיבתו הוא למעלה בעולמות העליונים דהם נקראים אוהל-מועד מחמת שהם תמיד בחדווה ושמחה כמו י"ט.¹⁰⁵

רק אנחנו נהיה דבוקים בך ונרננה ונשמחה בכל ימינו, דהצדיק העובד ה' באמת הוא מתקן בכל יום ויום עולם אחר ואין יום אחד דומה לחבירו.¹⁰⁶

וזהו עדותיך שאנחנו שמחים בעדותיך הם השמים וארץ שהם נאמנים מאוד ליתן שכרם אבל אין שמחתינו עיקרית על שנותנים לנו שמחות גשמיות כי אם עיקר שמחתינו שגם הגשמיות שלנו יקושר בעולם העליון ובזה אנחנו שמחים.¹⁰⁹

וה' ברחמיו וחסדיו נתן לנו את תורתו כדי שעל ידי התורה נהיה יכולים לעורר את הבורא ברוך השם בחדווה ושמחה רבה להשפיע לנו כל טוב...¹¹⁰

עוררה התנועה החסידית גם בקרב אנשי הרוח, וגם בקרב 'האנשים הפשוטים' הכרוכים אחריה, שמחה בעולם כמות שהוא, בחיים כמות שהם, בכל שעת-חיים בעולם כמות שהיא.¹¹³

יא. עוד על הממד המוסרי בסיפור המבוסס
על דברי ר' אלימלך בספרו 'נועם אלימלך'

דהנה האדם הרוצה להוכיח בני-אדם צריך להיות קדוש וטהור בכל בחינותיו דהיינו נפש רוח נשמה הוא טהור וגופו טהור ואז הוכח תוכיח את עמיתך.¹¹⁸

וזהו שאמרו חז"ל אין צו אלא זירוז מיד ולדורות גם בזה הורו לנו חז"ל דרכי מוסר השכל להוכיח בני אדם באופן זה דהיינו שיחזיקו עצמם תמיד בהכנעה גדולה ולא בשום מדרגה רק כמתחיל בעבודת הבורא¹²⁰

דהתורה הקדושה מלמדת לאנשים המוכיחים לבני אדם שלא יוכיחו לאנשים לצים וריקניים אשר בוודאי אין דבריהם נכנסים כלל באוזניהם" אלא "דבר אל אהרון שהוא אחיך ורוצה במעשים טובים ויקבל תוכחה ממך.¹²²

הצדיק אשר הוא רוצה להשפיע לבני אדם צריך הוא לדבק עצמו עמהם כדי להשפיע כל דבר הצורר לטובתם, כי מי שרוצה איזה טובה לחבירו אינו יכול לעשות לו הטובה בשלימות כי אם על ידי שידבק עמו באחדות גמור.¹²⁶

והאדם הזה אשר יראת ה' תמיד על פניו בלתי אפשרי לו להתאפק מלהוכיח בני אדם והוכח יוכיח את עמיתו ודבריו מעוררים את לב אנשים השומעים את דבריו לשוב לבורא יתברך.¹²⁸

שהוא צדיק גמור צריך להיות מוכנע ושפל בעיניו כשה... ואז יכול להשפיע על ישראל את שלוש אלה בני, חיי מזוני.¹³²

הצדיק אמיתי אשר כל כוונותיו להעלות השכינה מעשיו נכנסים בליבות בני אדם ונותנים אהבה רבה בלבבם והם מוסרים נפשם על קדושת שמו יתברך.¹³³

יב. הממד המאטפיזי של מוטיף הנישואין

גדול כוחן של גומלי חסדים, שאיו חסין לא בצל כנפי הארץ ולא בצל השחר ולא בצל כנפי השמש ולא בצל כנפי הכרובים אלא בצילו של הקדוש ברוך הוא. (רות רבה תרב).

ראיית הזכר והנקבה האנושיים באספקלריה של מערך הכוחות האלוקיים משווה אופי סקראלי מובהק לחיי הנישואין, וביחוד לפעולת הזיווג עצמה, המשקפת ומגלמת את הזיווג האלוקי בעולם הזה, ואף מסייעת להפעלתו ומושכת שפע ממנו לתחתונים.¹³⁶

וזיווגם הוא בשעה שזיווג אחר מצוי, וזה משבת לשבת, לכוון את החפץ להידבק בו בקדוש ברוך הוא ובכנסת ישראל.¹³⁷

סיכום

נושא מטען אילוזיות ומבחינים במשקעי פרידיספוזיציה בהדים מן המקרא, מן המדרש מהזוהר, מספרות המוסר הקבלית ומפרשנות המקרא הקבלית, וכל אלה משוקעים במרקם הנארטיבי-הלשוני של הסיפור.¹⁴⁴